אלים ומפלצות – ביקורת המשחק Immortals Fenyx Rising

Immortals Fenyx Rising הוא משחק עולם פתוח מהנה, מצחיק וצבעוני, אך האם הוא שווה את הזמן שלכם?

אם יש חברה שהשיקה בחודשים האחרונים כמות לא קטנה של משחקים זוהי ללא ספק חברת Ubisoft, שהשיקה בחודשים האחרונים לא מעט כותרים כגון Assassin's Creed Valhalla שאבירם סיקר ממש כאן ו-Watch Dogs: Legion שסיקרתי אני ממש כאן. לצד שני משחקי הדגל האלה המשתייכים לסדרות משחקים קיימות ומבוססות מגיע משחק חדש לחלוטין מבית החברה, וזהו כמובן Immortals Fenyx Rising.

אם זה לא היה ברור לכם עד כה מכותרת הביקורת אני לא מחובבי השם החדש שניתן למשחק במקום "Gods And Monsters", אבל היות ואין לי יותר מידי מה לעשות עם זה, הצטרפו אליי לביקורת בה נגלה אם Immortals Fenyx Rising שווה את הזמן ואת הכסף שלכם.

אחד הדברים הראשונים שניתן לשים לב אליהם בין אם שיחקתם במשחק ובין אם לא זוהי הגרפיקה של המשחק, ששמה בצד כל ניסיון להיות מציאותית ורצינית ומביאה לנו נופים יפיפיים וצבעוניים במיוחד באווירת ציור תלת מימדי עשיר בפרטים. אני בדרך כלל משאיר את ההתייחסות שלי לגרפיקת המשחק לקראת סוף הביקורת אבל במקרה הזה אני מרגיש שזוהי ללא ספק אחת הנקודות החזקות שיש למשחק להציע, ולכן יש להתייחס אליה כבר בתחילת הביקורת. הגרפיקה נראית נהדר לאורך כל המשחק, ואם יש לכם מחשב חזק שמסוגל להריץ את המשחק על האיכות הגבוהה ביותר מובטחת לעיניים שלכם הנאה צרופה. אני יודע ובטוח שיש המון אנשים שלאו דווקא מתחברים לסגנון הגרפיקה "הילדותית" שיש למשחק להציע, אבל במקרה שלי התחברתי אליה מאוד וזה אחד האלמנטים שמשך אותי לשחק במשחק מההתחלה.

נעבור לסיפור שחשוב לא פחות היות ומדובר במשחק סיפורי לשחקן יחיד בעולם פתוח. ב-Immortals Fenyx Rising אנחנו מגלמים את פיניקס – נושא/נושאת כלים פשוט (אתייחס מכאן ואילך לדמות בלשון זכר היות ושיחקתי עם דמות של זכר לאורך המשחק) הנקלע בעל כורחו למשימה בלתי פשוטה להציל את היבשת מפני Typhon, שהוא מעין מפלצת ענקית ומפחידה שמסוגלת לחסל אלים באגרוף. טייפון הצליח להשתלט על היבשת ולגרש ממנה האלים ובכך לזרוע את שלטון ההרס שלו בכל רחבי היבשת ויוון כולה.
המשימה של פיניקס פשוטה (לכאורה) – להשיב את כוחם של ארבעת האלים המובסים על מנת לאחד כוחות ולעצור את רודנותו של טייפון האיום.

הסיפור של המשחק נהדר, אם כי לא הייתי אומר שמדובר בפאר היצירה בכל הקשור לעלילות במשחקים. הסיפור חביב אין ספק אבל אם אתם מאלה שזה פחות מעניין אותם אתם לא תפספסו הרבה.

מה שכן אוכל לזקוף לזכותו של הסיפור באהדה רבה היא הדרך בה הוא מונגש לשחקן. הסיפור והמשחק כולו כולל לא מעט הומור והוא ממש לא לוקח את עצמו ברצינות. כל התוכן הסיפורי מועבר אלינו באמצעות דיאלוג בין זאוס לפרומיטיאוס, שמקריינים את הסיפור תוך כדי המשחק שלנו. הדיאלוג בין השניים איכותי מאוד (בעיקר הודות לדיבוב של שתי הדמויות) והוא מעביר את הסיפור בצורה מעולה. הבדיחות עצמן נהדרות ואף שוברות את הקיר הרביעי בחלק מין המקרים ופונות ישירות אל השחקן, דבר שממש לא ציפיתי והופתעתי ממנו לטובה. הדבר היחידי שכן יש לי להגיד על הסיפור הוא שהיות והוא הומוריסטי מאוד ישנם חלקים שהרגשתי שההומור נסק קצת יותר מידי גבוה, כך שאם אתם מאלה שלא אוהבים הומור מטופש, יהיו מקרים שזה עשוי להפריע לכם.

