הרוצה שלום, התכונן למלחמה – ביקורת לסרט ג'ון וויק 3

ג'ון וויק, המחסל האגדי המוכר בשמו כ"באבא יאגה" (דמות מהמיתולוגיה הסלאבית שבאה בלילות לרצוח) חוזר בפעם השלישית להמשיך את סיפור מסע הנקמה חסר המעצורים שלו. למרות שעברו מספר שנים מאז הסרט הראשון והשני קיאנו ריבס מדגים יכולות פיזיות מרשימות של ירי מהיר ולחימה פנים מול פנים שמשאיר את הצופים פעורי פה ומלאי אדרנלין מתחילת הסרט ועד סופו.

כולנו זוכרים כיצד נגמר הסרט הקודם, אך אני אזכיר בכל זאת. ג'ון וויק הפר את הכללים, ועכשיו הוא מנודה. ללא כל גישה לשירותים השונים שבהם השתמש כגון נשק, מרחב בטוח וטיפול רפואי ועם חוזה על ראשו. כל מחסל בעיר ניו-יורק כעת רוצה את ראשו ופרס התחלתי של 14 מיליון דולרים. רק על פי זה ברור לכולנו מה יקרה, וכי כמות מכובדת של אנשים הולכים למות בניסיון להרוג אותו. מתכון מוצלח ומוכח שבסרטים הקודמים עבד כמו קסם ושבה את הצופים בווירטואוזיות של הרג. מרהיבה ולחלק מהאנשים אף דוחה אך שובה את הצופה בקסמיה.

כעת חשוב לי לדבר על הבחורה בחדר, האלי ברי המפורסמת. בסרט היא מגלמת רוצחת שכירה שבעברה הייתה כמו ג'ון וויק אך התקדמה למשרה ניהולית בתחום. לה ולג'ון יש עבר משותף והיא חייבת לו. כעת הוא בא לדרוש את הטובה הזאת בחזרה. אז איך האלי ברי מתפקדת כרוצחת שכירה? לא רע, אבל לא כמו ג'ון וויק. לקראת הסרט השלישי היה ניתן לראות בפייסבוק סרטונים שונים של קיאנו ריבס מתאמן ללא הרף במטווחים על הסצנות השונות על מנת להילחם בצורה המציאותית ביותר בסרט. כמו גם היה ניתן לראות סרטונים של האלי מתאמת באותם המטווחים על סצנות מהסרט, וניתן לראות את ההבדלים. האלי מרשימה מאוד יחסית לשחקנית הוליוודית שסרטים כאלו אינם הרפרטואר הרגיל שלה. אך השוני מורגש בהחלט בסצנות השונות בסרט. מהירות התגובה שלה איטית יותר והסצנות פחות עמוסות. נראה כי עבורה הסצנות הוסבו להיות קלות יותר ונטולות קרבות פיזיים יחסית לג'ון. עם זאת, היא מפגינה יכולות מרשימות ביותר ובהחלט מתאימה לסרט.

קונספט חוזר אך מחודש שהוכנס בסרט הינו הכלבים. בניגוד לכך שבסרט הראשון ובסרט השני הרגו את כלבו של ג'ון, כעת מלווה אותו כלב חדש. כך גם להאלי הוסיפו כלבים. אבל אל תטעו, הם חמודים ומאולפים כחיות הרג קטלניות. בסרט מופיעות סצנות מרשימות של לוחמת כלב ואדם, צד אל צד. כאשר הכלבים מצילים את האלי מספר פעמים והיא אותם. מעין סימביוזה מרהיבה שמכניסה אור והתלהבות לכל סצנת אקשן בה מעורבים הכלבים. הכלבים עצמם חמודים לאין שיעור, בצילומים דאגו לצלם מספר פעמים את המבט שובה הלב של הכלבים שיהיה קשה לא להתאהב בהם.

