זכרונות שבורים – ביקורת לאוסף Grand Theft Auto: The Trilogy – The Definitive Edition

הגיע הזמן לחזור לניו יורק, מיאמי ולוס אנג'לס של כותר GTA באוסף המשחקים "המחודש" Grand Theft Auto: The Trilogy – The Definitive Edition

. בזמן שבשנתיים האחרונות ראינו חברות אהובות כמו CD Projekt RED ו-Bethesda מאכזבות אותנו עם Cyberpunk 2077 ו-Fallout 76, חברת Rockstar המשיכה לספק לנו בידור ותוכן מעולה, למרות האובססיה הבלתי פוסקת סביב GTA V, אבל עם ההמתנה שלנו ל-Grand Theft Auto 6, הוחלט לספק למעריצים את אחד האוספים המבוקשים ביותר שהם חיכו להם שנים, חידושים לטרילוגיית המשחקים המרכזית של GTA, שכוללת את GTA 3, GTA San Andreas ו-GTA Vice City, ועם אוסף מחודש של שלושת משחקים אלו, גילינו שגם מ-Rockstar אפשר להתאכזב.

אם הייתם מנותקים מהעולם מאז 1997, סדרת משחקי GTA היא סדרת משחקי עולם פתוח בהם אתם משוטטים, עושים שטויות ומשלימים משימות בעולם הפשע. אתם יכולים לגנוב מכוניות, לירות במגוון נשקים ולבצע את כל הפשעים שבדרך כלל היו מובילים אתכם למהדורה המרכזית של CNN. המשחקים מפוצצים בפעילויות, משימות, אתגרים ודמויות בלתי נשכחות, והמשחק האחרון בסדרה GTA V נחשב עד היום לאחד המשחקים הכי טובים של הדור האחרון, כל כך טוב ש-Rockstar מתעסקת איתו, ונראה שאין לה זמן גם ל-Grand Theft Auto: The Trilogy – The Definitive Edition. 

הטרילוגיה מהווה שלושת המשחקים הגדולים של הסדרה אחרי המעבר לתלת מימד. הראשון מביניהם היה Grand Theft Auto 3 שמרגיש כמו בעל השיפור המשמעותי מבין השלושה עם טקסטורות משופרות, מודלים חדים יותר ואנימציה חלקה יותר, ככל האפשר. המשחק מתרחש ב-Liberty City, גרסת ניו יורק של הכותר, כשאתם מגלמים את קלוד, פושע קטן שחברה שלו בוגדת בו במהלך שוד מה שמוביל אותו למעצר, בריחה והשתלשלות עמוקה אל תוך עולם הפשע, מה שמוביל אותו לעבוד תחת כל ארגון פשע ענק של העיר. המשחק קלאסי ומהנה אבל הוא ללא ספק מהווה הבסיס למשחקי העתיד וכולל הכי פחות אישיות ומרגיש הכי גנרי מהשלושה.

Vice City הוא האהוב עליי מבין השלושה. בזמן שזה מרגיש שהוא כולל הכי פחות השקעה מבין השלושה ב"חידוש" המדובר, הוא עדיין עם הכי הרבה סגנון, היות והוא מבוסס על "פני צלקת" עם אל פאצ'ינו במיאמי וכולל פסקול מפציץ של שנות השמונים. אתם מגלמים את טומי ורסטי ממשפחת הפשע של Liberty City שנשלח ל-Vice City, שם הוא משתתף בעסקת סמים שנכשלת בגדול וכעת הוא נאלץ לשלם חובות בעולם התחתון של מיאמי הדמיונית ובו בזמן בונה את אימפריית הפשע שלו כמו טוני מונטנה.

GTA San Andreas מתרחש באזור קליפורניה של היקום ובמרכז הסיפור קרלוס ג'ונסון שחוזר לשכונת ילדותו בגרסה של המשחק ללוס אנג'לס אחרי שנים ב-Liberty City, בניסיון לגלות מי רצח את אמו ולהחזיר את השליטה בעיר לכנופיה של אחיו. מדובר כמובן במשחק המסיבי ביותר מבין השלושה והחדשני ביותר מבחינת מכניקות, אבל כפי שכבר שמעתם, אף אחד מהמשחקים לא מרגיש חדש ב"חידוש" הזה.

Grand Theft Auto: The Trilogy – The Definitive Edition אולי מחדש את טקסטורות המשחק, מספק מודלים חדים יותר ותאורה טובה יותר, אבל עם זאת המשחקים התכערו יותר, רצים לאט יותר ובקושי עובדים.

