מבוכים, קפאין, מחשבים, ומפלצות – ביקורת המשחק Going Under

התכוננו להיכנס אל המבוכים הכי עמוקים של חברות סטארט-אפ, איפה שהעובדים נראים מעט אחרת

Going Under הוא משחק חדש בפיתוחו של אולפן האינדי הקטן Aggro Crab ובהפצתה של חברת Team17, אשר פירסמה מספר משחקי אינדי מוצלחים בעבר כמו Overcooked ו-Blasphemous. שיחקתי במספר משחקים דומים עד היום (חקר מבוכים שנוצרים בצורה אקראית, ציוד משתנה ויכולות שונות) אבל Going Under עושה בכל זאת מספר דברים מעט אחרת. הוא מכיל דמויות אשר מסתירות יותר עומק מאשר מה שנראה על פני השטח ומספר לנו סיפור שמרגיש אמין לאיך חברות הייטק יכולות להתנהל, המשחקיות שלו יותר מאתגרת ממרבית משחקי הרוגלייט ששיחקתי בהם עד היום (והחברה מודעת לכך, על כך בהמשך), והסיפור שלו הוא טייק סאטירי על חברות תעשייתיות, שעות העבודה הארוכות והלחץ שהעובדים מתמודדים איתם, ואיך בסופו של דבר גם המטרות הכי נעלות יכולות להתמוטט מול הקדמה והאפשרות להרוויח המון כסף.

בעתיד הרחוק, סטארט-אפים מוקמים ונופלים על ימין ועל שמאל. חברות מתחרות על שווי מנייה ופלחי שוק בכל דרך אפשרית, ואף תרגיל הוא לא מלוכלך יותר מידי על מנת לגרום ללקוח פוטניאלי להתמכר. עובדים עובדים מסביב לשעון על מנת לחשוב על הרעיון הבא שיביא להם מיליונים. ומנכ"לים לוקחים את הכספים ואת ההכרה בעוד שהעובדים הזוטרים נשארים באפלה. זהוא עתיד חשוך, מדוכא, חסר תקווה…רגע על מה אני מדבר, זה העולם שלנו היום! אז כן, Going Under מתקיים בעולם דומה לשלנו, ובו אנחנו משחקים את ז'אקלין, מתמחה חדשה בחברת פיזל אשר הגיעה על מנת להתמחות בפרסום. אבל העתיד תיכנן גורל שונה עבורה, וביומה הראשון במשרד היא מתבקשת לרדת למבוך מתחת לבניין ולנקות שם את "הגובלינים", שאריות של חברות סטארט אפ כושלות אשר עדיין חולמים על הצלחה ושינו צורה למפלצות. תוך ההתקדמות של ז'אקלין בניקוי המבוכים, היא יוצרת קשר עם חברי המשרד השונים שלה והבוס שמעליה, ומגלה יותר על ההיסטוריה של החברה שהיא עובדת עבורה ועל הבעיות האישיות והאישויות השונות שלהם. כולם פועלים קשה על מנת שהחברה תצליח ותשגשג, אבל איזה מחיר הם והחברה משלמים או מוכנים לשלם עבור זה? בעיות שונות מתחילות לצוץ על פני השטח, וז'אקלין מוצאת את עצמה מנסה לעזור ולתמוך גם בחבריה לעבודה, לפני שהמצב הופך לבלתי הפיך.

אני חייב לשבח את צוות הכתיבה פה על יצירת דמויות אמינות אשר מתמודדות עם בעיות שיכולתי להבין ולהתחבר אליהם, דמויות אשר למדתי להכיר לעומק יותר ככל ששיחקתי ודיברתי איתם יותר. זהו המשחק האחרון בטרנד ששמתי לב אליו לאחרונה אשר מקדיש זמן לספר סיפור טוב עם דמויות מוצלחות מעבר לרק משחקיות ממכרת. למי שזוכר את הביקורת שלי על Children of Morta גם שם שיבחתי את הסיפור המוצלח והדמויות המעולות, ומשחק הרוגלייק החדש Hades גם מכיל צוות רחב של דמויות בעלי היסטוריה ועולם משלהם יחד עם סיפור שמתפתח עם הזמן וסודות שנגלים לאט לאט. אני אוהב את הכיוון הזה שהתעשייה לוקחת, ואשמח לראות עוד משחקים משקיעים גם בהיבט הזה במהלך הפיתוח שלהם.