שינוי משמעותי נוסף שנכנס בפרק השלישי הינו המיקומים. כעת הסיפור עצמו יוצא מגבולות העיר ניו-יורק כמו שהיה עד כה בשני הסרטים הראשונים. במקביל אנו עדים לגילויים חדשים מעברו של ג'ון, פרטים שעד כה לא היו ידועים לנו על חייו לפני כאשר היה ידוע בתור "הבאבא יאגה" ואף לפני שנכנס לעולם הזה. בנוסף, כעת נחשפים הצופים לחלק נוסף בעולמם של הרוצחים השכירים – השליטה של השולחן הגבוה בעולם הצללים, הכללים שלפיהם עובד העולם הזה והעונשים של אלו שמעיזים להפר אותו. הסרט עצמו מלא ברפרנסים לסרטים הקודמים, התייחסות לאשתו, הכלב שלו שנרצח ואף לאירועים של הסרט הקודם. באותה נימה נכנסת לעלילה הבוררת דמות מעניינת ומפחידה עם נוכחות. היא מגיעה עם מבט קר ומטבע זהב עם סמל כחול. הסמל מציין שהיא בוררת של השולחן הגבוה, מעין שופטת חוקרת שמהווה את כלל בעלי הסמכות להעניש ולשפוט במצבים שבהם החוקים הקדושים הופרו. היא משדרת הרגשת אכזריות וחוסר רחמים, כזאת שמתאימה לקו העלילה של הסרט.

מוטיב מעניין נוסף שהוכנס לסרט הינו הלוחמה על סוסים ושימוש בהם. ישנם מספר סצנות בהן ג'ון עושה שימוש בסוסים ובסכנות ידועות (לא לעמוד מאחורי סוס כי הוא יכול לבעוט בחוזקה) על מנת לנטרל תוקפים. כמו גם מרדף של אופנוענים אחריו כאשר רחוב על סוס ברחובות ניו-יורק. זה רק אחד מכמה וכמה מוטיבים מעניינים שהכניסו לסרט ומספקים לו מגוון מדהים של סצנות אקשן עוצרות נשימה וסצנות הרג יצירתיות ולעיתים יתר על המידה.

מבחינת הצילום, הסרט כולו מצולם ללא כפיל כאשר קיאנו ריבס מבצע את שלל הפעלולים והקרבות בסרט. כך גם האלי ברי שביצעה את כל הסצנות אקשן שלה בעצמה בצורה מדהימה. למרות זאת, ניתן היה להבחין במספר קטעים בהם שולבה לראשונה בסדרת הסרטים גרפיקה ממוחשבת (CGI) שנועדה לספק תחליף לקטעים שלא היה ניתן לצלם במציאות. כגון הרג של אדם עם בעיטת סוס, חלק מסוים מהמרדפים ואף חלק מהקרבות בהם משתתפים הכלבים. אם זאת, הדבר איננו נורא וכמעט כלל איננו מורגש. בסופו של יום בוצעה עבודה נהדרת על הסרט והצילום של הקרבות והמרדפים מספק זווית ראיה מרהיבה על כל הסיטואציה המתוארת. הצילום באופן כללי בסרט היה יוצא מן הכלל, הנופים והמקומות נבחרו בצורה מעולה ולא הפסיקו להדהים.

חלק נוסף חשוב בסרט הינו הסאונד, בחירת השירים והמלודיות ובמיוחד הסאונד המציאותי של הקרבות וזעקות הקרב סיפק תענוג צרוף לחזות בסרט באופן כללי. דבר נוסף שהכניסו לסרט הינן אתנחתות קומיות קצרות. הרי שעתיים של אקשן ומוות רצוף אינן פשוטים לעיכול לרוב האנשים, ולכן הוכנסו לסרט מספר מצומצם של קטעים זריזים המספקים אתנחתה קומית משחררת ומשעשעת.

בסך הכל יצאתי מהסרט מרוצה מאוד, הרגשתי כי בהחלט בא לי לצפות בו שוב בקולנוע כי פשוט נהניתי. האקשן, האדרנלין, והריגוש שבסרט סיפקו חווית צפייה נהדרת שבהחלט אשמח לחוות שוב.

מומלץ ביותר, רוצו לראות!