גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
כולנו מכירים את החבובות, הבובות המצחיקות מסדרות וסרטי הילדים. אבל מה קורה כשהילדים הולכים? איך חייה של בובה נראים בעולם האמתי?
"בובה של רצח" עוקב אחר פיל פיליפס, בלש במשטרת לוס אנג'לס לשעבר שחי בעולם בו בני אדם ובובות חיים יחד, רק שהבובות נחשבות אזרחים סוג ב'. הוא הודח מהמשטרה בגלל תקרית ירי שחרבה את יחסיו עם שותפתו קוני אדווארדס (מליסה מקארתי) והפך להיות בלש פרטי שעוזר לבובות באשר הן. לאחר שהיה נוכח באירוע שאדווארדס מונתה לחקור, הוא מתאחד עם שותפתו לשעבר ועוזר לה לתפוס את הרוצח הסדרתי של הבובות מתכנית הטלוויזיה The Happytime Gang.
ל"בובה של רצח" יש אווירה של סרט בלשים קלאסי שבהמשך הופך לקומדיה משטרתית. כל הקלישאות נמצאות בו, אם זה הבלש הפרטי המיוסר שמספר על חייו בסצנת הפתיחה, או הלקוחה היפה שמגיעה למשרד כדי לבקש עזרה ואפילו סיפור הרקע הטרגי של הבלש כשהוא היה שוטר הבובה הראשון. העלילה נותנת הרגשה שהיוצרים סמכו יותר מידי על הקונספט של הבובות וקיוו שהן ימשכו את תשומת הלב מהעלילה הלא מקורית והמבולגנת. אבל, נראה שהיוצרים צדקו, הבובות מצילות את העלילה וגורמות לסרט להיות מעניין ומשעשע יותר.
כמו שכבר אמרתי, העלילה ברובה לא מקורית, מה שהופך אותה לדי צפויה. את רוב ההתפתחויות בסרט היה ניתן לצפות דקות לפני שהתרחשו, ולמרות זאת את הטוויסט העלילתי המרכזי בסרט לא צפיתי.
לא ציפיתי להרבה מ"בובה של רצח". לפי הטריילר הנחתי שזה עוד סרט שלוקח ז'אנר שמזוהה עם ילדים ומוסיף לו כמה קללות, בדיחות גסות וסצנות למבוגרים בלבד. אבל אני חייבת להגיד ש"בובה של רצח" הפתיע אותי. אמנם לא הייתי קוראת לסרט יצירת מופת אבל הוא בהחלט חווית צפייה מהנה.
בריאן הנסון לא מנסה להסתיר בסרט את המסר נגד גזענות אבל הוא לא מורח אותו על כל משפט שני או פותח מונולוג מרגש על כמה שהבובות סובלות. הנסון מראה את העולם ואת הסבל של הבובות דרך עיניהן באופן עקיף והומוריסטי. בנוסף לגזענות, הנסון מציג גם התמודדות עם התמכרות לסמים אך באופן שטחי וסוגר את העלילה הזו בעצלות, בכך שפיל מנקה את דירתה של הדמות מכל הסוכר (שמשמש כסמים לבובות) שהיה בה ו… זהו. יום למחרת הדמות שהייתה מכורה לסוכר נרפאה באורך פלא. שני המסרים שהנסון ניסה להעביר נותנים הרגשה כאילו לא מימשו את הפוטנציאל שלהם ופינו מקום לעלילות משנה מיותרות.
אין ספק שהשחקנים והמדבבים בסרט עשו עבודה נפלאה במיוחד מאיה רודולף וביל ברטה ששיחקו את באבלס המזכירה ואת פיל פיליפס, הבובה הראשית. גם מליסה מקארתי, שותפתו לשעבר של פיל, עשתה עבודה לא רעה אם כי זו לא הייתה ההופעה הכי טובה שלה. אליזבת' בנקס שיחקה בסרט את ג'ני, השחקנית האנושית בתוכנית The Happytime Gang שהפכה לחשפנית והייתה במערכת יחסים עם פיל. הדמות הזו הייתה חסרת פואנטה, היא שימשה כעוד קו עלילה שנסגר באופן לא מספק אך בניגוד לאחרים כבר מתחילתו היה מיותר.
מצד אחד הסרט משלב בתוכו המון קלישאות קולנועיות ומצד שני מביא משהו חדש למסך. יש הרגשה שהכניסו יותר מדי סיפורים לתוך אחד וסגרו כמה קווי עלילה בעצלות מפאת חוסר זמן, אבל בסך הכל הסיפור הכללי מעניין, מצחיק ושווה צפייה. בהחלט אפשר להבין למה שמו מגבלת גיל על הסרט, הבדיחות בהחלט לא מתאימות לילדים אז אל תתנו לבובות הצבעוניות לבלבל אתכם. כמו המשפט בפוסטר, רק רחוב בלי סומסום.
בובה של רצח
ציון סופי - 9
9
מעולה
סרט מפתיע, פרוע ומצחיק.
