הסמוראי האחרון – ביקורת המשחק Ghost of Tsushima

אחרי שפתחה את הדור, חברת Sucker Punch מסיימת אותו עם Ghost of Tsushima המצופה

בתחילת הדור הנוכחי של ה-PlayStation, אולפן Sucker Punch הביא לנו את Infamous: Second Son, משחק גיבור על כייפי בעולם פתוח. כעת, לקראת סוף הדור, רגע לפני שאנחנו עוברים ל-PlayStation 5, הסטודיו החליט לקחת אותנו אחורה בעבר לאי ביפן בתקופת פלישת המונגולים עם Ghost of Tsushima, במשחק הראשון בדור הזה שמתרחש ביפן העתיקה (אחרי Nioh ו-Sekiro: Shadows Die Twice) שכולל עולם פתוח ענק ומדויק. אבל האם זה אומר שהוא מעניין וכייפי למשחק? המשיכו לקרוא וגלו.

המשחק פותח עם קרב אפי על חוף קודמה בין הכוחות הסמוראים והפלישה המונגולית כשאתם מגלמים את גיבור המשחק ג'ין סאקאי. אחרי מאבק קשה שרואה את הפסד הסמוראים ולכידתו של דודכם, המנהיג של האי, אתם מתעוררים ומטופלים בידי לוחמת בשם יונה. אתם מבצעים ניסיון כושל להציל את דודכם פעם נוספת מידי המנהיג המונגולי, אחד הצאצאים של ג'ינגיס חאן בשם קוטון חאן (ונבל מצוין דרך אגב), ואתם כעת נפתחים לארץ היפיפיה של צושימה כשאתם מנסים לקבץ כוחות עזר ולהתחזק על מנת להציל את דודכם מהשבי ולשים קץ לפלישה המונגולית לפני שתחסה את כל האי שלו אתם קוראים ביתכם.

לא אכנס ליותר מדי פרטים למה שקורה בהמשך, אבל מדובר בסיפור די פשוט וישיר, אבל עם דמויות מאוד חביבות ומורכבות. נבל המשחק יכול להיות קצת גנרי עם הדיאלוג שלו, אבל הדיבוב שלו הוא מצוין והוא משדר הרבה אינטליגנציה וכוח לעומת המונגולי הברברי שאנחנו היינו רגילים לראות מכל כך הרבה סרטים. הפוקוס המרכזי של הסיפור, והחלק המעניין ביותר בו זה ג'ין והיחסים שלו עם שאר הדמויות, כמו לוחמת זקנה שאיבדה את משפחתה ומומחה לחץ וקשת עם תלמידה שנהפכה לרוצחת, אבל היחסים המרכזיים זה עם דודו והנבלים, שמכילים הרבה דרמה. הסיפור מאוד מדויק היסטורית והוא נכנס למשמעות, והמשקל של דרך הסמוראי, המשחק הראשון שהרגשתי שעשה זאת כמו שצריך, בצורה מעניינת ומלאת רגש.

כמו שאמרתי, המשחק הוא משחק עולם פתוח שכולל משימות מרכזיות, בהן אתם עוזרים לחבריכם על מנת לצבור בעלי ברית, ומשימות צד, בהן אתם עוזרים לאינדיבידואלים במהלך הכיבוש כמו כפר נשים שמנוצל על ידי איכר במסווה כסמוראי או אדם שבתו נחטפה לאחת הספינות של המונגולים. המפה גם כוללת משימות מיוחדות שמתרכזות באגדה מהאי צושימה שמובילות לקרבות בוס קשים שמרוויחים לכם יכולת חדשה. כמו כן, המפה מלאה במבצרים מלאים מונגולים בסגנון Horizon: Zero Dawn, פושעים ומונגולים בפרשות דרכים שמחזיקים בשבויים שאם תחלצו אותם ייתנו לכם חפצים או מידע על אירוע במפה, ופעילויות שיחזקו את יכולות הקרב של ג'ין. בשונה ממשחקים רבים, הרגשתי שהמשימות המרכזיות ומשימות הצד הרבה יותר מעניינות ומקדמות את הסיפור המרכזי- לעצור את המונגולים שפלשו לאי שלכם, בשונה ממשחקים אחרים שבהם משימות הצד מרגישות מנותקות מהעולם. בנוסף, אתם תתקלו בסיפורים מאוד מעניינים עם תהפוכות לא צפויות.

