אפוקליפסה אח״כ – ביקורת המשחק Beautiful Desolation

עולם פוסט אפוקליפטי? יש! משחק הרפתקאות שדורש מאיתנו אקסטרה? יש! סיפור מעניין? יש!
הצלחה מסחררת שתעיף אותנו לדרום אפריקה וחזרה? תמשיכו לקרוא. ברוכים הבאים לביקורת של Beautiful Desolation.

בין כל אלפי המשחקים שמתחרים על הזמן הפנוי שיש לנו, קמים להם לא מעט כאלה שיוצאים מאולפנים עצומים עמוסי תקציבים, עם שחקנים הוליוודיים עם שמות ענקיים ועוד מיליון דברים שמטרתם – למשוך אותנו לחוויית משחק בת כמה שעות בודדות או כמה חודשים. בין לבין צץ איזה משחק אינדי שבד״כ יושב בשוליים מצליח לעשות באזז ולמשוך את העין, וביניהם אנו מוצאים את Beautiful Desolation, משחק אינדי שהפיתוח שלו החל ב-2017 והמימון שלו הושג בעזרת פרויקט מוצלח במיוחד, קיקסטארטר, כשבין לבין זה הודות להצלחה הגדולה של קודמו – Stasis, משחק הרפתקאות אימה שמגיע מאותו אולפן קטן העונה לשם The Brotherhood. בפברואר 2020 שוחרר המשחק למחשב האישי ושנה אח״כ הוא גם הגיע לקונסולות בשביל שכולם ייהנו ו/או ייקחו הפסקה מעולם הגיימינג המטורף.

אז מה הסיפור?

המקום – דרום אפריקה העתידנית. 

המציאות – פוסט אפוקליפטית דיסוטופית הנשלטת על ידי טכנולוגיה מתקדמת של חייזרים שמצד אחד לוקחת את האנושות קדימה וגורמת לה להתפתח עוד ועוד, ומצד שני הרסנית, נוראית ומושחתת. בערך כמו… כסף, או ממשלות, או קלפים של פוקימון. 

המשימה – לחקור, לשרוד ולגלות, בתור אדם לסלי, הגיבור התורן שהגיע לעולם הפוסט אפוקליפטי הזה שמורכב מפיתוחים טכנולוגיים ניסיוניים שנשכחו, אנושות שהתחילה הכל מהתחלה פחות או יותר, יצורים שהאבולוציה החליטה לקחת אותם לכיוון אחר וצרות נוספות. איך? באמצעות חקירה, פתרון חידות, לדבר עם כל מי שאפשר, לפתח את העלילה בעזרת בחירות בדיאלוגים, התמודדות עם התוצאות לטובה ולרעה ופשוט לגלות עוד ועוד.

אחרי שעברנו את שלב ההתחלה וההתמצאות הראשונית שלא הייתה פשוטה, במיוחד אם זה בקונסולה כמו הסוויץ׳, אפשר לגשת לעסק. המשחק עצמו ממבט שלישי שמציג לנו עולם גדול מרהיב ביופיו ועמוס בפרטים, שיזכיר לותיקים או חובבי הקלאסיקות שביננו את Diablo 1+2 ואת Fallout 1+2 רק שבמקום לחימה עקובה מדם וללא הפסקה, זה קווסט כמעט קלאסי.

בעולם העשיר והדחוס אליו הגענו יש המון מה לעשות וכמעט בלי הפסקה, כל אינטראקציה עם איזה פריט עתיק (דיסקט לדוגמה) או שיחה עם אחת הדמויות לוקחת את הסיפור קדימה ונותנת פרספקטיבה על העולם מסביב, וכמובן בשביל להתקדם אנחנו נבצע משימות עבור הדמויות שנפגוש ובלא מעט פעמים נמצא את עצמנו חוזרים אחורה אחורה בשביל להביא משהו שבטעות התפספס, וזה יקרה לא מעט, תלוי בכמה אתם אוהבים לחקור כל פינה אפשרית.

אבל היי, ברגע שנכנסים לתוך הסיפור ונהנים מעולם משחק שבנוי בצורה מאתגרת, יפיפייה, עמוסת פרטים ודברים לגלות ומעוצבת לפרטי פרטים, אתה הופך לעוד חלק מדהים בחוויית משחק גדולה.
הסיפור שנכתב בצורה מעניינת ומסקרנת מתפתח ככל שנחקור, נגלה וכאמור – נשוחח עם דמויות ש״יכוונו״ אותנו, בעזרת בחירת משפטים ותשובות מדובבות במלואן שחוסכות קריאה ארווווווכה מאוד, ורק שתדעו – יש להם הרבה מה לומר.

בפן היותר טכני הדיבוב במשחק הוא כמו הביצוע הגרפי והסאונד המוזיקלי הכללי – מעולה! אם הקריינות הייתה עשוייה ברמה גבוהה, תקשיבו לסאונד הכללי של העולם שאתם נמצאים בו, תקשיבו למוזיקה של מיק גורדון, שאחראי לפסי קול של DOOM, Prey ו-Wolfenstein.

אז הפסקול מושלם, הגרפיקה מהממת, הסיפור מושקע, הנשק זה המוח וההגיון במקום רובה, העולם ענק אז מה הבעיה השלי???

שאלה מצוינת! לקוח יותר מדי זמן להבין מה קורה כי אין שום הדרכה ראשונית (Tutorial) ולאחר סרטון ההתחלה, זה צא לדרך ותתמודד. אין לי בעיה עם קווסטים/משחקי הרפתקאות/Point & Click שאין בהם לחימה או קרבות, ההפך זה הז׳אנר שאני הכי אוהב ומתגעגע (היום הכל פיו פיו ואני הייתי סבא בן 67) אבל תנו הכנה למה שקורה ולאן אנו שועטים.
בנוסף, גם נושא השליטה, משחק כזה מיועד יותר ל-Desktop, למחשב עם עכבר ומקלדת כי אז אפשר באמת לגלות כמו שצריך מה מסתתר ברחבי שטח המשחק ולנוע בצורה יותר קלה, עם ג׳ויסטיק זה קצת פחות נוח. בסוף לומדים את הפרקטיקה ואפשר לעוף או יותר נכון להתרוצץ ממקום למקום בקלות אבל זה מרגיש כמו לרוץ מרתון עם אבן קטנה בנעל. מבינים למה אני מתכוון?

שורה תחתונה

המשחק Beautiful Desolation מביא לנו עולם פוסט אפוקליפטי מרהיב ומלא בפרטים, בדמויות מדהימות, בסיפור עשיר, סאונד מטורף ומשחקיות מאתגרת במיוחד. אם אתם חובבי קווסטים זה משחק שבקלות יכול להפוך לחובה ואם אתם מחפשים אקשן פוסט אפוקליפטי – תצטרכו לחפש במקום אחר.
החוויה הכללית של המשחק מהנה, מספקת ותשאיר את השחקן מול המשחק לתקופה ארוכה ומהנה, אולי אפילו יותר ממה שתצפו הודות לכמות פסיכית של משימות צד ו-״לך תביא״.