סיקור: האייפונים החדשים – הטוב, הרע והזול (iPhone XS\XR)

לפני חצי שנה, Apple השיקה שני אייפונים חדשים. טלפונים טובים יותר ועם מעבדים חדשים יותר. העברתי את חיי היום-יום (שאני בדרך כלל מנהל על ה-LG G6 שלי) לשני הדגמים והשתמשתי רק בהם למשך חודש.

האייפונים החדשים שהשיקה חברת Apple היו עם הרבה חידושים. לפי ההשקה, ה-iPhone XS (שבו לא מתכוונים לאקסטרה-סמול) הוא הטלפון עם המסך הכי טוב שהיא עשתה עד כה. מסך OLED (חסכוני יותר בחשמל ואיכותי יותר) בגודל 5.8 אינץ', תומך ב-HDR ובעל טכנולוגיית מגע מרחבית שנקראת "3D Touch". בגולת הכותרת של ההשקה – מעבד חדש, A12 BIONIC, שחזק פי 8 (לטענתם) מהמעבד של ה-iPhone X שהם השיקו שנה לפני כן. זה מאוד מבלבל – הטלפון עם המעבד החזק יותר הוא בעצם בעל שם קטן יותר (אקסטרה-קטן) מהאייפון בדור הקודם לו. הדגם הזה מכיל גם שתי מצלמות, שתיהן מיוצבות כאשר אחת מהן בעלת זום כפול (שאגב, מתברר למועיל ביותר).

מכשיר יפה שכזה, בשילוב עם הסמל של התפוח האכול-למחצה של החברה יוצרים מחיר של 4,899 ש"ח. על כן, מצאה Apple לנכון להוציא גרסה של הטלפון אשר בעלת פחות גימיקים ומצלמה אחת פחות – ה-XR – בעל מסך Liquid Retina, עמידות IP67 (לעומת IP68 בגרסת XS) וגוף אלומיניום (בניגוד לגוף פלדת אל-חלד של XS). מחירו של ה-XR בארץ הוא במעט זול יותר – 3,699 ש"ח.

לא צפיתי בשידור ההשקה של המכשירים החדשים לפני שקיבלתי אותם, וזה יצר אצלי לא מעט התפלאויות. זאת אמנם הפעם הראשונה שאני עובד עם iOS 12, אך זאת לא ההיכרות הראשונה שלי עם iOS או מכשירים של חברת Apple בכללי. דעתי הכללית עליה כיצרנית טכנולוגיה היא שיותר מדי כסף נלקח על ציוד שלא אמור לעלות כל כך הרבה. כטיפוס של PC, אני מאמין שמבחינת חומרה אפשר להשיג מחשב עם אותה חומרה כמו של מחשב MAC, עם אפשרות לשדרג ולתקן (אשר משתמשים רבים בעלי מחשב שהיא יצרה מתלוננים שהם לא יכולים לעשות לבד) בחצי מהמחיר המוגזם שענקית הטכנולוגיה מוכרת את המכשירים שלה. לעומת זאת, כמתכנת ועורך וידאו, יש חווית משתמש מאוד חלקה ומיוחדת במחשבים תוצרת Apple, שנובעים מכך שמערכת ההפעלה שלה ייחודית לכל מפרט (בניגוד ל-Windows שאוניברסלי) ושהיא מסוגלת להוציא את מירב הביצועים מהחומרה שעליה היא רצה. העובדה הזאת עושה את המחשבים של הענקית לאמינים מאוד ולכן לברירת המחדל עבור עורכים גרפיים ואנשי מקצוע שזקוקים למערכת הפעלה שבה אין קריסות מערכת או הודעות שגיאה לא מתוכננות.

מעבד

המעבד של שני מכשירי ה-iPhone החדשים, ה-A12 BIONIC CHIP, בהחלט עושה את העבודה שלשמה הוא נועד. העיבוד של מה שמצולם דורש בהחלט לא מעט עיבוד. מבחינת ביצועים, המעבד הזה עובר בדור שלם את רוב המכשירים של תקופתו.