לכל מקום אתם מתניידים על הסוס שלכם, אותו בחרתם בתחילת המשחק ונתתם לו את שמו. אתם יכולים לשנות את מראה אוכף הסוס שלכם יחד עם המראה של ג'ין, וזאת על ידי מציאת חרבות באזורים שונים של האי, איסוף דגלי שבטים והמרתם עבור אוכף חדש, איסוף של פרחים ברחבי האי ולסחור אותם בצבעים חדשים באחד הכפרים, והאהוב עליי, מציאת נקודת רוגע שבה אתם מנסחים הייקו משלכם בזמן מבט אל הנוף, מה שנותן לכם סרט ראש.

השידרוגים האלו קוסמטיים בלבד, אבל אתם גם יכולים לשדרג את הציוד שלכם באמצעות חומרים שתמצאו בעולם הפתוח ולבצע אתגרי במבוק לחיזוק ה-Resolve שלכם. כמו כן, תוכלו לאפשר להצמיד עוד קמעות לחרב שלכם אם תתפללו במזבחי השועלים שיוביל אתכם אליהם שועל ביער (כפי שהוצג ב-State of Play) ואת קמעות אלו תרוויחו ממשימות שונות על המפה ובמקדשים בהם תתפללו. כמו כן, עם כל משימה שתשלימו, כולל המשימות המרכזיות, האגדה שלכם תגדל ותקבלו נקודות ניסיון לשדרוג היכולות שלכם, עם אופציות להגדיל את מד החיים שלכם במעיינות חמים בהם ג'ין מהרהר. בזמן שזה נשמע קשה למצוא ולגלות, המשחק כן מספק לכם עזרים- איכרים שאתם עוזרים להם יספקו מידע על מקומות אלו וציפורי שיר יובילו אתכם לסודות חבויים בעולם.

כל הפעילויות מוצגות על המפה המסיבית של המשחק וישנן הרבה. רק בחלקו הראשון של המשחק הייתה כמות ענקית של פעילויות וכולן היו כייפיות, וכדי לעזור לכם להבלע אל תוך עולם המשחק, המפתחים ניסו לצמצם את תצוגת ממשק המשתמש, ובמקום סמן עם מפה על המסך כל רגע, הרוח היא שמדריכה אתכם ליעד שלכם, מכניקה שאולי תעצבן שחקנים מסוימים, אבל בתור מישהו שאוהב ממשק משתמש נקי מעודף מידע, מאוד אהבתי את היישום של שיטת ההכוונה הזו במשחק.

מערכת הקרב של Ghost of Tsushima היא די פשוטה אבל מאוד מגוונת וכייפית. הנשק המרכזי שלכם זה החרב, שבאמצעותה אתם נלחמים עם מכה רגילה, חזקה וחסימה נגד סוגים שונים של מונגולים- ישנם מונגולים קשתים, לוחמים עם שתי חרבות, עם חניתות, עם פטישים ועם מגנים, וככל שתחסלו יותר מנהיגים מונגולים במשחק, כך תלמדו טכניקות לוחמה נוספות שמותאמות לסוג האויב שבו אתם נלחמים, משהו ששמחתי לראות בגלל שהתנוחה הבסיסית של ג'ין במהלך המשחק תמיד נראתה לי קצת מגושמת ולא מציאותית, אז שמחתי לראות סגנונות נוספים שגורמים לו להרגיש כמו לוחם טבעי יותר. כמו כן, לפני כל קרב אתם יכולים לפתוח אותו בעימות מול לוחם מונגולי שבו אתם צריכים לתקוף ממש רגע אחרי שהוא מסתער עליכם (עם עוד נקודות ניסיון, תוכלו לחסל עד 3 ברצף), זה רגע שמזכיר את כל סרטי הסמוראים של פעם. עימות מוצלח ימלא לכם את נקודות ה-Resolve, יחד עם חיסולים והתקפות טובות נגד שאר המונגולים, נקודות אלו מאפשרות לכם לרפא את עצמכם אם ירד לכם החיים יותר מדי, ולהשתמש ביכולות התקפה מיוחדות.