נעבור לגיימפליי עצמו שהוא החלק החשוב ביותר שיש למשחק. במהלך המשחק נחקור את כל אחד מארבעת המחוזות של המפה במטרה להתחזק, להשלים משימות, לחסל אויבים, לפתור פאזלים ומבוכים ועוד. מפת המשחק עשירה בדברים לעשות (לדעתי בכמות המדויקת למשחק מהסוג הזה, לא יותר מידי ולא מעט מידי) והנופים בה עוצרי נשימה.

במהלך המשחק הדמות שלנו תשיג לעצמה לא מעט כלים שיסייעו לה במהלך החקר והקרבות. התזוזה שלנו על גבי המפה נהדרת, נוכל לרוץ, לרכב על סוסים, להשלים אתגרים שונים, לפתור פאזלים ולאסוף חומרים לשיפור הדמות שלנו, בניהם שריונות ונשקים חדשים. כמו ברוב משחקי העולם הפתוח שיש לנו היום, אף פעם לא חסר מה לעשות.

מלבד לכך הדמות שלנו תפתח במהלך המשחק כלים ויכולות חדשות שישפרו את חווית המשחק שלנו, החל מחרב ופטיש שיסייעו לכם במהלך הקרב ועד לכנפיים שיסייעו לכם לעוף ולדאות ממקום למקום.

בין משימות והחקר הבלתי פוסק נוכל להגיע אל "אולם האלים" שמשמש לנו כבסיס בו נוכל לשפר את הדמות שלנו, לפתוח לה יכולות חדשות, לשנות את המראה שלה ועוד. עץ היכולות של המשחק ענף ויש בו המון אפשרויות על מנת להתאים לכם את סגנון המשחק המתאים לכם בדיוק. 

ממה שיצא לי לקרוא, הרבה מאוד אנשים התלוננו שהפאזלים של המשחק פשוטים וחזרתיים ואפילו משעממים. במקרה שלי דווקא נהנתי מהם לא מעט (אפילו שהם באמת פשוטים ולא מאתגרים במיוחד), כך שלא הייתי ממהר לשפוט את המשחק לרעה על בסיס הפאזלים שיש לו להציע.

הדבר שהכי נהנתי ממנו לאורך המשחק היא ללא ספק מערכת הקרב. לרשותכם מכה קלה עם החרב ומכה כבדה עם הפטיש (מכה כבדה מעלה מד שמרתק את האויב לפרק זמן קצוב כאשר מתמלא), כפתור הגנה וכפתור התחמקות ו.. זהו, אין מעבר לזה. כמו כן אם תגנו או תתחמקו בזמן המתאים תקבלו אפקט האטת זמן שיאפשר לכם להכניס לאויב מספר מכות מהירות וחזקות (בדומה ל-Flurry Rush שאפשר למצוא ב-The Legend of Zelda: Breath of the Wild).

אם כבר דיברתי על BOTW, אני חושב שזה הזמן הראוי להתייחס לכל הטענות שאומרות ש-Immortals הוא חיקוי ברור של המשחק. באופן אישי אני יכול להבין לגמרי למה אנשים יחשבו ככה (תוסיפו למכניקת הקרב שתיארתי קודם את העובדה שאתם יכולים לתפס על כל דבר במשחק כל עוד יש לכם מספיק אנרגיה), אבל בתכלס הייתי אומר שהמשחק "שואב השראה" יותר מאשר מחקה, בעיקר כי רמת המשחק שלו "נמוכה יותר" בהשוואה למשחק מושלם כמו BOTW (כן, הוא מושלם ולא תצליחו לשנות את דעתי).

עד כה המשחק נשמע חביב לחלוטין ובתכלס, הוא באמת כזה, חביב. בכל שעות המשחק שלי לא מצאתי את עצמי מתלהב או נהנה יותר מידי. המשחק טוב, אפילו טוב מאוד, אבל הוא ממש לא מתברג בראש רשימת משחקי העולם הפתוח הטובים ביותר. 

לסיכום, הגעתי עם ציפיות בסיסיות ל-Immortals Fenyx Rising וקיבלתי בדיוק את מה שציפיתי לו – משחק עולם פתוח חביב, מהנה, צבעוני ואפילו מצחיק עם המון תוכן ודברים לעשות. Ubisoft כבר הבטיחה לנו שלוש חבילות הרחבה שיגיעו אלינו במהלך 2021, ואני מאוד מחכה לראות מה המשחק יציע לנו בחודשים ובשנים הקרובות.

*Immortals Fenyx Rising זמין כבר היום לרכישה על המחשב האישי, ה-PlayStation 4 ו-5, ה-Xbox One ו-Series S/X וכן ל-Nintendo Switch.

*עותק לביקורת הובא על ידי Ubisoft.