הארייט: הדרך לחופש – ביקורת סרט

"הארייט: הדרך לחופש" מביא למסך הגדול את סיפורה של הארייט, אישה אפרו-אמריקנית מיוחדת במינה בשנות ה-50 של המאה ה-19. הארייט היא בת למשפחת עבדים ובעלת נחישות אינסופית שמובילה אותה למסעות מסוכנים על מנת להיות חופשיה. בהמשך היא משחררת גם את משפחתה, אנשים הקרובים לליבה ויתרה מזאת היא מסכנת את חייה ומצילה עשרות אלפי עבדים. בנוסף, הארייט הפכה לאישה הראשונה שפיקדה על גדוד במלחמת האזרחים האמריקאית. האם "הארייט: הדרך לחופש" יצליח להעביר אלינו את הסיפור המדהים של אחת מהדמויות החשובות והמעניינות בהיסטוריה? המשיכו לקרוא וגלו את התשובה.

חייה של גיבורה

כבר מתחילת הסרט אנחנו צוללים אל תקופה אחרת- שנות ה-50 במאה ה-19. תקופה השורצת סיפורי עבדות קשים עבור האפריקנים. אנו מגלים את חייה המורכבים של גיבורת הסרט- הארייט, את השמירה הנוקשה והלא אנושית של העבדים על ידי הלבנים, מכירתם ועינויים. משאלת הלב הכמוסה של הארייט היא לברוח ולחיות חיים חופשיים. מאוחר יותר היא תחוש נקיפות מצפון וזה מה שיוביל אותה לסייע להציל את חייהם של עוד. לנגד עינינו מתעצבת דמות של אישה חזקה, פמניסטית, ממוקדת מטרה ואנחנו הולכים בעקבותיה. קיימת אווירה מותחת ומסתורית של אישה חזקה, שמדי פעמים חוטפת הבזקים מהעבר וחזיונות מהעתיד. התחברתי ישר לדמות והרגשתי שאני רוצה לדעת מה יעלה בגורלה ולהיות שותפה למסע שהיא עוברת.

המשחק של השחקנית הראשית, שמגלמת את דמותה של הארייט, סינתיה אריבו, הייתה נהדרת והרגשתי שהיא מזדהה לחלוטין עם מה שהדמות עוברת. דרך קולה הבודד של הארייט הצלחתי לשמוע את קולם של מאות אלפי העבדים הזועקים לחירות.

התעניינתי מאוד בעלילה, ולדעתי זהו נושא חשוב מאוד שאין מספיק סרטים עליו. הסרט מאוד קצבי ואנחנו מרגישים את המתח שהדמות חווה, אומנם אחר כך מבינים שהוא יותר סרט דרמה ממתח והרפתקאות. זה עדיין לא מגרעה, והסרט למרות היותו שייך לקטגוריית הדרמה, פשוט מספר סיפור מעניין מאוד, שמותח יותר מרוב סרטי הדרמה.

החוויה הכללית מהסרט

הסרט מציג בפנינו דמויות אפריקניות שונות- דבר שמוסיף עניין לסרט ואנו רואים את אופי הדמויות המשוחררות והחופשיות לעומת העבדים הסובלים. העלילה הצליחה לסחוף ולמתוח לאורך כל הסרט, גם לא ברגעי המתח. הוא מצליח לרגש אותנו פעמים רבות על ידי כוח הרצון, האמונה ברגעים הקשים, האחדות והחברות של הדמויות וגם על ידי רגעי האכזבה והשבריריות במערכת היחסים.

גדולת הסרט היא שהוא מצליח לגולל עלילה כל כך מורכבת בצורה קצבית, לא מאוד כבדה ומאוד נגישה. הסרט, ולו לרגע אחד לא גרם לי לאבד עניין ונשארתי מרותקת למסך. הוא התרכז בעלילה וכל המעטפת שלה בצורה נפלאה: הדיאלוגים בתסריט תורמים להתפתחות העלילה ובמינונים נכונים, משחק משובח, דמויות מעניינות ותסריט מושקע.

הצילום יפה מאוד, אומנם הנופים לא עותקי נשימה, אבל זהו פרט מאוד שולי וזה לא מפריע שנוף הסרט סובב בעיקר סביב שדות, נהר קטן ומעט יער. בנוסף, הוא העשיר את הידע שלי לגבי החיים של השחורים באמצע המאה ה-19.

לסיכום, מבחינתי הסרט היה מושלם מכל הבחינות. הוא כלל צוות שחקנים מעולה, עלילה מורכבת וסיפור מרגש שיהפנט אתכם ויכבוש את לבכם. התרשמתי מהסרט שהצליח להעביר סיפור מטלטל ועצוב, בצורה מעודנת מאוד של מתח יציב לצד שילוב מאוזן של רגעים דרמטיים. הוא הצליח למזג רגעים של דרמה, מתח ומסתורין בצורה מושלמת, בדרך שמזמינה ללמוד על חיים שלא הכרנו. הדמות של הארייט מצליחה לעורר השראה והיא דוגמה לסיפור ראוי וחשוב שיוצג בבתי הקולנוע. הסרט מומלץ מאוד וכל מי שמעוניין להיחשף למסע של דמות מרשימה ועוצמתית יהנה מאוד מהסרט.