הצטרפו לקרקס – סיקור הסרט "זה" | It

האם "זה" (It) מצליח לעבד בצורה טובה את החלק הראשון של אפוס האימה?

מעטים הם הסופרים שסיפוריהם זכו לכמות כה רבה של עיבודים קולנועיים כמו סטיבן קינג. אין כמעט שנה שבה לא יוצא עיבוד כזה לאחת מיצירותיו. למרות שחלק מהעיבודים הם יצירות מופת קולנועיות (כמו "הניצוץ"), מרבית העיבודים הם סרטים בינוניים ומטה. אני מודה שנכנסתי לאולם הקולנוע עם צפיות מאוד נמוכות, אך למרבה המזל "זה" (It) התעלה עליהן. לא רק ש-"זה" הוא אחד מהעיבודים הטובים ביותר לספר של סטיבן קינג, הוא מאוד נאמן לספר שעליו הוא מבוסס (בניגוד לסרט "הניצוץ" שהיה סרט מדהים אך היה מאוד שונה מהספר).

It נהנה מתסריט ועלילה עקביים יחסית לסרט אימה, הוא מטריד כמו שסרט אימה צריך ויותר מכל הוא מהנה. הרבה זמן לא נהניתי כל כך מסרט, וזה די מפתיע בהתחשב בהתחלה של הסרט, בה ילד קטן ותמים מותקף על ידי מפלצת אכזרית. הילד הקטן הזה הוא ג'ורג'י (ג׳קסון רוברט סקוט) והחיפוש של אחיו ביל (ג'יידן ליברהר) אחריו הוא מה שמניע את עלילת הסרט. ביל לא נמצא במסע הזה לבדו, מצטרפים אליו עוד חברים. החבורה הזאת ידועה בשם "מועדון הלוזרים", כינוי שניתן לה על ידי קבוצה של בריונים. את החבורה הזו מרכיבים מספר ילדים – ריצ'י שנמצא בסרט על תקן הליצן של החבורה (פין וולפהרד מ-"דברים מוזרים"), אדי (ג'ק דילן גראזר), ילד אסתמטי שאמו כל הזמן מגוננת עליו, סטנלי (וייאט אולאף), שאמונתו היהודית הופכת אותו לעוף מוזר בעיירה. במהלך הסרט יצטרפו לחבורה עוד שלושה חברים: בוורלי (סופיה ליליס), נערה צעירה המנוצלת מינית על ידי אביה, בן (ג'רמי ריי טיילור), ילד חדש שרק הגיע לעייריה ומייק (שוזן ג'ייקובס), נער שחור שסובל גם מהתעללות מצד הבריונים.

דרי, העיירה בה מתרחש הסרט, היא דמות בפני עצמה, מקום בו דברים נוראים מתרחשים. ילדים נעלמים על ימין ועל שמאל ולמבוגרים בעיירה לא אכפת. גם ההיסטוריה האלימה של העיירה מוסיפה לתחושה שמשהו לא בסדר במקום הזה. בבסיס הרוע של העיירה (ליתר דיוק במערכת הביוב של העיירה) נמצא היצור המכונה "זה", ישות על טבעית שניזונה מבשרם של ילדים. הישות יכולה לשנות את צורתה בהתאם למה שהילדים הכי מפחדים ממנו, אך ברוב הסרט הוא מופיע בתור פניווייז הליצן המרקד. ביל סקארשגורד עושה מצוינת בתור פניווייז. היופי בסקארשגורד הוא שהוא לא מנסה להתחרות בטים קארי (ששיחק את הנבל בגרסת הטלוויזיה בשנת 1991), הוא לוקח את הדמות לכיוון חדש ויוצא דופן.

במקור "זה" אמור היה להיות מבוים על ידי קארי פוקונגה, שביים את כל הפרקים בעונה הראשונה של סדרת המתח המצוינת "בלש אמיתי". הוא עזב את הפרויקט בטריקת דלת במהלך שנת 2015 לאחר חוסר הסכמה בינו לבין חברת ההפקה New Line Cinema בנוגע לאופי הסרט. פוקונגה רצה לביים סרט אימה לא שגרתי בעוד חברת ההפקה רצתה סרט אימה רגיל שסיכוייו להצליח כלכלית יהיו גבוה. פוקונגה גם כתב את התסריט המקורי, ששוכתב בהמשך על ידי צ'ייס פאלמר. בסופו של דבר גם פוקונגה קיבל קרדיט על כתיבת התסריט כך שסביר להניח שהתסריט החדש מכיל חלקים שנכתבו על ידו. כל הסיפור הזה גרם לי לחשוש מאוד בנוגע לאיכותו של הסרט במיוחד לאור העובדה שפוקונגה עבד על הסרט יותר משלוש שנים. למזלי כל החששות שלי נעלמו במהלך הסרט. את פוקונגה החליף אנדי מוסצ'ייטי (שביים את סרט האימה "מאמה"), שעשה עבודה מצוינת. מה שמצחיק הוא שהסרט הוא בהחלט סרט אימה לא שגרתי, אך הוא גם עשוי טוב והוא מפחיד מאוד. נקודה נוספת לזכותו של הסרט היא שאין בו רגע דל. הוא מצליח לייצר עניין במשך כל 135 הדקות של הסרט.

את הצלחתו של הסרט צריך גם לזקוף לזכותם של השחקנים שמשחקים את חבורת הילדים. המשחק המצוין של הילדים הופך את הסרט מסרט אימה שגרתי לסרט התבגרות בשילוב עם סרט אימה. כל אחד מהילדים עובר את סיפור ההתבגרות שלו: ביל מתמודד עם מותו של אחיו, סטנלי מתכונן לבר המצווה שלו ואדי שמנסה להשתחרר מאחיזתה של אמו השתלטנית.

"זה" הוא בהחלט אחד העיבודים הכי נאמנים למקור וללא ספק מהעיבודים המוצלחים ביותר שנעשו לכתביו של סטיבן קינג.