גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
מהם הסרטים שעשו לנו את 2018 ואילו סרטים כמעט הרסו לנו את השנה? בואו נראה.
שנת 2018 הגיעה לסופה והחלטתי להעיף מבט על סרטים שהפתיעו אותי לטובה וסרטים שהפתיעו אותי לרעה השנה. יכול להיות שלא תסכימו איתי על חלקם ואשמח לשמוע את דעתכם בעניין, אבל אלו הסרטים שהפתיעו אותי לרעה או לטובה לפי הציפיות שהיו כלפיהם כשהם יצאו למסך הגדול.
הפתיע לרעה – "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים"
בעקבות "אחרוני הג'די" השנוי במחלוקת, הרבה לא ידעו למה לצפות מ"סולו", אבל בהתחשב בטריילר די מבדר והעובדה שזה כותר "מלחמת הכוכבים", ציפינו לקבל סרט מעניין וכייפי, אבל בסוף קיבלנו סרט די משעמם וצפוי שלא זכרנו אותו עד סוף השנה, וזה מה שגם קופות הקולנוע שיקפו, אז אל תופתעו אם לא נקבל עוד סרטים של "סיפור מלחמת הכוכבים" בזמן הקרוב.
הפתיע לרעה – "פרדוקס קלוברפילד"
"פרדוקס קלוברפילד" הוא לא סרט רע, אבל אחרי ש"קלוברפילד" לקח את ז'אנר התיעוד שהכרנו מסרטי אימה כמו "פרויקט המכשפה מבלייר" למקום חדש והסרט "דרך קלוברפילד 10" הרחיב את היקום בצורה חדשה ומעניינת, המעריצים קיוו שהסרט השלישי ביקום המעניין יביא לנו קצת תשובות.
במקום זה, רק קיבלנו עוד הרבה מאוד שאלות מבלבלות ואי ידיעה בכלל אם אפילו ההפקה יודעת מה קורה.
לפחות הסצנה האחרונה הייתה מאוד מגניבה.
הפתיע לטובה – "הנוקמים: מלחמת האינסוף"
זה אולי נשמע הזוי שסרט של "הנוקמים" יפתיע לטובה, כיוון שאנחנו מתייחסים לכל מה שיוצא מ-Marvel כזהב, אבל ל"הנוקמים: מלחמת האינסוף" היו כל כך הרבה סיבות להכשל, בעיקר בגלל כמות הדמויות שהסרט היה צריך לתמרן. להפתעתנו, "מלחמת האינסוף" הצליח להביא לנו את אחד הסרטים המדהימים והמפתיעים של 20 השנים האחרונות. עם אקשן מרהיב, נבל מגניב וסוף שאף אחד לא ראה ממטר.
רק תחשבו על זה, סרט של Disney נגמר עם הנבל מנצח וכמעט כל הגיבורים מתים. לאחים רוסו יש אומץ וזה באופן ברור השתלם להם.
הפתיע לרעה – "ונום"
אוקיי, למען האמת לא ציפינו יותר מדי מ"ונום" אחרי הטריילר הראשון, אבל הטריילר השני הגיע וחשבנו, וואו, סוף סוף ונום נורמלי ולא הבחור מ"מופע שנות השבעים" מכוסה בשחור.
אבל לצערנו הרב, פשוט קיבלנו סרט אקשן גנרי עם משחק ממוצע מינוס ונבל משעמם, ממש רחוק ממה שקיבלנו עד כה מ-Sony ו-Marvel.
זה נכון ש"ונום" היה באחריותה של Sony ולא כמו ב"ספיידרמן: השיבה הביתה", אבל אחרי האיתחול החדש לסרטי ספיידרמן ציפינו ליותר מהסרט של אויבו המושבע.
הפתיע לטובה – "כוח הטיטאנים! חיים בסרט"
אוקיי, אני יודע שזה פופולרי לרדת על "כוח הטיטאנים", אבל אם אתם גדלתם על הטיטאנים המקוריים כמוני, אתם גם לא סבלתם כמה שטותיים ומגוחכים הטיטאנים של "כוח הטיטאנים".
אבל באופן מפתיע, "כוח הטיטאנים! חיים בסרט" היה סרט מבדר, עם הומור מצחיק רצח ועוד דמויות מגניבות מהיקום של DC, ובתור חובב קומיקס, מה עוד אפשר לבקש.
