ג'ורג' רומרו, הבמאי שבמו ידיו יצר את ז'אנר הזומבים, הולך לעולמו בגיל 77 מסרטן ריאות
לא כל במאי יכול לקחת לעצמו קרדיט כהיוצר של ז'אנר בתעשיית הקולנוע. ספילברג אולי עשה מהפכה בז'אנר המדע בדיוני עם "אי.טי" ו"מפגשים מהסוג השלישי", והיצ'קוק הביא לנו בין הסרטים הכי מורכבים ומרתקים בז'אנר המתח והאימה, אבל ג'ורג' רומרו לנצח יהיה ידוע בתור הבמאי שהגדיר את ז'אנר הזומבים והביא אותו למסך הגדול.
רומרו נולד ב-4 בפברואר 1940 בברונקס בעיר ניו יורק לאבא קובני ואמא אמריקאית. אחרי שגדל בניו יורק, רומארו הלך ללמוד באוניברסיטת פיטסבורג בפנסילבניה.
אחרי הלימודים, רומארו ביים סרטים קצרים ופרסומות עד שב-1968, בגיל 28, הוא ביים בפעם הראשונה ויצר עם תקציב דל של 100 אלף דולר את סרט האימה הנודע "ליל המתים חיים". הסרט היה מאוד מזעזע בשנת יציאתו עם סצנות אכילת האיברים וסקרן את הקהל עם ביקורת סמויה של הבמאי על החברה האנושית והתנהגותה.
ביקורת זו חזרה בכל שאר סרטיו של הבמאי בז'אנר שהוא יצר, "שחר המתים" (1978), "יום המתים" (1985), "ארץ המתים" (1990), "יומן המתים" (2007) ו"השרדות המתים" (2009). לדוגמא, ב"שחר המתים" רוב הסרט מתרחש בקניון שמוצף בזומבים, ביקורת שמשווה קונים בקניון לזומבים שרודפים אחרי כל דבר.
בנוסף, לסרטי הזומבים האגדיים, רומרו יצר את סרטי אימה קאלט כמו Creepshow, Monkey Shines ו-The Dark Half. הוא עד היום היה מאוד פעיל בפרויקטים של במאים נוספים בז'אנר בתור כותב ומפיק, וסרטיו נתנו השראה לאינספור יוצרי סרטים כמו זאק סניידר (שעשה את החידוש של "שחר המתים" מ-2004) ואדגר רייט וסימון פג שהביאו לנו את הקומדיית זומבים הבלתי נשכחת "מת על המתים".
הזומבים אותם הגדיר רומרו בסרטיו נמצאים כיום בכל סרט או סדרה של הז'אנר. מהלכים לאט, אוכלים בשר אדם ונהרגים באמצעות נזק כלשהו למוח. אלו אותם הזומבים במשחקים כמו Dying Light ו-Dead Island, סדרות כמו "המתים המהלכים" וסרטים כמו "זומבילנד" וכל סרט של הז'אנר.
הבמאי האגדי הלך לעולמו בגיל 77 אחרי מאבק קצר אבל אגרסבי עם סרטן ריאות. משפחתו של רומרו אומרת שהוא מת במיטתו בזמן שהוא מאזין לפס הקול של אחד מסרטיו האהובים "האיש השקט" יחד עם אשתו סוזן, ובתו טינה.
רומרו באמת היה אחת האגדות של הוליווד, ולמרות גילו הזקן, המשיך לתת את ידו בז'אנר אותו הוא יצר ואף עבד על סרט המתים הבא שלו. לנצח יזכר בליבם של חובבי ז'אנר האימה והזומבים בפרט, וימשיך להוות השראה לאינספור יוצרי סרטים עוד בעתיד.