מצלמה

חברת Apple מתגאה מאוד במצלמות שלה. גם בחברה כיום רווחת השמועה שהמצלמות של מכשירים מעשי ידיה הן מצלמות שאין לשום מכשיר אנדרויד. מלבד זה שאני מוטרד מזה שישנם אנשים שבוחרים מצלמה אך ורק על פי החברה שמייצרת אותה, החלטתי לבדוק לעומק את המצלמות שלהן, כאשר ל-XS יש שני מצלמות ומצלמה אחת לדגם XR. הציפייה שלי מטלפון בעל שני מצלמות הוא שהן יהיו בעלות היכולת לראות עומק, ולפי כך להפעיל אפקטים או פילטרים שונים בצורה יותר ריאליסטית, כמו שהעובדה שיש לנו שני עיניים אחת ליד השניה יוצר את אפקט העומק (צילום סטראוסקופי). לשם כך התרכזתי במצב פורטרט שמבודד אובייקט מהרקע שלו, ומאפשר לשנות את עומק השדה לאחר הצילום (אחת התוספות המגניבות ביותר שראיתי במצלמה כלשהי). בשני האייפונים, הבידוד של מושא הצילום מהרקע מתבצע בעיבוד תוכנה, כאשר באייפון XS מנצלים את שתי המצלמות לבידוד האובייקט. לכן, אפשר באייפון XS לבודד גם חפצים דוממים ולא רק אנשים, כפי שכפל מצלמות עושה היטב. מבחינת ווידאו, הייצוב של החיישנים בטלפונים, אשר נעשים באופי חומרתי ותוכנתי, עושים עבודה נהדרת בצילום ווידאו מיוצב ולא רועד ללא הורדת איכות או שימוש מוגזם במעבד. בנוסף, היכולת לעשות זום אופטי באייפון XS הייתה לי מאוד מועילה במספר מקרים, כאשר המעבר בין שתי המצלמות מאוד חלקה ותלוייה בזום המצלמה בלבד. בניגוד למכשירי אנדרויד שיש בהם יותר ממצלמה אחת, היכן שהאנדרויד מזהה כל מצלמה כאינדיווידואלית, דגם XS עושה מעבר חלק מאוד בין מצלמה אחת לשניה.

סוללה

הסוללות של הדגמים שונים בקצת- לדגם XR יש סוללה בעלת 2942 mAh ולדגם XS יש 2658 mAh. הסוללה היותר גדולה בדגם הזול מביניהם לאו דווקא אומר שהיא תחזיק יותר זמן. המסך של XS הוא מסך OLED שחסכוני יותר ממסך ה-"Liquid Retina" הייחודי (שהוא בתכלס, LCD עם שם מפוצץ). אפשר לומר ששיקולי הסוללה נובעים מכך שאין צורך ביותר סוללה על מנת ששני הטלפונים יחזיקו, לטענת החברה, 72 שעות מבלי טעינה. הטענתי אותם ל-100 אחוז וביצעתי איתם פעילויות יומיומיות שדורשות לא מעט סוללה: שעתיים צפייה בתוכן יוטיוב באיכות 4K, שעה גלישה בספארי, שעתיים שימוש במצלמה, ביצוע שיחות ושעה הזרמת מוסיקה עם אוזניות בלוטוס . שני הטלפונים עברו מ-100% ל-10% תוך 71 שעות, כאשר הם היו דולקים גם בשעות הלילה. מאוד התרשמתי מביצועי הסוללה ש-Apple מוציאה מהדגמים האלה כאשר ישנם מכשירי אנדרויד עם סוללות גדולות יותר שמחזיקות פחות זמן מהם.

מסך

המסכים דווקא היו ממש מפתיעים. למרות שזאת לא הפעם הראשונה שקיים מסך OLED בטלפונים ניידים, בהחלט ניתן לשים לב לחדות מדהימה במסך שנמצא בדגם XS. יש לו רזולוציה קרובה ל-1440p (בדיוק – 2436X1125) עם 458 ppi שמספקים צפיפות וחדות עוצרות נשימה. הצבעים של מסך OLED מאוד וויברנטיים וחיים. גם במסך "Liquid Retina" של XR ניתן לראות ניסיון לשאוף למסך של ה-XS. הוא בהחלט נראה יפה וחד, למרות שהמסך שלו לא אפילו FHD. צפיפות הפיקסלים שלו נמוכה בקצת משל ה-XS עם 326 ppi ובכל זאת הוא מוציא תמונה מדהימה יחסית למסך LCD.

