גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
נתחיל מעובדה מדעית – כיום, שליש מאספקת המזון העולמית מבוסס על האבקת דבורים, כך שפגיעה בדבורים והכחדתן ברחבי העולם היא לא דבר פשוט, ודאי שלא בקנה מידה כזה כפי שנראה בימים אלו. כאן נכנסת לתמונה חברת אינטל אשר מחשבים זעירים שלה, בערך בגודל של בול דואר, יעבדו את המידע שיאספו חיישני תנועה אשר ינטרו את התנהגות הדבורים, כל זאת במטרה להבין מה גורם להכחדת כל כך הרבה דבורים ברחבי בעולם, תופעה אשר בהחלט עשויה לפגוע באופן ישיר באספקת המזון העולמית.
חברת אינטל העולמית, זו שאחראית על אינספור טכנולוגיות פורצות דרך ומשמעותיות מאוד, הכריזה היום באופן רשמי על שיתוף פעולה חדש ומפתיע במיוחד. שיתוף הפעולה הזה יהיה עולמי וראשון מסוגו ויתקיים בין חברת אינטל ובין CSIRO שזוהי סוכנות המדע הלאומית של אוסטרליה. במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות אינטל תטמיע טכנולוגיות שפיתחה בכוורות וגם על גבי דבורים, כל זאת במטרה לסייע בחקר כל אותן הסיבות לתופעה בעייתית וכיום גם עולמית של קריסת מושבות דבורים. שמה של התופעה הוא CCD (Colony Collapse Disorder) והיא גורמת בעקבותיה להכחדה של אוכלוסיות הדבורים בכל העולם ויש לה גם השפעה גדולה מאוד על המערכת האקולוגית העולמית משום שלדבורים, שמספרן רק הולך וקטן מיום ליום, יש תפקיד חשוב מאוד בתהליך האבקת גידולים חקלאיים, כל אותם גידולים חקלאיים שלמעשה מהווים חלקים ניכרים מתוך אספקת המזון העולמית.
במסגרת התהליך, תגי RFID זעירים יוצמדו במיוחד לגבן של דבורים. התגים האלה, באמצעות תדרי רדיו, מאפשרים לזהות ולנטר את הדבורים. בנוסף לכך, יוכנסו מחשבים זעירים מדגם ששמו Intel Edison וגם ערכות שונות של מיקרו-חיישנים(חיישני תנועה וחיישנים סביבתיים מסוגים שונים) לכוורות. מידת המחשבים הללו עולה במעט על גודלו של בול דואר.
לוח ה- Edison של אינטל יכתיב נקודות ביקורת שונות וחיישני התנועה השונים יתעדו כל תנועה של דבורה על פני נקודות הביקורת הללו. תהליך התיעוד אמור להביא לבניית מודל תלת-ממדי מקיף ועשיר על ידי חוקרים אשר ימחיש את כל דפוסי התנועה של הדבורים במרחב. על פי כל הממצאים מהתהליך החוקרים יאספו תובנות על תנועת הדבורים, התנהגותן ותגובתן לגורמי דחק וצפיפות אשר עשויים להשפיע על בריאותן של הדבורים ועל ההאבקה. החיישנים הסביבתיים השונים שיפוזרו יקלטו נתונים שונים על מצב הסביבה כגון רמת הלחות, הטמפרטורה וקרינת השמש סביב הכוורת, כדי להשלים לחלוטין את התמונה יחד עם הממצאים מהתהליכים האחרים שיאספו בכוורות ועל גבי הדבורים עצמן ולבחון את השפעתם על תופעת ה-CCD
כל הנתונים והפרטים שיקלטו, יאספו וינותחו במהלך תהליך המחקר יספקו אינפורמציה רבת ערך לכוורנים, ליצרנים העיקריים, לקבוצות בתעשייה ולממשלות. האינפורמציה הזו תאפשר את קביעת הדרך הטובה ביותר לשמור על בריאותן של דבורי הדבש, אותן הדבורים שחיוניות והכרחיות לאספקת המזון בעולם באמצעות האבקת הצמחים שהן מבצעות.
CSIRO, סוכנות המדע הבינלאומית של אוסטרליה, הריצה לראשונה תהליך מסוג זה בהובארט שבטזמניה. בפעם הראשונה יותר מ-10,000 חיישנים שונים הוצמדו לגבן של דבורים. הפרויקט הזה צלח בסופו של דבר ולכן CSIRO חיפשה שיתופי פעולה עם גופים נוספים על מנת להעמיק את המחקר לגבי תופעת ה-CCD ואף לבצעו בצורה כלל עולמית.
פרופסור פאולו דה סוסה ממשרד המדען הראשי ויוזמת הפרודוקטיביות הדיגיטלית בCSIRO אמרו כי "מושבות הדבורים ברחבי העולם קורסות ואיננו יודעים מדוע, מאחר וזוהי סוגיה כלל עולמית דחופה, ראינו צורך בפיתוח מתודולוגיה אשר כל מדען בעולם יוכל לפרוס. באופן זה נוכל לחלוק ולהשוות נתונים מכל חלקי העולם ולחקור במשותף את בריאות הדבורים. המאמץ המלוכד הזה הוא דוגמה פנטסטית ליתרונות האינטרנט של הדברים".
מנהל המכירות של פתרונות ארגוניים באינטל אוסטרליה וניו זילנד, דיוויד מלרס, אמר כי "יכולתנו להמשיך ולכווץ את ממדי הטכנולוגיה תוך שיפור נצילות החשמל שלה, מאפשרת לנו – בתורה – לחשוב על מקומות ומצבים חדשים שבהם אפשר להיעזר במחשוב. 'חוק מוּר' לא רק מניע את השינוי הטכנולוגי אלא יוצר גם ערך כלכלי וקידום חברתי עצומים. היישום הטכנולוגי הנוכחי הוא דוגמה הממחישה זאת מצוין,"
