הסופה הלא מושלמת – סיקור למשחק Just Cause 4

ריקו רודריגז חוזר לעשות עוד הרבה הרס ופיצוצים ב-Just Cause 4 של Square Enix

תאמינו או לא, המשחק הראשון ששיחקתי על קונסולת ה-PlayStation 4 שלי הוא Just Cause 3, מיד התאהבתי במשחק ובכל פעלולי הפיצוצים שיש לו וחשבתי שריקו רודריגז הוא דמות האקשן המגניבה ביותר שראיתי. אז כשהכריזו על Just Cause 4 וזכיתי לראות את המשחק בפעם הראשונה ב-E3, לא יכולתי לחכות לשחק בתור כוכב האקשן האגדי של הסדרה ולהתחיל לפוצץ הכל מחדש עם משגרי טילים, רימונים וכעת, הוריקנים.

הסיפור

אחרי שב-Just Cause 3 ריקו חזר הביתה לעצור את הדיקטטור המטורף של מדיצי, הוא עושה את דרכו לסוליס על מנת למצוא את אביו ולעצור נבל רשע, שעומד בראש ה-Black Hand (אותם פגשנו במשחק הקודם), מלהשתמש בטכנולוגיה של אביו לשלוט במזג האוויר.

המשחק מתחיל איתכם מסתערים על מבצר האויב במטרה להשיג תשובות ולשים את הידיים שלכם על הטכנולוגיה של אביכם, אבל אחרי סערת ברקים שמגינה על המבצר, אתם נזרקים אל תוך הג'ונגל וכעת מגלים שעליכם לתקוף את המבצר עם צבא משלכם. מצד אחד אני אוהב את זה שריקו כעת נהפך להיות מפקד כוחות וצבא על מנת לנצח את הנבל, זה אשכרה משהו מציאותי, אבל מצד שני, זה Just Cause, זה לא אמור להיות מציאותי וזה פחות או יותר הבעיה של עם הסיפור והטון בכללי של המשחק. אפילו הפתיח הרגיש כמו משימה של ג'יימס בונד ולא ריקו רודריגז, שרכב על מטוס בפתיח של המשחק הקודם.

כבר מטריילר הסיפור הראשון של המשחק ידענו שהסיפור יהיה הרבה יותר רציני מקודמו וזה באמת ככה, וכמה שאני אוהב גיוון בטון הסיפור, זה לא לגמרי מרגיש מתאים למשחקיות והכיף שמשחקי Just Cause בנויים מהם, אם אתם לוקחים את הקלילות והטון הכייפי של ריקו וחבריו, המשחק פשוט ירגיש כמו סרט אקשן גנרי דל תקציב, וזה בהחלט לא עוזר כשיש נבלים גנרים בפסגה, כמו איש העסקים הרשע שראינו במאות סרטים אחרים.

לפחות רוב דמויות המשנה הן בסדר עם מירה, חברתו של ריקו, כאחת הדמויות המעניינות של המשחק שיש לה עסק לא סגור בעצמה עם סגנית נבל המשחק. חוץ ממנה ישנם כמה דמויות מבדרות במשחק ואנחנו מקבלים את שובו של שלדון, סוכן ה-CIA מהמשחקים הקודמים, אבל בגלל העיצוב החדש של הדמות והטון הרציני יותר, הדמות שלו מרגישה קצת מנותקת ולא דומה למה שאנחנו מכירים עד כה.

אז כן, הייתי אומר שהסיפור של המשחק הוא די מאכזב וגנרי. לא שציפיתי למשהו מורכב יותר מדי, אבל עם נבל עסקי גנרי והחיפוש אחר אבא, הייתי אומר שהעלילה היא פעם נוספת מרכיב שולי במשחק.

האקשן

האקשן והמשחקיות של Just Cause 4 הוא מרכז המשיכה של המשחק, מה שנועד לגרום לנו לקנות אותו ובאופן לא מפתיע, המשחקיות היא מצוינת.

