מפלצות גדולות בביסים קטנים – סיקור המשחק God Eater 2: Rage Burst

סדרת המשחקים God Eater מבית Bandai Namco היא התחליף של שחקני הפלייסטיישן ל-Monster Hunter של Capcom, ואנחנו החלטנו לראות אם ההמשך God Eater 2: Rage Burst, שכולל את המשחק הראשון God Eater: Resurrection שווה את הזמן שלכם

סדרת משחקי Monster Hunter לא נראו מחוץ לקונסולות של Nintendo במערב כבר 10 שנים, ובזמן שאלפי גיימרים צועקים בבקשה לחזרתה של סדרת משחקי הציד לפלייסטיישן, חברת המשחקים Bandai Namco ניצלה את ההזדמנות לספק משחק דומה ל-PlayStation 4, בשם God Eater.

אתם מצטרפים לשורות הלוחמים שמטרתם לנקות את העולם בשנת 2074 מהמפלצות והשדים שמפילים טירור על מה שנשאר מהציביליזציה, אז לפני שאתם בוחרים את נשק ה-God Arc שלכם למשימה ויוצאים לצוד ולטרוף עשרות מפלצות שונות, בואו קודם נגיד לכם אם God Eater 2: Rage Burst הוא משחק ששווה את השעות על גבי שעות שככל הנראה תשקיעו בו.

העלילה והעולם

כמו שציינתי קודם, אתם משחקים לוחמי שדים בשם God Eaters, אתם יוצרים את הדמות שלכם בתחילת הסיפור ונותנים לו קול גנרי שיצעק דברים לאורך הקרב. הדמות שיצרתם לאחר מכן עוברת בדיקה כואבת לראות האם אתם מתאימים להשתמש בנשק ה-God Arc, נשק ביולוגי שבנוי מתאים של השדים (שנקראים Aragami) שאתם עומדים להרוג, הנשק הזה בלבד יכול לעצור את התפשטות השדים בעולם האפוקליפטי כמגפה שתמחק את האנושות. לאורך דרכיכם תתקלו במספר דמויות צבעוניות, משימות מסוכנות ותעלו בדרגות הצבא.

למרות שהעולם של ה-God Eaters נשמע מעניין על הדף, ובעיקר בסדרת האנימציה היפנית, במשחק הוא מרגיש לא קיים. אתם תשמעו את הדמויות מדברות על העולם בחוץ ותראו אזורים קטנים ממנו במהלך משימות, אבל זה מה שזה ירגיש לכם לאורך כל המשחק – מספר איזורים קטנים שלא מהווים חלק ממשהו שלם וגדול. בנוסף אותם אזורים נראים מאוד חסרי צבע (כמובן בגלל שזה עולם אפוקליפטי) ולא מעניינים, ובמילים אחרות, מאוד משעממים. הרבה מהמוטיבציה שלכם להציל את העולם נעלמת כשאתם אפילו לא רואים אותו, ואפילו לא מרגישים בקיומו.

המשחקיות

אז איך God Eater 2: Rage Burst עובד בתור "חיקוי" לסדרת משחקי הציידים האגדית של Capcom? לרוב בצורה טובה. השליטה בדמות שלכם היא מאוד חלקה, יש לכם אפשרויות מגוונות לכלי נשק שונים שכל אחד מהם מרגיש שונה, ורובה נלווה באמצעותו אתם יכולים לירות כדורים קטלניים שתיצרו בעצמכם לאורך כל המשחק. בנוסף תלמדו יכולות מיוחדות שישפרו את הנתונים שלכם ויאפשרו לכם לשנות אסטרטגית תקיפה כשתגיעו למפלצת מאוד קשה.

החלק הכי כיף בקרב זה השימוש שלכם ב-God Arc על מנת להשיג חלקים מהשד שאתם מחסלים, באמצעות לחיצה ארוכה אתם הופכים את הנשק שלכם לפה ענק שלוקח ביס מהאויב, ומביא לכם משאב כמו פרווה שתתלשו מהעור של השדים שבאמצעותה תוכלו ליצור שריון, או קרן מחיפושית ענק שבאמצעותה תיצרו חנית חזקה במיוחד. המשחק מצדיק את השם שלו, ואתם תמצאו את עצמכם מנסים לטרוף כל אויב שתראו בסביבה.

אתם יוצאים לציד יחד עם עד 3 שותפים ממוחשבים (מתוך 8 לוחמים שונים) שנלחמים בצורה מאוד חכמה, אבל בסופו של יום המשחק מרגיש הכי כיף כשאתם יוצאים לציד אונליין עם חבריכם. אין כמו ההרגשה שאתם חלק מקבוצת לוחמים אמיתית ואתם מחסלים יחדיו מפלצת ענק מאוד קשה.

אבל כמה שהציד עצמו כיפי, הוא מעלה שוב את הבעיה העיקרית באופן שבו מוצג העולם עבורכם. במשחקים של Monster Hunter, אתם יוצאים לעולם וצדים כל מיני מפלצות על מנת להשיג משאבים לבנות כלי נשק ושיריון חדשים, אבל ב-God Eater אתם צריכים לבחור משימה ואז ללכת לצוד כל מה שיש באיזור בו מתרחשת המשימה וזהו. הציד עצמו יכל להיות הרבה יותר כיף אם הייתה מפה גדולה או לפחות איזורים גדולים בהם ידועים יצורים מסוימים, ואתם מסתובבים בהם בציד אחרי השדים שאתם רוצים. כמובן שההחלטה לצאת למשימה עם שדים ספציפיים אולי נראת מהירה ונוחה יותר, אבל היא כמו כן מרגישה מאוד חזרתית, ובמשחקים כמו God Eater ו-Monster Hunter צריך להמנע מחזרתיות שכבר מורגשת במפלצות שתהרגו שוב ושוב.

