צדק לכל – ביקורת המשחק Judgment

Judgment עושה צדק עם סדרת Yakuza

חברת Ryu Ga Gotoku Studio לקחה את עולם המשחק העשיר שלה שהתפרסם בזכות סדרת משחקי הפעולה-הרפתקאות Yakuza, הכניסה לתוכו צוות דמויות ועלילה חדשים שאינם קשורים למשחקים הקודמים, התוצאה היא Judgment, משחק פעולה-הרפתקאות חדש עם דגש מיוחד על חקירת עולם שמרגיש מוכר וחדשני במקביל, אך לא תמיד רציף ומהודק. אבל זה בסדר, כי למרות כל הצדדים הגסים שלו, Judgment עדיין מצליח לחבר בין חלקיו השונים כדי ליצור הרפתקה מרתקת, מגוונת ומשעשעת.

המשחק מתמקד בבלש הפרטי בשם טאקוקי יגאמי, אותו מגלם השחקן היפני טקויה קמורה. יגאמי היה בעברו סניגור, עד שהגן על אדם שהכה את חברתו וחודשיים לאחר זיכויו רצח אותה, משהו שטלטל את הקוד המוסרי של יגאמי. כתוצאה מכך יאגמי לוקח רק תיקים קטנים ונאלץ להתקיים בדוחק, עד שהוא נתקל במקרה של קפטן יאקוזה שנחשד בשורה של רציחות מזוויעות והמשטרה מתקשה לבצע את עבודתה. יאגמי מבין שהמקרה הזה מורכב יותר ועושה כל מה שבלש ספרותי טוב עושה, מתחיל לחפור עמוק יותר בנבכי הפרשה הסבוכה הזאת. לאט לאט מתגלה בפניו קונספירציה בעלת השלכות מאסיביות על עתידה של יפן עצמה וכמו בכל ספרות זולה שמכבדת את עצמה, גם קשורה ישירות לפרשת הרצח שטלטלה את עולמו בעבר.

אם כל התיאורים האלה גורמים לכם לחשוב שמדובר בעלילת בלשים גנרית אתם צודקים, אבל צוות השחקנים והכתיבה הופכים אותה למלודרמה משפטית-בלשית הומורסיטת ומגוחכת. בולט במיוחד קמורה שעושה עבודה נהדרת בתור יגאמי ומטעין אותו ברגש הנדרש כדי להעביר את המלודרמה הזאת דרך קו הסיום. הסגנון הזה גורם לעלילה להתפתח בצורה מפתיעה, הסצינות הרציניות ביותר יכולות להפוך לביזארות ומגוחכות בתוך שניות. הנטייה הזאת של המשחק גורמת לסיפור להתקדם במהירות, וחשוב מכך, גם שאבה אותי לתוכו.

יגאמי הוא לא הדמות הבולטת היחידה במשחק, כמה מדמויות המשנה, כמו חבר היאקוזה בדימוס מסהרו קאיטו לשעבר והשוטר המושחת קזויה אייבה, גונבים את ההצגה בגלל המניעים והאופי המורכב שלהם. במקביל, דמויות אחרות נדחקות לשוליים למרות תפקידן החשוב; למושא אהבתו של יגאמי, מאפויו פוג'י, אין הרבה כימיה עם הבלש, ואילו המנטור שלו, ריוזו גנדה, הוא שטחי ולא מרגיש כמו המורה הרוחני שהוא אמור להיות. גם הקצב המהיר בו העלילה של Judgment נעה לא עושה חסד עם הדמויות האלה, כי הוא לא מאפשר לנו ללמוד עליהן מספיק.

למרות קצב ההתקדמות המהיר, העלילה של Judgment סובלת לעיתים תכופות מדי מהפרעות לסיפור המרכזי, בדרך כלל על ידי אירועים קטנים שלא קשורים כמעט למתרחש. לעיתים קרובות, יאמרו לכם לחכות לשיחת טלפון או לעבור למקום מסוים, רק כדי לבצע משימה קטנה כדי שתוכלו להתקדם בסיפור המרכזי. המשימות הקטנות האלה יהיו בדרך כלל הומוריסטיות ומהנות; פשוט הייתי מעדיף שהן יהיו משימות צדדיות ולא ישתלבו בעלילה הראשית באופן שתוקע אותה.