בדומה למשחק הקודם אתם יכולים להצטייד בשני נשקים, וזה יכול להיות מקלעים, משגרי טילים, יורה רימונים או (הנשק האהוב עליי במשחק) רובה הברקים. כל נשק עם שני מצבי ירי, רגיל ומיוחד, המיוחד יכול להיות רימונים, טילים, שיגור רחפנים או במקרה של רובה הברקים, יצירת סופת רעמים באזור. הרובים בעצם משלימים את תפקידם של הרימונים והמוקשים של המשחק הקודם, קצת מאכזב בהתחשב שהם היו מרכיב כל כך משמעותי מהאקשן של המשחק הקודם, אבל בהתחשב בכמות האופציות החדשות שיש עכשיו, אפשר לוותר עליהם.

המשחק כולל הרבה כלי רכב, כמו המשחק הקודם ורובם נשלטים בצורה סבירה, הם מעט נוקשים ולא מרגישים מהירים כמו המשחק הקודם, אבל ישנם הרבה סוגי רכבים ממטוסים ועד טנקים והם מעוצבים די מגניב וכוללים אפשרויות מעניינות, כמו האפשרות להפוך מטוס קרב לטיל הפצצה על ידי קיפול הכנפיים שלו. את כל כלי הרכב אתם כמובן יכולים להזמין על ידי משלוח אוויר, כמו במשחק הקודם.

ריקו גם כעת מצויד עם משקפי AR שמאפשרים לו לראות מטרות באיזור וכל מיני דברים שימושיים שהוא צריך. תוספת שאני לא מרגיש שכל כך היה צריך אותה, היא לרוב די מעצבנת לשימוש ונועדה רק למנוע מאייקונים לצוץ לכם על המסך, משהו שלא הפריע לי במשחק הקודם.

השינוי המשמעותי ביותר של הקרב נעשה לכבלים שריקו יכול להצמיד לחפצים שונים. במקום חיבור כבלים ואז למשוך אותם באמצעות הטריגר השמאלי, המפתחים החליטו לאחד את מטעני המדחפים שהיו כמו מוקשים במשחק הקודם ולהצמידם לכבלים. בנוסף, כעת נראה שריקו לוקח מספר עצות מסנייק של Metal Gear Solid V, כי בנוסף למדחפים, אתם יכולים לחבר לכבלים שלכם בלון גז שיאפשר לכם להעיף חפצים למעלה. זה, ביחד עם עשרות השדרוגים שאתם יכולים לעשות לבלוני הגז והמדחפים, נותנים לכם עוד הרבה פעלולים מגניבים לבצע.

המשחקיות של Just Cause 4 היא טובה כמו תמיד. למרות שהייתי רוצה לראות הרבה יותר פיתוח ותוספות למשחקיות המוכרת מ-Just Cause 3, היא עדיין ממש כייפית ומאפשר דרכים יצירתיות להפיל כאוס על ה-Black Hand.

העולם הפתוח

העולם הפתוח של המשחק הוא די מעניין, זה נחמד שאנחנו עכשיו בג'ונגל דרום אמריקאי וישנם מיקומים נוספים כמו ערי חוף, הרים מושלגים ומישורים סלעיים, אבל בו בזמן העולם לא מרגיש הכי מאוכלס ולרוב ירגיש די ריק, בעיקר בגלל הגרפיקה של המשחק, אליה אגיע בהמשך.

כמו שציינתי, ריקו הפעם מנהל צבא על מנת לנצח את נבל המשחק. בשונה מהמשחק הקודם, שבו הרסתם מספר מטרות בבסיס ובערים כדי להשתלט על שטחי מדינות, אתם הפעם יוצרים הרס בכל מקום על המפה על מנת לעודד עוד חיילים להצטרף עליכם ואז לשלוח אותם להלחם ולהשתלט על אזורים חדשים על המפה, כל אזור חדש נותן לכם כלים חדשים לקרב, כמו רכבים ורובים, ופותח לכם משימה מרכזית חדשה. אני אוהב את מכניקה זו בגלל שזה גורם לעולם להרגיש יותר חי וזה מאוד מתאים למדינת סוליס של המשחק, קולומביה של המציאות, שתמיד ראתה קונפליקטים אלימים בהיסטוריה שלה. פלוס, זה די מגניב לראות את החיילים שלי במאבק על הגבול בין שני אזורים ואז אתם טסים מלמעלה כמו כוכב אקשן ומשמידים את האויב.

