גרטל & הנזל- ביקורת סרט – סוף טוב הכל רע

עמי ותמי, האגדה החביבה והקצרה שכולנו מכירים הגיעה השבוע לקולנוע בגרסה שמטרתה להציג בפנינו את הצד האפל של האגדה. האגדה המקורית מאת האחים גרים מספרת על שני ילדים שחיים עם אביהם ואימם החורגת המרשעת, שמייחלת לסלק אותם בכך שתפקיר אותם ביער. אומנם עמי סימן את הדרך בפירורי לחם, אבל הם נעלמו (בגלל החיות שאכלו) ולכן הם הגיעו לבית הממתקים המפורסם שם מחכה מכשפה שמתכננת לאכול אותם. אני חובבת אגדות מושבעת ולכן סקרן אותי איזה סיפור אפל יצרו בסרט שיסביר את התופעות הידועות בסרט בצורה מחודשת ואפלה- העבר של המכשפה וייעודה ומה הסוד שצופן בית הממתקים? האם "גרטל & הנזל" יעביר לנו סיפור מצמרר וחדשני לאגדה המתוקה? המשיכו לקרוא וגלו את התשובה. תוכלו להתרשם מטריילר הסרט:

הצד האפל של האגדה?

"גרטל & הנזל" נפתח בצורה סטנדרטית שמצליחה לשדר מעט סקרנות ועניין. מספרים לנו מעשייה על ילדה יפה עם כובע ורוד ויפה והמציאו עליה סיפור בנאלי ופשוט: היא הייתה הילדה היפה ביותר בכפר אך הייתה לה מחלה ואביה הסתייע בכוחות האופל- המכשפה, הלוא היא אותה מכשפה מעמי ותמי. אנו רואים שוני בין האגדה המקורית לסרט בכך שבתחילת "גרטל & הנזל" עמי ותמי מתגוררים עם אמם ולא עם אביהם, שלא משמעותית בסיפור ופשוט מסלקת אותם ברשעות וללא סיבה מאוד מוצדקת. אנו מגלים גם בדומה לאגדה, תקופת מחסור ורעב כבד.

עמי ותמי בורחים ליער ומסתדרים בכוחות עצמם. לא אספיילר יותר מדי, אבל הסיטואציות שמתרחשות מאוד מוזרות ולא קשורות אחת לשניה. אתן מספר דוגמאות. הראשונה היא שעמי ותמי נמצאים ביער ומתמסטלים מאכילת פטריה. זוהי אחת מהדוגמאות למריחת הזמן בסרט, ומרגישה לא קשורה לסרט בגלל הכנסת מוזיקה מוזרה ומפחידה שאמורה לגרום לנו להתרגש או לפחד כשאנחנו לא. הזמן בסרט זוחל על אף שזמנו ממוצע לחלוטין וזאת גם בגלל ההתרחשויות המוזרות והעובדה שאין מתח ואימה בכלל, דווקא בסרט שמשתייך לקטגוריית האימה. אנו רואים מספר פעמים בסרט דמויות מכוערות וקירחות ולא מבינים מהן, שדים? מכשפים? סתם אנשים מפחידים? יש מעט דברים בסרט שאם כבר גורמים לתחושת גועל כגון אוכל שהופך ליצורים דוחים.

היזהרו ממתנות ומסרטים של האחים גרים!

באופן צפוי מאוד המעשייה של "הילדה הקטנה עם הכובע הורוד" קשורה לתעלומה שאופפת את הסרט, והסרט אכן חותם סוף לסרט, אבל בתשובה מאוד סתמית. בסרט, תמי שומעת בבית הממתקים קולות שגורמים לה לפקפק במהות הבית וכל פעם היא מגלה פרט נוסף. זוהי דרך מאוד לא מקורית להעביר לנו את הסיפור וזה לא נעשה בצורה מותחת. הבעיה המרכזית בסרט היא שהעלילה לא מרגישה קשורה כלל לתוכן האגדה האהובה הידועה של האחים גרים ואף עושה לה עוול. אני מרגישה שהסיפור היה כל כך סתמי ומיותר שבאמת לא שווה הצדקה לצאת מהבית.

מלבד העלילה, שללא ספק העלילה היא אחד הדברים היותר חשובים בסרט, השחקנים לא נראים מחוברים לדמויות בכלל. בעיניי עמי שיחק הכי טוב וזאת בגלל שתפקידו היה פשוט- ילד תמים ומתוק שרוצה רק להישאר עם אחותו, המכשפה לא הייתה "אפלה" ומפחידה, ובעיניי כמו כל מכשפה רגילה, ותמי פשוט לא מושכת יותר מדי עניין ועושה את הנדרש ממנה כשחקנית ולא מעבר. המשחק גם גורם לאווירת הסרט המשעממת.

לסיום, "הצד האפל של האגדה"- הכיתוב שמעטר את פוסטר הסרט לא תואם כלל לסרט. יש דמויות מוזרות ולא קשורות, כתמי דם שזולגים פה ושם, אבל אין סיפור אחיד ומהודק שיאפשר סרט אימה איכותי בשל עלילה חסרת בשר ושטחית. הסרט משעמם, מרגיש מאולץ, לא משכנע, לא מקורי ופשוט מאכזב. אני לא יודעת למען האמת למה ממש ציפיתי מהאגדה עמי ותמי, שכן היא קצרה יחסית אבל בכל זאת היא אחת האגדות עם האהובות ודווקא העובדה שהיא קצרה אמורה לגרום לנו לצפות להסברים עמוקים בעלילה או משהו חדש יוצא דופן. משפט שחרוט לי מהסרט הוא "היזהרו ממתנות" ועל כן תיזהרו מסרטים שמציעים לכם סוף מבטיח ואפל ולא עומדים בהבטחה.