באות לכסח- סיקור הסרט "מכסחות השדים"

מכסחי השדים נחשב בעיני רבים לסרט מדע בדיוני וקומדיה קלאסי וקשה מאוד להתווכח עם דעה זו. הסרט הפך ללהיט בין רגע והוליד סרט המשך לאחר 5 שנים, סדרת אנימציה מצליחה לילדים (The Real Ghostbusters), צעצועים ומה לא, אבל בשנים האחרונות הסדרה הקלאסית החלה לשקוע ולהעלם, בדיוק לפני ציון 30 השנים לצאתו הקולנועית הראשונה של הסרט.

ב-2014 החליט פול פיג (שכתב גם את הסרט "מרגלת", שבו הופיעה מליסה מקארת'י) ליצור יקום חדש למכסחי השדים, והחל להפיק את הסרט "מכסחות השדים" (שבאנגלית נודע בשם הסרט המקורי, Ghostbusters) יחד עם הכותבת קייטי דיפולד, אבל עד כמה באמת הניסיון שלו הצליח ומה אפשר לצפות מסרט כזה?

אני נכנסתי לסרט עם ציפיות נמוכות, כל כך נמוכות שים המלח התחיל לקנא- הטריילר לא הרשים אותי בלשון המעטה, ועד לרגע ההקרנה חשבתי שאני הולך להירדם באמצע מרוב קיטשיות ושעמום, אבל מסתבר שטעיתי. כן, שרדתי עד סוף הסרט ונשארתי לספר לכם, אמיץ מצדי? ממש לא, ואני חושב שגם אתם לא תתנגדו להישאר עד סוף הסרט.

הסרט מתחיל בקטע באורך סביר שמראה לנו איך כל המכסחות התאגדו יחדיו, אבל לא לפני שמראה לנו קטע שמזכיר את הסרט הקלאסי בו אנו מוצגים לראשונה לרוחות ולכוחותיהן בסרט. מיד לאחר קטע זה אנו מוצגים לראשונה אל המדענית ארין גילברט (המשוחקת על ידי קריסטן ויג) התקבלה לאוניבריסטת קולמביה כמרצה ומתרגשת מאוד מהתפקיד החדש שקיבלה, כשלפתע מגיע אדם מוזר שטוען שפלשו רוחות לבית עתיק שברשותו, ומנפנף בידו ספר תאורתי על רוחות שכתבה ארין בעברה עם ה-לא כל כך מדענית אבי ייטס (מליסה מקארת'י), אותה היא מיד הולכת למצוא. השתיים במהרה מגיעות לבית יחד עם העוזרת של אבי, גיליאן הולצמן ומתחילות לגלות שכנראה עולם הרוחות הוא לא רק תאוריה.

בואו נתחיל מזה שמכסחות השדים הוא לא הסרט שאתם חייבים לרוץ לראות עכשיו, אבל הוא גם לא סרט שכדאי לכם לפספס. הדמויות בסרט מצחיקות והדינמיקה ביניהן עובדת טוב מאוד, אבל כן יש כמה בעיות שהפריעו לי. הסרט ברובו הוא שילוב של קומדיה-אקשן-אימה-מדע בדיוני, ולפעמים קשה לדעת לאיזה כיוון בדיוק כותבי הסרט רוצים לקחת אתכם- ברגע אחד יש רגע בו קופצת על המסך רוח מאיימת וברגע השני אחת הדמויות מספרת את הבדיחה הכי הזויה שיכולתם לחשוב עליה בסצנה אחרת לגמרי- אבל פה כל הקסם של הסרט. מכסחות השדים לא באמת רוצה שתיקחו אותו ברצינות, אלא להחזיר לכם את סדרת מכסחי השדים הקלאסית בסרט מהנה, מצחיק שאכפת לו אבל באותו הזמן גם לא ממש אכפת לו מה ראיתם בעבר. (ספוילר קל) בקטעים מסוימים, הסרט מראה לכם משהו מהסרטים הקודמים או אזכור למשהו שאירע בסדרה, כמו הופעתו של שחקן מסוים כדמות שממש לא מתאימה לו או שורה שהופיעה בסרטים הישנים רק כדי להראות לכם שהסרט כן מעריך את הסדרה, אבל רוצה לאתחל הכל מחדש. זו הייתה הרגשה קצת מוזרה לראות את כל האזכורים האלה בסרט שאמור להיות לא מקושר לסרטים הישנים, ועדיין לא החלטתי האם זה דבר רע או טוב שכותבי הסרט החליטו להכניס את הבדיחות האלו בתסריט.

בעיה נוספת שיכולה להפריע לכמה מכם (אבל אני בטוח שלא תפריע לרובכם), היא השימוש של הסרט בדמותו של כריס המסוורת', קווין. קווין הוא, ובכן- קווין- המזכיר של הצוות שלא באמת מזכיר, שנמצא שם רק כדי שיהיה לצוות המכסחות על מה להסתכל. הדמות של קווין נבנית בעיקר על בדיחות (שרובן הצחיקו אותי ממש) ועל קטעי סלאפסטיק (שקצת פחות הצחיקו אותי) בהם כריס פשוט משתטה והופך לקווין אמיתי. כריס עשה את עבודתו נאמנה והפך את קווין לאחת מהדמויות שהכי אהבתי בסרט, ונחמד מידי פעם לראות שחקן כמותו עושה משהו אחר מסרטי מארוול.

הבדיחות בסרט טיפה ילדותיות, אך מצחיקות באותה מידה, והאקשן נחמד אבל לא ברמה שתגרום לכם להתלהב. בקיצור, מכסחות השדים לא מצטיין בכל הדברים שהוא מנסה לעשות, אבל הוא כן יודע לעשות אותם טוב.

לסיכום, מכסחות השדים הוא סרט קייצי וכיפי, ואולי הוא לא חומר לאוסקר, אבל הוא כן עשוי טוב וגרם לי לצחוק ולהנות, וגם להזכר בסרטים הקלאסיים של שנות השמונים.