חוץ מחרב, ג'ין מצויד בפגיון שאתו הוא מחסל אויבים בסתר (בניגוד לדרך הסמוראי), חץ וקשת לצליפה באויבים עם פיזיקה מאוד מציאותית ומדויקת, גם כאשר תשיגו את הקשת הגדולה יותר שמאפשרת לירות חיצי פיצוץ, וככל שהאגדה של ג'ין ממשיכה לגדול, הוא לומד שימוש באביזרי קרב נוספים שעוזרים לו לחסל את האויב כמו קונאי, פצצות עשן, פעמוני הסחה ורימונים, את השימוש שלכם בכלים אלו אתם יכולים כמובן לשפר ביחד עם כל שאר היכולות של ג'ין באמצעות נקודות השדרוג שתקבלו מהשלמת משימות ומגדילת האגדה של ג'ין באי. בזמן שלעיתים הרגשתי שקרבות מסוימים יכולים להיות מאוד חזרתיים, הכלים השונים, והסוגים השונים של האויבים עשו את זה מאוד מבדר ומעניין, ואין ספק שהמשחק יכול להיות מאוד מאתגר וקשה, אם לא תנצלו את כל היכולות של ג'ין. כן מצאתי חלק מהקרב קצת נוקשה ולא מדויק, אבל לרוב הקרב ואפשרויות ההתגנבות יחד עם החיסולים מאפשרים הרבה חופש ויכולת להגדיר את סגנון המשחק שלכם, ולאורך כל המשחק אתם מקבלים כלים נוספים כמו וו טיפוס, שריונות חדשים עם יכולות אחרות וכלים נוספים ללוחמה במונגולים.

הדבר היחיד שאיכזב אותי בקרב והלוחמה במונגולים שפלשו לאי זה שלמעט הנבל הראשי של המשחק, אין ממש דמויות מונגוליות מעניינות. יש הרבה דמויות יפניות מעניינות ואגדות יפניות נהדרות שממש בולעות אתכם אל תוך התקופה והמקום של המשחק, אבל הייתי רוצה לפגוש בוסים מונגולים מעניינים יותר. אם המשחק היה מיישם מכניקה דומה למערכת הנמסיס של המשחק Shadow of War, זה יכול היה להפוך כל עימות עם המונגולים ליותר מגוון ומשמעותי. למרות זאת, הקרב מרגיש בעל משקל וחלק ממה שקרה בעבר על האי היפני.

Ghost of Tsushima לא רק מכבד את ההיסטוריה האמיתית של האי, אבל גם כן את ההיסטוריה הכללית של המדיה הסמוראית, בין אם זה זוויות הצילום, הדיבוב באנגלית ויפנית לדמויות, וההתרכזות בסמוראי אחד מול סיכויים קלושים, שמזכירים את סרטי הסמוראים של פעם, והמשחק כולל אפילו מצב תצוגה בהשראת הבמאי האגדי אקירה קורוסאווה, שהופך את כל תצוגת המשחק לשחור ולבן עם אפקט מלוכלך, נהדר לחובבי הקולנוע הישן שבינינו.

אבל גם אם כן תחליטו להשאיר את הגרפיקה הרגילה של המשחק, מדובר באחד המשחקים היפים של הדור הזה. אפקטי האור, הטקסטורה וההשתקפות מביאים לחיים חלק מהנופים המהממים ביותר שראיתי עד כה על ה-PlayStation 4, עם שדות של פרחים אדומים, יערות עם עלים צהובים וביצות שוממות מכוסות ערפל, נופים שמצליחים להדהים אפילו יותר מרוב הנופים ב-Horizon: Zero Dawn. שלבו עם כל זה אנימציה נהדרת של הדמויות, גם בגוף וגם בפנים, דיבוב מדויק ומלא רגש, ופסקול יפני עוצר נשימה, ואין ספק שמדובר במשחק אקסקלוסיבי מדהים אחרון עבור הקונסולה המצליחה של Sony.

סיכום

Ghost of Tsushima הוא עוד משחק עולם פתוח מצוין מבית Sucker Punch.

בזמן שמערכת הקרב יכולה טיפה להיות נוקשה והייתי רוצה יותר גיוון ועומק באויבים, עדיין מדובר במשחק מדהים מבחינת משחקיות, ויזואליות וסיפור עם עולם עמוס ומלא חיים, שמהווה את המשיכה הגדולה ביותר של המשחק. כל משימה ומקום מרגישים חשובים ומעניינים, והקשר של האירועים להיסטוריה ודרך הסמוראי הופכים את Ghost of Tsushima למשחק הסמוראי האולטימטיבי, שהגיע לסגור לנו את הדור בגדול.

*עותק לביקורת סופק על ידי חברת "ישפאר".