כיאה למשחק מסוגו, Going Under נותן לנו לחקור מבוכים הנוצרים אקראית פעם אחר פעם. כל מבוך שניכנס אליו יכיל סוג אויבים שונה אשר תוקפים בצורה שונה ודורשים גם לפעמים טקטיקה שונה להביס. אחד המאפיינים הייחודים במשחק היא היכולת להשתמש כמעט בכל חפץ אשר אנו רואים בסביבתנו בתור כלי נשק, וחפצים שונים גם יתנהגו בצורה אשר מתאימה להם. אנחנו יכולים להכות מכות רחבות עם מקלדות, לירות סיכות על אויבים עם מהדקי ענק, לדקור אותם עם עפרונות, ואלו רק מספר דוגמאות. נוכן להחזיק שלושה נשקים בו זמנית בכל שלב, אבל המשחק מאלץ אותנו באמת להשתמש ולחפש תמיד מה נמצא בסביבתנו המיידית כיוון שהנשקים לא שורדים הרבה. לכל נשק יש מידה אחרת של יכולת הישרדות, וברגע שהוא הגיע אליה הוא ישבר ויעלם. אלמנט שאנו יכולים לנצל זאת העובדה שנששק אשר נשבר, במכה האחרונה שלנו יעשה נזק מוגבר באופן משמעותי מהנשק הרגיל שלו, מה שעזר לי לא מעט נגד הבוסים השונים. ואם כבר מדברים, בסוף כל מבוך התמודדתי עם בוס אשר מייצג מקים של חברת סטארט-אפ כושלת, וכל אחד מהם משתמש באמת בטקטיקות אחרות במהלך הקרב כאשר נדרשתי ללמוד את הדפוסים שלהם ולדעת כיצד להתחמק מהמתקפות שלהם. בסוף כל ריצה יכולתי להשתמש בכסף שהשגתי על מנת לפתוח יכולות חדשות במשרד אשר אוכל להיתקל/לקנות אותם בריצות הבאות שלי במבוכים. נהניתי מהמשחקיות של Going Under מאוד ברגע שהבנתי את הקצב של המשחק, אבל זה לקח מעט זמן. המשחק קשה יותר מהרבה משחקים אחרים בתחומו, אבל אל תאבדו תקווה. החברה מודעת לכך, ובתחילת משחק חדש ובעצם בכל טעינה של השמירה הייתה לי אפשרות להתאים את רמת הקושי על ידי רצף של שינויים מיוחדים שיכולים להפוך אותו לקל יותר, בין אם זה יותר חיים עבורי, אויבים שתוקפים חלש יותר, חפצים זולים יותר בחנויות ועוד. האפשרויות המיוחדות האלו ממש הפתיעו אותי, אבל אהבתי שהחברה מודעת לקשיים של המשחק ומאפשרים לאנשים אשר פחות מומחים במשחקים מהסוג הזה להנות מהמשחק בדרגת קושי יותר מותאמת.

הדמויות, האזור, והאנימציות של המשחק נראים טוב, אבל הם דורשים מידה מסויימת של הסתגלות. קצב ההליכה של ז'אקלין הוא משהו בין הליכה לריצה קלה, ולקח לי זמן להסתגל לכמה מהר אני יכול לנוע ברחבי החדר במהלך הקרבות. האנימציה צבעונית ונעימה מאוד לעין, ואין ספק שמחסור בפרטים מסויימים היו בחירה של המפתחים יותר מאשר חוסר כשרון, על מנת להשוואת למשחק מראה מעט מינימליסטי ואומנותי. העיצוב של המודלים לפי דעתי יכל להיות מלוטש יותר, כאשר ז'אקלין במיוחד לא נראית ממש דומה לדיוקן שלה במהלך הדיאלוגים. הייתה יכולה להיעשות פה יותר עבודה לפי דעתי. דבר אחד שהיה חסר לי, אבל אני מודע שזה יותר העדפה אישית מאשר בעיה, זה דיבוב. במשחק מהסוג הזה עם צוות דמויות כאלה ודיאלוג כמו שאנו מקבלים, דיבוב מוצלח היה מעלה אותו כמה וכמה רמות והיה הופך אותו מאחד שמעלה בי חיוך מידי פעם לאחד שהיה יכול לגרום לי לצחוק בכל מהסיטואציות והתגובות של הדמויות.

Going Under הוא משחק מוצלח שמצליח ליצור דמויות אמינות וסיפור מעניין, משחקיות שכיף לחזור אליה שוב ושוב, ועיצוב וגרפיקה נעימה לעין. יש משחקים מוצלחים יותר ממנו בז'אנר, ומהנים יותר, אבל אם כבר שיחקתם בהם או אם נתקלתם בו והוא עניין אתכם שווה לבדוק אותו, אני לא מאמין שתתאכזבו.

*עותק לביקורת סופק על ידי חברת Team17.