נתחיל עם התלונה הראשונה, הכיעור. היות ומדובר ב-Remaster, לא ממש ציפיתי לשדרוג משמעותי למשחק מבחינה גרפית, זה לא Remake אחרי הכל אבל במובן הזה, אפילו Final Fantasy VIII קיבל Remaster יותר מושקע. זה מרגיש שהשינוי העיקרי הוא טקסטורות חדות וחלקות יותר, עדיין יש אנימציה נוקשת, עיר מיושנת בעיצוב שלה וההחלטה להעלים חלק מהטשטוש הגרפי רק מבליט את היושנה והקובתיות של המשחק, שחלק מהעיצובים המקוריים נראים אפילו יותר טוב.

מבחינת ריצה, אני שיחקתי במשחק על ה-Nintendo Switch. נכון שזו לא הקונסולה החזקה ביותר בשוק, אבל אין סיבה שמשחק שרץ די חלק על ה-PlayStation 2, יקרטע ויתקע על הסוויץ', בעיקר כשראינו משחקים יותר ענקיים ומפורטים מ-GTA 3 ו-Vice City רצים חלק על הקונסולה של Nintendo כמו Dying Light ו-The Legend of Zelda: Breath of the Wild. כמו כן, זה נראה שהמשחק אפילו כולל פחות מאפיינים מהמקוריים כמו אפקטים חסרים של מזג אוויר (תלוי במשחק), פחות אנשים, עננים סטטים, ציפורים חסרות, אינטרקציה עם הצמחייה ואינספור מאפיינים שהפכו את העולם לאמיתי יותר. אז עם כל המאפיינים החסרים האלו, איך זה שהמשחק מאט ואפילו לוקח המון זה להטען? זה לא טעינה ברמה של דור ה-PlayStation 2 אבל יותר מדי זמן בשביל Remaster. 

מה שמוביל אותנו לתלונה המרכזית וזה הבאגים- זה די מזעזע כמה באגים יש במשחק מחברת Rockstar אבל ה-Grand Theft Auto: The Trilogy – The Definitive Edition מפוצץ בבאגים כמו דמויות שמקרטעות, איברים מרחפים, עיוותים גרפים, פיזיקה מוזרה, התקעות של דלתות מוסך, מים מלאי גליצ'ים גרפים וחפצים שנעלמים אל תוך האדמה.

מעבר להפרעה הרגעית והמכוערות של התצוגה, הבאגים גם הורסים את כל חווית המשחק עם איבוד שליטה פתאומי על המכונית, פיזיקה רנדומלית, התקעות של דמויות וכניסה לכלי הרכב לוקחת יותר מדי זמן אחרי מספר לחיצות, מה שקריטי בבריחה מהמשטרה, ואפילו באגים שמונעים ממשימות להופיע על המפה ומהמשחק להמשיך, מה שגרם לי להתחיל מחדש את המשחק. אלו רמות נוראיות של חוסר ליטוש ועבודה שאפילו החידוש ל-Mafia II לא כלל.

הדבר היחיד שעושה את החוויה סבילה זה שיש את הקודים לכל הנשקים והכסף, ביחד עם קודים נוספים מהנים, אבל גם שם חלקם לא עובדים ולא משנה כמה תכניסו את הקוד, לא יקרה שום דבר.

במצב כזה הייתי פשוט ממליץ לחזור למשחקים הקלאסים, כל עוד הם עוד זמינים, אבל בתור שחקן Nintendo Switch, אין ממש אופציה נוספת ובזמן ששחקני PlayStation יכולים להנות מהמשחקים המקוריים, אנחנו ממשיכים להמתין למשחק הטוב הראשון של Rockstar על הקונסולה הניידת של Nintendo. 

סיכום

כל מה ששמעתם על ה-Grand Theft Auto: The Trilogy – The Definitive Edition. זה נכון ואפילו חמור יותר על ה-Nintendo Switch. 

המשחקים אולי מעוררים איזושהי תחושת נוסטלגיה לשחקני ה-PlayStation 2 שביננו אבל שום נוסטלגיה בעולם לא מפצה על שעות של תסכול, כיעור וכאב ראש. 

קוד למשחק Grand Theft Auto: The Trilogy – The Definitive Edition סופק על ידי נינטנדו ישראל, והמשחק זמין למחשב האישי, ה-PlayStation 4 וה-Xbox One.