המפלצות והשדים

חצי מהכיף של הציד זה מה שאתם צדים, ו-God Eater 2 מספק לכם מגוון רחב של מפלצות, כל אחת עם מראה משלה והתקפות משלה. המפלצות הקטנות יותר יהיו קלות לחיסול אבל כשתמצאו את עצמכם פנים מול פנים מול מפלצות ענק כמו Caligula המפחיד או Susano'o, שהוא שד עקרב ענקי, תגלו שתצטרכו ללמוד את אופן התקפתם והחולשות שלהם על מנת לנצח אותם.

כל היצורים שתחסלו מעוצבים בצורה כל כך מגניבה וצבעונית, עד כדי כך שתמצאו את עצמכם נדהמים מהם בפעם הראשונה שתראו אותם על מסך הטלוויזיה, ורק אז תתחילו לנסות לעשות הכל כדי להוסיף אותם לרשימת החיסולים שלכם, ועם מעל 90 מפלצות במשחק, זו רשימה ארוכה.

הסאונד והמוזיקה

רוב שחקני הקול עושים עבודה סבירה, גם ביפנית וגם באנגלית, אבל לא מעט מהדיאלוג מועבר בחוסר רגש ואותנטיות, כך שכל סצנה מרגישה מעט ריקה ממשקל ופחות משמעותית.

אבל הדבר שהכי הפריע לי בכל המשחק, יותר מכל דבר אחר, זה המוזיקה – המוזיקה במשחק הייתה פשוט מרגיזה ולא מתאימה, אני יכול להבין את השימוש של מוזיקת רוק ופופ בשביל הקרבות הגדולים אבל למה שהדמות שלכם רק מסתובבת בבסיס הראשי ומדברת עם דמויות אחרות, צריך לשמוע גיטרה חשמלית דופקת סולו? המוזיקה במשחק חסרת תוכן ומרגיש פחות או יותר זרוקה על ידי אחראי הסאונד, שהחליט לצרף מספר טראקים מהסדרה ללא שום כיוון למתי או איך להשתמש בהם. בנוסף לבלאגן, מספר סצינות בין הדמויות פשוט ריקות ממוזיקה כך שיש פשוט רגעים קצרים של דממה מוחלטת.

הסאונד והמוזיקה ב-God Eater 2: Rage Burst הם מאכזבים, בלשון המעטה.

הגרפיקה והאנימציה

בהתחשב וזה פורט של משחק מקונסולה ניידת כמו ה-Vita, אפשר לצפות לגרפיקה ממוצעת מינוס כמו שקיבלנו ב-Final Fantasy: Type-0 HD, אבל לצערי הרב, הגרפיקה במשחק אפילו גרועה יותר.

הנשקים והמפלצות במשחק נראים נהדר עם ברק חוזר מחלקי מתכת, וחלק מההתקפות של המפלצות, כמו התנין הענק שמביא ברק מהשמיים, נראות נהדרות. בנוסף היו מספר מקומות שנתנו בהחלט אווירה עם גרפיקה יפה של חושך ואור. למרות זאת, כל שאר הדברים נראים כמו משחק PlayStation 2 – הסביבה נראת חסרת פירוט וצבע (חוץ ממספר מקומות מסוימים), המרקם של כל דבר נראה נוראי ולמרות שרוב הדמויות מעוצבות טוב ויפה, האנימציה שלהן מאוד מוגבלת: יש מספר מאוד דל של אנימציות שתרגישו שאתם פשוט מנהלים שיחה עם קטע שחוזר על עצמו שוב ושוב.

אז כן, זה במובן הכי ישיר שיכול להיות, משחק Vita שאתם משחקים אותו על ה-PlayStation 4, שכמובן יכול להיות מאוד מאכזב לאלו מכם שמצפים למשחק שיראה כמו משחק PlayStation 4.

 השורה התחתונה

הגרפיקה של המשחק היא לא הכי טובה אבל מה שבאמת חשוב במשחק ציד מפלצות כמו God Eater 2: Rage Burst זה המשחקיות ולמרבה המזל, במחלקה הזאת הוא נהדר. לחסל מפלצות ענק עם חברים שלכם זה כל כך כיף ואפילו לצוד לבד יכול לספק שעות על גבי שעות של בידור, אבל כמו שהכותרת אומרת, God Eater 2: Rage Burst כיף בביסים קטנים.

העולם של המשחק מרגיש כל כך לא קיים וכל כך לא מעניין שהדבר היחיד שימשוך אתכם להמשיך לשחק זה לראות מה המפלצת הבאה שתיפגשו, לשדרג את הדמות שלכם ואולי לראות מה קורה בהמשך העלילה. לכן תרגישו שההפסקה בין מספר משימות כל פעם תורמת כל כך הרבה לכיף וההתלהבות של הציד, ולכן God Eater 2: Rage Burst הוא בהחלט משחק כיפי אבל במנות קטנות.