אם כבר מדברים על כוכב אקשן, מפיקת סרטי אקשן מבקשת את עזרתו של ריקו לבצע ולצלם פעלולים. תוספת נחמדה למשחק שמניעה את כל הפעלולים שאתם עושים במשחק בשביל נקודות וכלי נשק נוספים. בנוסף, זה נחמד לראות את ריקו בשוק ממה שהמפיקה הזאת רוצה והיא בין הדמויות היחידות במשחק שמזכירות את הטון הקליל שאהבתי מהמשחקים הקודמים.

חוץ מהמשימות המרכזיות, אתם מבצעים משימות עבור המחתרת כמו חיסול איום או הגנה על משלוחים. משימות אלו והמשימות לחיסול בסיסים מרגישות קצת חזרתיות לטעמי, הן בעיקר מורכבות מ-"לך לשם, תלחץ על הכפתור הזה ואז תלחץ על הכפתור הזה ואז פוצץ משהו". הרבה פחות אקשני מהמשימות של המשחק הקודם בהם פשוט הייתם צריכים להשמיד מספר מטרות בבסיס. זה לא שאין לכם מה להשמיד, אבל מצאתי את עצמי יותר במצב התחמקות למתג הבא מאשר להתחיל לפוצץ הכל בתוך הבסיס עצמו. לפחות לפוצץ הכל מעלה לכם טיפה את מד הכאוס שמאפשר לגייס עוד חיילים למטרה.

מבחינת המשימות, העולם הפתוח קצת מאכזב ואפילו הייתי אומר די ריק, ואפילו יצא מספר פעמים שההתקדמות של בסיפור המרכזי פשוט נעצרה ללא הוראות ברורות איך להתקדם. אבל מבחינת גיוון של הנוף והאזורים, Just Cause 4 רחוק מלאכזב תודות לערים, מדברים, הרים מושלגים וג'ונגל דרום אמריקאים. בנוסף, העיצוב של המפה והתפריטים מאוד מסוגננים ויפים לטעמי.

הגרפיקה

הגענו לחלק הכואב ביותר בכל המשחק, הגרפיקה.

כשראיתי את הגרפיקה בטריילרים למשחק התרגשתי וחששתי, בגלל ש-Just Cause 3 סבל מלא מעט האטה וטקסטורה ירודה מספר חודשים אחרי השקתו על הקונסולות, אז חשבתי לעצמי "איך לעזאזל המשחק החדש יצליח להתמודד עם כל הצמחייה של דרום אמריקה?" ובכן, הוא לא.

Just Cause 4 באופן ברור מתקשה להתמודד עם הגרפיקה, בגלל שלאורך כל המשחק אתם תראו טקסטורה ירודה ומפוקסלת, חפצים ואנשים צצים משום מקום ו-Motion Blur שפשוט עושה כאב עיניים. שלא נדבר גם על מספר הפעמים שהמשחק קרס לי בגלל ה"עומס" הגרפי שנפל עליו.

אחד הדברים שעשה את סיקור המשחק רק לקשה יותר הוא ה-Motion Blur- המפתחים החליטו לטשטש כל תנועה שלכם ושל הסביבה, ככל הנראה כדי להסתיר את הירידה בכמות הפריימים לשנייה, וזה פשוט נורא לעיניים, כי הכל נראה קשה להתמקד בו בעיקר כשאתם בתנועה, משהו יותר ממתסכל בהתחשב שזה משחק אקשן והכל בתנועה. אחרי זמן מסוים התחלתי להתרגל לטשטוש הגרפי ואני חושב שנעשו מספר עידכונים שמשפרים את החוויה אבל הוא עדיין מהווה מכשול בלתי נסבל שהורס הרבה מחווית המשחק, בעיקר בזמן נהיגה או טיסה, כלי הרכב שלכם נע מהר וזה פשוט נהיה קשה לראות אויבים או רכבים אחרים בזמן שאתם טסים ומוקפים בצמחייה.

בנוסף, נראה שהרבה אלמנטים מהמשחק הקודם ירדו באיכות שלהם על מנת לפצות על העומס הגרפי של הסביבה והאפקטים מהאקשן- המים באזורים מסוימים במשחק נראים כהים יותר ואפלוליים מהרגיל, התאורה נראת פשוט נורא ורק גורמת לדמויות ולהכל להראות רע יותר, ומודלים של הדמויות לא נראים כל כך חלקים ואיכותיים, בעיקר כשסצנות המשחק מאטות משמעותית, ולא יודע מה הם עשו, אבל שלדון לא נראה בכלל כמו שהוא נראה פעם, זו דמות אחרת לגמרי.

