נשנוש קל עד משמים – ביקורת המשחק God Eater 3 ל-Switch

God Eater 3 יכל להיות סדרת אנימה מעולה, אבל ממשק ומשחקיות בינוניים מזכירים יותר משחקי טלפונים שמחקים משחקי מחשב ולא משחקי פעולה מהם הוא מנסה לשאוב השראה

ל-God Eater 3, המשחק החדש בסדרת משחקי הפעולה-תפקידים של חברת Bandai Namco, יש המון רעיונות טובים. סיפור רקע, דמויות ודיאלוגים ואפילו פתיחת כל שלב. בתחילת כל שלב נעמדתי על פסגה כלשהי והבטתי אל השלב ביחד עם שאר הדמויות שמלוות אותי ואז היינו צריכים לקפוץ אל השלב עצמו, הבעיות התחילו ברגע שנחתנו. בפעם הראשונה, התלהבתי מאוד מהאווירה הפוסט אפוקליפטית אבל לצערי השלבים היו קטנים מאוד וחזרו על עצמם. התחושה הייתה שיש כאן משחק שמתחפש למשחק פעולה תפקידים גדול אבל בעצם הוא משחק טלפונים שמנסה להיות דיאבלו. כל מפה או שלב חזרו על עצמם ונשארו אותם מסדרונות מוגבלים במה שנראה כמו שלב פתוח רק לפני שמשחקים מספיק בתוך המפות. שיחקתי על קונסולת ה-Nintendo Switch אבל שדרוגים גרפיים לא יתקנו את הבעיה כי מדובר בבעיה במשחקיות. ביקורת של המשחק עבור קונסולת ה-PlayStation 4 (ודעה חיובית יותר על המשחק) אפשר למצוא כאן.

עלילת המשחק עוקבת אחרי מספר ה-אקס מנים אייג' שהם מעין מוטציות אנושיות שבאמצעות אמצעים טכנולוגיים משתמשים בכוחות של אלים על מנת להגן על עולם שמפחד מהם ושונא אותם. את המשחק אנחנו מתחילים בתור אסירים שנשלחים למשימות מסוכנות אבל עם הזמן נכיר גם בני אנוש שמתייחסים אל הגיבורים יותר טוב וגם מי שמתייחס אל האייג' בצורה הרבה יותר נוראית. כל זה מתרחש תוך כדי שבני האנוש מסתגרים בנמלים שמגנים עליהם מעננים רעילים, הריסות ערים ומפלצות באמצעות האייג'. אין ספק שהסיפור והדיאלוג בין הדמויות הוא הנקודה החזקה של המשחק. אני לא הרגשתי שאני חוזר על קלישאות שראיתי בעשרות משחקים אחרים בזכות מקוריות וכתיבה אנושית שגרמה לי להרגיש קרבה לדמויות מוזרות בעלות כוחות מיוחדים.

נראה שאחת מההשפעות העיקריות על המשחק היא סדרת Monster Hunter, אבל בכל מקום שהמשחק אמור ללמוד מהסדרה, הוא נותן לנו חיקוי חיוור. בפעם הראשונה שנלחמתי מול מפלצת מספיק רצינית ראיתי תוך כדי קרב כיתוב שאומר שחלק מסוים של החיה (פנים, זנב וכו') נפגע קשות. איך זה השפיע על מהלך הקרב? שאלה טובה, לי אין שום מושג אם ואיך זה השפיע מלבד כסימן לכך שהקרב עומד להסתיים. בנוסף, במשחק יש גם מרחב מאוד גדול לשדרוגים ועיצוב דמות – גם חזותית וגם בחירת יכולות וכלי נשק שונים. אבל השינויים לא מורגשים בשדה הקרב, גם אם הם קיימים והם מוצגים בצורה מאוד לא נוחה לשחקן. יש תרבות במשחקים יפניים של ממשק מסובך ומורכב ו-God Eater 3 הוא לא יוצא דופן בלשון המעטה. אז איך יודעים להבדיל בין תרבות שונה לבין משחק לא טוב? לא בטוח שיש לי תשובה כללית לשאלה הזו, אבל בנוגע למשחק הזה התשובה היא שהמשחק עצמו לא יודע להסביר את הממשק שלו עצמו בצורה יעילה. בין אם זה להעלות הודעות על כל המסך במהלך משימה ושם את המשחקיות ברקע ובין אם זה להסביר המון המון אפשריות לשדרוגים באמצעות טקסט ללא שום תמונה שתעזור להסביר. אולי הייתי מתחבר יותר למשחק אם הוא היה יודע להסביר לי את הממשק שלו כמו שצריך. 

מהלך המשחק הוא שאנחנו בבסיס, מדברים עם דמויות ומתכוננים בצורה טכנית לשלב הבא, פונים אל האחראי ואז נכנסים לשלב, מסיימים אותו תוך כמה דקות, רואים עוד איזו סצנת מעבר במקרה הצורך וחוזרים לבסיס. זה משהו שקורה בהמון משחקי טלפונים סתמיים אבל גם בהמון משחקים מאוד טובים מהז'אנר, כמו למשל Fire Emblem. למרות שבשלב של הבסיס עדיין אפשר למצוא חסרונות, העניין שלי בדמויות גרם לי לרצות להמשיך לשחק והבעיות היו כמעט חסרות משמעות. נכון, הבחירות של השחקנים בעץ הדיאלוג משפיעות מעט על המשחק, וגם לא מראות לשחקנים שיש השפעה אמיתית ומשמעותית, אבל עדיין זה כתוב היטב. אבל השלבים הקצרים שחוזרים על עצמם לא. למשחק יש שיטת ניקוד על ביצועים בכל שלב, אבל אם השלבים לא מעניינים למה לטרוח ולהשקיע בביצועים? אחת מהחוויות שלי במשחק ממש מדגימה את הטוב והרע שבו. בסוף אחד מהשלבים, הדמויות שלנו מתעמתות עם אייג' ממקום אחר ומתחיל קרב מותח. חבל שהקרב המותח עצמו התרחש כחלק מסצנת מעבר ורק גרם לי לחשוב שזה המשחק שהייתי רוצה לשחק בו. במהלך הקרבות ישנן יכולות מיוחדות שמופעלות על ידי חזרה על מתקפה ספציפית כמה פעמים וגם מד של שילוב פעולה בין הדמויות. מדובר על עוד דוגמה למקומות בהן המשחק כמעט פוגע במטרה אבל מפספס. שילוב פעולה בין הדמויות הוא רעיון מעולה אבל המשחק לא הבהיר על אילו כפתורים צדדים של הבקרים צריך ללחוץ (ההדק או הכפתור העליון) וגרם לי ללחוץ על כפתורים אקראיים עד שהבנתי למה המשחק מתכוון. וגם כשסוף סוף הצלחתי, לא היה מדובר במהלכים מרשימים אלא בפשוט עוד תוספת לנזק לשנייה שאני מבצע.

השלבים הקצרים של God Eater 3 והמשחקיות החוזרת על עצמה דוחפים את השחקנים הרחק מהסיפור המעניין וממערכות המשחק המורכבות שלו. מגיע למשחק הזה יותר טוב. לחלק מהקוראים והקוראות אולי יהיה חשוב לדעת שמדובר במשחק עם הרבה שירות למעריצים, כלומר, המון נשים לבושות בבגדים חושפניים שלא עונים לחוקי הפיזיקה הבסיסיים ביותר.