הפתיע לטובה – "האלווין"
אחרי עשרה סרטים שכוללים המשכים ואיתחולים שהרסו אותו, "האלווין" הצליח להפוך את מייקל מאיירס (הרוצח, לא השחקן) לנבל מפחיד כמו בסרט המקורי של ג'ון קרפנטר.
בתקופה שבה כמעט כל כותר אימה משוחזר על מנת לסחוט כסף, "האלווין" מצליח להביא לנו סרט אימה מעניין עם משחק לא רע בכלל, בעיקר מג'יימי לי קרטיס, והחזיר את הרוצח הסדרתי מבדיחה לאייקון אימה.
הפתיע לרעה -"עולם היורה: נפילת הממלכה"
"עולם היורה" בכיכובו של כריס פראט היה מבדר, הוא כלל מספר רגעים מפגרים אבל לרוב עורר בנו נוסטלגיה ונתן לנו סרט קיץ די מהנה.
הרבה ציפו ש"נפילת הממלכה" ימשיך להרחיב את יקום הכותר ויצליח להביא לנו סרט המשך מצליח סוף סוף בסדרת סרטי פארק היורה, אבל בסוף קיבלנו שיחזור חלקי של "העולם האבוד" עם טוויסט מגוחך שגרם לנו רק לפחד מלראות את סדרת הסרטים ממשיכה.
הפתיע לטובה – "פרא"
אוקיי, אוקיי…אל תדליקו עדיין את הלפידים. כשאני אומר ש"פרא" הפתיע לטובה זה לא אומר שהסרט היה מדהים, אבל "פרא" הוא סרט משחקי וידאו בכיכובו של דווין ג'ונסון, כך שהוא היה צפוי בעיניי להיות פשוט מזעזע (השילוב הזה בעבר הביא לנו את "דום").
אבל באופן מפתיע, "פרא" היה די מבדר וחוויה קולנועית די מגניבה כשהלכתי לראות את הסרט ב-IMAX. אולי היו לי ציפיות ממש נמוכות, אבל זה עדיין אומר שהסרט הפתיע אותי לטובה.
הפתיע לרעה – "טומב ריידר"
אם כבר מדברים על ציפיות מסרטי משחקי וידאו, בזמן ש"פרא" נתן לי ציפיות נמוכות, "טומב ריידר" נתן לי ציפיות גבוהות. גם בגלל שמדובר במשחק וידאו עם עלילה ודמויות מורכבות (לא כמו ב-Rampage) וגם בגלל השחקנית שגילמה את לארה קרופט.
אליסיה ויקנדר היא שחקנית זוכת אוסקר ("אקס מכינה") ופשוט התאהבתי בה ב"שם קוד מ.ל.א.ך.", אז ציפיתי לסרט אקשן מבדר עם כוכבת כריזמטית. אבל בסוף קיבלתי סרט הרפתקאות די גנרי עם כוכבת די שכיחה. אם ויקנדר הייתה מקסימה כמו שהיא בתחילת וסוף הסרט והתסריט היה טיפה קליל יותר, הסרט היה הרבה יותר מבדר ובלתי נשכח.
הפתיע לטובה – "רפסודיה בוהמית"
סרטי ביוגרפיה לעיתים נדירות מצליחים לאכזב, אבל היו לסרט הביוגרפי על להקת קווין כל כך הרבה מכשולים בדרך, כמו עזיבתו של בריאן סינגר ועיקוביי הפקה במשך שנים, שדי חששנו שאיכות הסרט תרד ומשהו יפגע בתהליך, בין אם זה ערך ההפקה או העריכה.
אבל אני יכול להגיד בלב שלם ש"רפסודיה בוהמית" הצליח מעל ומעבר עם משחק נהדר, צילום מדהים ואיכות סאונד מצוינת. "רפסודיה בוהמית" היה הסרט האהוב עליי השנה והוא בהחלט שווה צפייה על המסך הגדול.
סיכום
אז כן, היו לא מעט סרטים רעים השנה, אבל מצאתי את עצמי זוכר בעיקר לטובה את 2018, תודות לסרטים כמו "מלחמת האינסוף" ו"רפסודיה בוהמית". האם מצפה לנו שנה טובה בקולנוע ב-2019? ובכן, עם סרטים כמו "Avengers: Endgame", "גודזילה: מלך המפלצות", "מלך האריות" ו"מיסטר גלאס", הצפייה שלי גבוהה. בואו נקווה שלא אופתע לרעה.