מה שהופך את הרגעים האלה לנסבלים זאת איכות הכתיבה עצמה, או ליתר דיוק היעדר האיכות שמוביל לסיטואציות הומוריסטיות ומגוחכות. אני לא יודע אם זה כך גם בגרסה היפנית אבל הצוות שתרגם את המשחק עשה עבודה מצוינת. אם כבר מדברים על התרגום Judgment הוא המשחק הראשון בסדרת Yakuza שמכיל דיבוב לאנגלית. אני מעדיף את הדיבוב היפני, אבל גם הדיבוב האנגלי מצוין, לטובתו גויסו מדובבים כמו גרג צ'ון, המדובב של וינסטון מ-Overwatch, שמדובב את יאגמי ומתיו מרסר, שליט המבוך מסדרת הרשת Critical Role, שמדובב את מיצורו קורויווה.

בדומה לסדרת Yakuza גם ב-Judgment יש חשיבות עצומה למקום ההתרחשות הלא הוא רובע הפשע והרשע של טוקיו, קמורוצ'ו (שמבוסס על קבוקיצ'ו, רובע החלונות האדומים של טוקיו). הרובע זהה כמעט במראהו למשחק הקודם בסדרה, Yakuza 6: Song of Life. הפעם המפתחים מאפשרים לכם לצאת מחוץ לגבולות הרובע, משהו שמוסיף תחושה מסוימת של רעננות למשחק. הם יצרו בקמורוצ'ו משהו מיוחד, תחושת חיות ועומק שקיימת במעט מאוד עולמות משחקים אחרים.

מערכת הקרב גם עברה מתיחת פנים קלה בהשוואה ל-Yakuza 6: Song of Life. יגאמי אינו חזק פיסית כמו קזומה קיריו, אך הוא מפצה על כך במיומנות רבה יותר באומנויות לחימה. יש לו שני סגנונות לחימה, האחד מכוון ללוחמה מול קבוצות, והשני מול יחידים. מערכת הקרב לא עמוקה מדי, ברוב הזמן תלחצו בעיקר על שני כפתורים שונים כדי לבצע מתקפות. מדי פעם העניינים יתובלו קצת במהלכים מיוחדים, שכיאה למסורת הסדרה איכשהו מצליחים להיראות מגוחכים מאוד. בשורה התחתונה זאת מערכת שעבדה ועובדת כבר יותר מעשור ואין צורך לשנות אותה יותר מדי.

המערכת החדשה במשחק הזה היא החקירה, המרוכבת ממגוון רחב של כלים ופעילויות. מערכת זו היא מעין אחות למערכת המשחקונים שכבר הייתה קיימת במשחקים הקודמים. כבלש יאגמי יצטרך לחפש רמזים, לפענח ראיות, לעקוב אחרי חשודים ולרדוף אחר פושעים. כמה מהפעילויות החדשות הללו ממש מגניבות במיוחד – כמו מרדף אחר חשודים ושימוש במזל"ט כדי לצלם תמונות ולחפש רמזים – אחרות מעניינות לפעמים אך לעיתים קרובות מייגעות, כמו רוב המעקבים, שכרוכים בעיקר בהמתנה ארוכה. המעקבים הופכים למעניינים יותר בהמשך המשחק, אך בשלב זה יש כבר מעט מדי מהם. משימות פענוח הרמזים והראיות הן נוראיות, בדרך כלל הפיתרון שלהן ברור מאליו או שהן מתמקדות יותר מדי בניסוי וטעייה.

למרבה המזל רוב רובן של הפעילויות ב-Judgment מעניינות. מירוצי מזל"טים משעשעים באופן די מפתיע. אולמות הארקייד עדיין מהנים כמו במשחקי Yakuza. המשחק מכיל גם המון אירועים חד-פעמיים שמופיעים במהלך המשימות הצדדיות הרבות ומספקים לו גיוון נדרש. המשימות הצדדיות עצמן נהדרות. הן לא מוזרות כמו אלה של Yakuza 6: Song of Life, אבל עדיין שווה מאוד לשחק בהן ולהשלים אותן כי הן מאזנות את הצדדים האפלים יותר של הסיפור עם הרבה הומור.

Judgment הוא לא סתם ספין-אוף של Yakuza, הוא עומד בהצלחה לבדו כסיפור אפל, ביזארי, משעשע ומפתיע כאחד ברחובותיו האפלים של קמורוצ'ו. זה לא הופך אותו לנפרד מהמשחקים שקדמו לו ואם חיפשתם משהו כזה אתם לא במקום הנכון, אבל אם חלמתם פעם לשחק במשחק Yakuza קצת שונה Judgment ישב עליכם בול.