מה שכן, הסביבות כן מאוד מגוונות ואפקטי מזג האוויר הם תוספת נחמדה לגרפיקה ולסביבה שבה אתם נמצאים, בנוסף הארץ הרבה יותר מגוונת מהמשחק הקודם עם יערות, כפרים מוחבאים, מקדשים ופסלים, הרים מושלגים, שטח עפר ואגמים עם סוגי מים שונים. חשוב גם שאציין, שזמני הטעינה של המשחק הופחתו בצורה משמעותית מהמשחק הקודם.

Just Cause 4 הוא מאוד שאפתני עם העולם שלו, אבל המפתחים לא שיפרו את המנוע הגרפי של המשחק על מנת להתמודד עם מעמסה זו ולכן שחקני הקונסולות סובלים מזה. אני כן שמעתי שעל המחשב האישי הגרפיקה יותר טובה בהרבה, ושבמכשירי ה-Pro וה-X הגרפיקה של המשחק במעט טובה יותר, אבל על ה-PlayStation 4 חווית המשחק הייתה ממש קשה. למרות שלפי דיווחים ממספר מקורות ברשת, רק לחלק מהקונסולות יש את הבאגים האלו ואני כבר התחלתי לראות שיפור מסוים, ועדיין ישנם פעמים בהם המשחק יפה לעין.

הסאונד

הסאונד של המשחק הוא לרוב מאוד טוב- כל הנשקים, הפיצוצים והאפקטים השונים, כמו הטורנדו והברקים, נשמעים ממש טוב ומעוצבים בצורה איכותית, כך גם רעשי כלי הרכב. אבל אפקט הסאונד של ה-AR הוא לא כל כך טוב, אני מבין שהמשחק רוצה להשתיק את הכל בזמן שאתם במצב AR כדי שתוכלו לקלוט את כל הסביבה שלכם, אבל הרבה פעמים שמעתי אחרי שמצב ה-AR הפסיק לעבוד שהסאונד עדיין היה מאוד נמוך ולקח זמן עד שהוא חזר לנורמל.

לצערי הרב, גם הדיבוב לא הטוב ביותר. למרות שאוריון אקאבה עושה עבודה סבירה בתור ריקו, רוב הדיאלוג שלו די שכיח והוא אפילו נשמע לפעמים משועמם, רחוק מהקוליות והכיף שהדמות של ריקו שידרה במשחק הקודם. שאר השחקנים עושים עבודה סבירה אבל אפשר להרגיש מהדיאלוג שלהם והדיבוב שלהם די שעמום וחוסר כיוון, ככל הנראה בגלל הטון הרציני יותר של הסיפור וזה פשוט לא מתאים לסדרת המשחקים הזו.

זה אולי ישמע מינורי, אבל קולות האויבים נשמעים גנרים ולא מתאימים בכלל, בעיקר כשאני יורה בגבר בחליפת קרב ויוצא ממנו צעקה של אישה. בנוסף, החיילים ממשיכים לחזור על אותם שורות פעם אחר פעם וזה ממש מוציא אותי מחווית המשחק ומראה את חוסר ההשקעה בפרטים הקטנים.

אבל בסופו של דבר הסאונד של המשחק מככב באפקטים ובפיצוצים, ובמשחק אקשן כמו Just Cause 4, זה איפה שהסאונד צריך להיות הכי טוב.

סיכום

כמו שאתם משחקים בתור ריקו ועפים בין פיצוצים עד שאתם נכנסים בקיר, כך גם המשחק נכנס בקיר דמיוני.

Just Cause 4 הוא משחק שאפתני עם מספר רעיונות טובים ועולם יפה, אבל שאפתנות זו לא מגיעה למלוא הפוטנציאל שלה בגלל ביצועים נוראים. הגרפיקה והסאונד הורסים הרבה מחווית המשחק ואלא אם כן אתם משחקים על המחשב האישי, לא הייתי יכול להמליץ על המשחק עד שחרור עוד עדכונים לשיפור המצב.