הנעילה ומי שפרץ לי לטלפון

Apple החליטה להיות "חלוצה" והחליטה להוריד את הכפתור הידוע ממרכז תחתית המסך ולהעביר אותו הצידה. משתמשי אייפון וותיקים הודיעו לי שזה בהחלט נהיה לא נוח. אני, שמגיע מתוך עולם שבו אין כפתור בתחתית המסך, דווקא נהניתי ממגוון הג'סטות שהוחלפו את הכפתור. זה בהחלט פינה מקום ליותר מסך וגם נתן חוויית משתמש לא רעה בכלל (בהנחה שזוכרים כמה אצבעות צריך ולאיזה כיוון להחליק). למרות זאת, דווקא נדהמתי לגלות שאין בכפתור בצד חיישן טביעת אצבע. זה בהחלט לא מדע בדיוני לשים את חיישן טביעת האצבע בכפתור צד שכן חברות כמו מייזו וסוני כבר עשו זאת בהצלחה. אז למה לבטל את זה? הגיעו לידי מסקנה שזה ישן כמו קלטות או חיבור 3.5 מ"מ? בגרסאות האחרונות של מכשירי האייפון החליטו להמשיך במסע ההסרה – אין חיישן טביעת אצבע. לכן נשארנו עם PIN וזיהוי פנים. למרבה הצער, הם וויתרו על הנעילה הלא נכונה. החיישנים של זיהוי הפנים לא נעזרים במצלמה בלבד ומשתמשים במצלמות אינפרה-אדום על מנת לסרוק את הפנים. ניתן לסרוק את הפנים גם אם יש משקפי שמש וגם אם החלטתם לגדל זקן. הם הכלילו גימיק מגניב שבודק אם תשומת הלב של המתחבר למסך, כך שלא יהיה ניתן פשוט לדחוף לפנים טלפון ושייפתח. אני למרבה הצער נפלתי קורבן מספר מרובה של פעמים על ידי תוקף שהצליח לעבור את ההגנות של נעילת הטלפון שלי – האח התאום הקטן שלי. למרות שהוא קטן ממני בדקה, ומבנה הפנים שלו שונה במעט, הוא הצליח להיכנס פעמים מרובות לאייפונים. על מנת שזיהוי הפנים יהיה מהיר ויעיל, החברה כנראה הורידה את רמת הוודאות ולכן אין הבחנה ביני לבין אחי התאום. טביעות האצבע שלנו, בשונה מהזהות שלנו, לא תואמות ועל כן הוא לא היה יכול להתחבר למכשירים אם היה להם טביעת אצבע. כל הכבוד Apple.

פיצ'רים נוספים שאף אחד לא ביקש

אם הייתי יכול לתאר את רוב הדברים שמגניבים באייפונים האלה, הייתי מסכם את זה במילה אחת: גימיקים, והרבה מהם. החל מהיכולת לעשות אנימציות לאימוג'ים של חדי קרן ועד ליכולת להשתמש במצלמת הטלפון כסרגל. אחד הפיצ'רים הבולטים (שלא ניתן להימנע ממנו) זה המגע המרחבי (3D Touch), שמאפשר לטלפון לזהות כמה חזק לוחצים על המסך ונותן מימד חדש למגע שאנחנו מכירים. אותי אישית זה הרגיז, כנראה מתוך אי התרגלות. במסך הנעילה לא הבנתי למה כפתור קיצור הדרך שאמור להפעיל את המצלמה – לא עובד. הייתי בטוח ששברתי את המסך ושהרסתי את המגע, עד שראיתי את סרטון ערב ההשקה שהסביר על כך שזה קיים. אני רואה את השימושיות של זה, אבל בהחלט לא עברה עליי חוויה נעימה מזה. דגם XR לא מגיע עם האפשרות הזאת, שזה מובן שכן היה צורך להוריד פיצ'רים מהדגם הזול על מנת שיהיה זול, אבל Apple לא נכנעה. במקום מגע תלת מימדי, היא מציעה בדגם XR טכנולוגיית "חישה" חלופית, שהרבה פחות מדוייקת ממה שיש ב-XS, אבל מספקת.

"האנימוג'ים" (הלחם של אנימציה ואימוג'ים) שאפשר לשלוח למשתמשי אייפון אחרים היה גימיק נחמד שנמאס ממנו מהר. אפליקציית המדידה גם היא גימיק מגניב ושימושי. הדיוק של האפליקציה ב-XS היה מדוייק כמו סרגל, בעוד שבדגם XR הייתה סטייה קלה בחישובים. זה מתוחכם יותר משנראה כי כמו עם המצלמה של XS, גם פה יש שימוש בשתי המצלמות בשביל להשיג עומק וראייה מרחבית טובה יותר.

למרות ש-iPhone XS בהחלט הרשים אותי לטובה, אני יכול רק לדמיין את דגם XS Max, שהושקה במקביל לשני הדגמים האחרים. דגם XS Max מציג מסך הרבה יותר גדול וסוללה הרבה יותר גדולה מדגם XS. המסך של דגם XS Max בגודל 6.5 אינץ' בעוד ישנו מסך בגודל 5.8 אינץ' בדגם XS.

אני, שאישית לא מתלהב מדברים שמושקים על ידי ענקית הטכנולוגיה הזאת, מוצא את עצמי מתעסק עם שני מכשירים שדווקא עושים עבודה די טובה. זה נראה שהפעם היא עקפה את עצמה והוציאה את האייפונים הכי טובים שנעשו עד היום – והפעם ברצינות. עם מצלמות חדות, מסכים צבעוניים ויפים ועוד יותר גימיקים, אני יכול להבין את אלה שרוצים לשלם את המחירים המופקעים מעט עבור הדגמים האלה. החוויה עם האייפונים האלה היא באמת חוויה שלא חוויתי עם שום מכשיר אנדרויד. אך עבור המחיר הזה, לא יכולתי שלא להתייחס לכל אייפון כמטיל זהב (הם גם די נראים ככה). אלה באמת מכשירים ממלכתיים שהייתי רוצה לבלות איתם עוד חודשה.