גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
"תדעו שצופים בכם. לממשלה יש מערכת סודית, מכונה שעוקבת אחריכם כל יום, כל שעה. תכננתי את המכונה שתזהה מעשי טרור, אבל היא רואה הכל"
במילים אלה פותח כל פרק בסדרת המופת מבוקש לחקירה (באנגלית זה נשמע טוב יותר..). הסדרה מתארת את המציאות בעולם מאז נפילת מגדלי התאומים. עולם בו כל מדינה וכל ארגון חשאי מנסים להשיג יתרון כזה או אחר על יריביהם. פעמים רבות, על חשבון האזרח הפשוט.
כאשר הסדרה עלתה לפני ארבע שנים, רבים שייכו אותה לז'אנר המדע בדיוני. הגדירו אותה כסדרה אפוקליפטית ופראנואידית. מציאות הזויה שאיש לא באמת האמין שקיימת. 'זה טוב לסדרות' אמרו, אבל איך אפשר לחשוב שעולם מערבי-דמוקרטי יפעל בדרך זו, לעיתים אפילו כנגד אזרחיו שלו?
ההיסטוריה של המעקב
4 שנים אחרי, והיום כבר לא נראה שאפשר להגדיר את התסריט הזה כהזוי, אפילו לא כמדע בדיוני. זה התחיל כאשר אדוארד סנואודן, המדליף האמריקאי שערק מה-FBI, פירסם שארגון הביון האמריקאי, ה-CIA, מרגל אחרי המכשירים הסלולרים שלנו בעזרת אפליקציות כמו מפות של גוגל והמשחק הסופר פופולרי-אנגרי בירדס. לאחר מכן זה המשיך כאשר נחשף שענקית החיפוש גוגל מעבירה מידע על גולשים לממשל האמריקאי. לפני כשבועיים נחשף, די בטעות יש לומר, שגוגל לא רק עוקבת אחר החיפושים שלנו אלא גם אחרי כל מה שאנחנו אומרים.
למי שלא מכיר את הסיפור, לפני מספר שבועות טען ראש מפלגת הפיראטיים השבדית (כן, יש דבר כזה) שגוגל התקינה תוסף שמאפשר לה לצותת לשיחות של כל מי שגולש דרך הדפדפן כרום. גוגל, באדיבותה הרבה, לא רק שלא מיהרה להכחיש את הקונספירציה התורנית אלא אף אישרה אותה. חלקית לפחות. גוגל הודיעה שהיכולת אכן קיימת אך גוגל לא עושה שימוש בה משום צנעת הפרט. על זה נאמר אשרי המאמין.
חשוב לציין שהמקרה הזה קשור לסוג אחר של מעקב אחרינו. מעקב עסקי. היום, כולם כבר יודעים שיש שיתוף פעולה פורה ביותר בין חברות כמו גוגל ופייסבוק לבין חברות פירסום. הסיבה היא פשוטה ביותר. כל מפרסם רוצה שהמוצר אותו הוא מפרסם יגיע לכמה שיותר אנשים רלוונטיים. הדרך הקלה ביותר למצוא את קהל היעד הרלוונטי הוא ע"י צפייה באופי החיפוש שלהם ברשת.
כל פעם שאתם ממלאים שאלון לשיפור חווית הצפייה בסרטון כל שהוא במגוון אתרים, אתם למעשה לא באים לשפר את חווית הצפייה שלכם, אלא את היכולת של האתר לשבץ פרסומות רלוונטיות יותר וכך לקבל יותר כסף.
השימוש של האתרים לא מסתיים בסיווג לקבוצות גיל ומגדר. אילו בזה היה מדובר, לא הייתה בעייתיות גדולה כל כך. העניין הוא שהאתרים, ובייחוד הרשתות החברתיות, עוקבים אחרי הפעילות שלהם בהם. עשיתם לייק לסטאטוס מסויים? שיתפתם ציוץ של מישהו? עקבתם אחרי דף של מישהו או בעל נושא כלשהו? תדעו שפייסבוק, טוויטר, גוגל ושאר החברות הגדולות בענף ישתמשו בזה כאשר הם יצטרכו.
האם אפשר להימנע מהמעקב?
התשובה לשאלה הזאת היא כנראה שלא, לפחות לא הרמטית. כל עוד אנחנו לא מעוניינים להצטרף לקהילת איימיש כזאת או אחרת, אנחנו נמשיך ונשתמש בשירותים של אותם חברות. אין בידינו האפשרות לחיות בעולם מודרני בלי להשתמש בשירותים של אותן חברות, עם דגש על גוגל, שהוא כיום האתר הנצפה ביותר בחרבי העולם.
יחד עם זאת ישנם דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להימנע ככל הניתן.
הטיפול בבעיה צריך להיעשות בשלושה מישורים שונים.
הראשון, שימוש באנטי וירוס איכותי. חשוב לציין שהאנטי וירוס לא נותן מענה מושלם ולא מצליח לאתר כל וירוס ותוכנת מעקב שמגיע אלינו דרך האינטרנט. אך את המענה הבסיסי שרובנו צריכים הוא מעניק בצורה טובה (תלוי כמובן באיזו תוכנה אתם משתמשים).
השני, שימוש מבוקר במנועי חיפוש. כל חיפוש נשמר במאגרים ולכן, אם אינכם רוצים שהחברות ידעו שהתעניינתם בנושא מסוים פשוט אל תחפשו אותו. לכל הפחות אל תשתמשו בחשבון האישי שלכם במהלך החיפוש. חיפוש כאשר המשתמש שלכם מכובה יעיל רבות במניעה מהחברות לעקוב אחריכם. חשוב להדגיש, אפשרות זאת יעילה רק במנועי חיפוש כמו גוגל ונגזרותיה, ברשתות החברתיות הדבר בלתי אפשרי בעליל.
השלישי, שינוי תפוסי השיתוף ברשת. אם אינכם רוצים שתמונה שלכם תגיע לידיים לא רצויות- אל תעלו אותה לרשת. הדבר נכון לשאר סוגי השיתופים. תזכרו שמה שלא הועלה לרשת לא קיים בה. כולנו זוכרים את פרשיית פריצת חשבונות הפייסבוק של סלבס ברחבי העולם שחשפה תמונות שהם העלו לענן הפרטי או לחשבונות הפרטיים שלהם בלי שהם ירצו שאחרים יהיו חשופים לאותן תמונות. אם הם לא היו מעלים את התמונות לרשת- לא היה מה להדליף.
לסיכום, כולנו מזדעזעים כל פעם מחדש כאשר אנחנו שומעים שחברות גדולות עוקבות אחרינו ומפירות את הפרטיות שלנו, אבל חשוב לזכור שהבאנו את זה על עצמנו. כאשר התחלנו לשתף כל דבר ויתרנו למעשה על הפרטיות שלנו. החברות הגדולות פשוט נכנסו לדלת פתוחה. אם נלמד להיזהר, ונשנה מעט את הרגלי הגלישה שלנו, נוכל להחזיר לפחות חלק מהפרטיות שאבדה לנו.
אחת הסדרות היותר טובות שעל המסך בשנים האחרונות.