תמות וזהו – ביקורת המשחק Just Die Already

אין ספק שהמוות הוא לא דבר שאף אחד מייחל לו, אבל ב-Just Die Already, נראה שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה, אבל האם החוויה הזו שווה את זה?

השנה יצא לי לשחק ולסקר לא מעט משחקים גדולים ומדוברים (בניהם כמובן Ratchet & Clank: Rift Apart לצד Biomutant ואפילו את Mass Effect Legendary Edition), מה שאומר שכמעט ולא יצא לי לדבר השנה על משחקים בעלי היקף פיתוח קטן. אז הנה הגיע הרגע שלי לדבר על משחק כזה והוא Just Die Already, משחק קטן ומטופש להחריד שעד עכשיו חולק אותי בדעותי, הנה מה שחשבתי עליו!

אני מודה שממש לא ציפיתי למשהו מטורף מ-Just Die Already, אבל זה לא קורה לי הרבה שאין לי דעה ברורה וחד משמעית על משחק. בתור התחלה ידעתי למה אני נכנס כאן, כך שלא הופעתי לגלות שהמשחק לא כולל שום סיפור או משחקיות פורצת דרך, והוא קיים בעיקר כדי למלא לכם חללים ריקים בסדר היום בפעילות שלא תאלץ אתכם לחשוב יותר מידי. בתחילת המשחק הכל כמובן הרגיש מאוד מוזר, לא מאוזן וכמובן מטופש, ואפילו שידעתי שזה מה שאני הולך לקבל עוד לפני שהתחלתי לשחק, זה עדיין הצליח להפתיע אותי שיש אנשים שבאמת מוכנים להשקיע זמן וכסף על משחקים מהסוג הזה, אבל מצד שני זה גם גרם לי להבין שאולי יש כאן משהו שאני מפספס, כך שהייתה לי סיבה להמשיך ולשחק.

אפילו שאין לנו סיפור למשחק, קו ה"עלילה" המרכזי כאן הוא שאנחנו משחקים קשיש או קשישה (אפשר לבחור אחד מבין ארבעה קשישים שונים) שנמצאים בבית אבות מעופש, שם הם מבלים את ימיהם האחרונים ולמעשה מחכים לרגע בו ימותו. ביום בהיר אחד הקשיש שלנו מחליט שאין טעם לשבת בחיבוק ידיים ולחכות לבואו של המוות, והוא מחליט לברוח מבית האבות על מנת לצאת למסע אחרון ועקוב מדם בו הוא ימצא את מותו בדרך הכי יצירתית שאפשר.

המשחק הזכיר לי ברגע הראשון את Goat Simulator האגדי, החל מדרך ההנגשה המטופשת שלו לשחקן (לצד ההבדל הברור בין שליטה בעז ושליטה בקשיש חסר מעצורים) ועד לעובדה שבמשחק נעשה שימוש במערכת שליטת גפיים מסורבלת משולבת Rag-Doll וחוסר היגיון פיזיקלי.
במהלך המשחק נסתובב בעיר המחולקת לכמה חלקים במטרה לעשות דבר אחד פשוט והוא למלא את ה-"Bucket List" של הקשיש שלנו. ואיך נעשה זאת? על ידי ביצוע משימות הזויות שכמובן יגמרו תמיד במוות של הקשיש תוך כדי שהוא מתפרק לאינספור חלקים ומתיז דם לכל עבר. המשחק מאפשר לנו לפתוח את רשימת המשימות בכל רגע נתון על מנת לקבל כיוון למה אנחנו צריכים לעשות, ואפילו שזו אופציה נהדרת שהופכת את המשחק לנגיש מאוד לקהל רחב של שחקנים היות וניתן ברמת העיקרון לקבל הדרכה מלאה על המשימות שאתם צריכים לבצע, אני חייב להגיד שבשבילי להסתובב בעיר בחוסר ידיעה מוחלט למה שאני אמור לעשות הפך את חווית השלמת המשימות להרבה יותר מהנה, בעיקר כי לא ידעתי מה אני צריך לעשות וזה כמובן גרר לזה שאני פשוט עשיתי את הדברים ההזויים ביותר שיכולתי לחשוב עליהם במהלך המשחק.

אם תשאלו אותי, המשימות עצמן היו מאוד שנויות במחלוקת, ואני מודה שאפילו שאני אדם שדי קל להצחיק אותו, עדיין היו לא מעט רגעים במשחק שפשוט גרמו לי להרים גבה, החל ממשימות שפשוט מבקשות מכם לבתר אדם כלשהו סתם לכיף או רגעים מוזרים אחרים. אין ספק שהמשחק הזה יתחבב או יישנא על ידי שחקנים שונים בהתאם לסוג ההומור שלהם, אבל בשבילי, היו לצערי לא מעט פעמים שהמשחק משך את הגבולות שלי קצת יותר מידי, עד לרמה שקיבלתי קצת כאב ראש מכל הסיפור.
בסך הכל ההסתובות במפת המשחק והשלמת המשימות השונות יכולה להיות מהנה, אבל כאמור, זה מאוד תלוי למה אתם מצפים ואיזה סוג אנשים אתם כשזה נוגע לרמת ההומור שאתם מסוגלים לספוג.

ואם כבר דיברתי על המפה של המשחק, אציין שהיא ללא ספק אחד הדברים היותר טובים שיש לו להציע, בעיקר כי היא צבעונית מאוד ומחולקת לאזורים שקל לזהות באמצעות המבנים המרכזיים בכל איזור. כמו כן רשימת המשימות שלנו מחולקת לפי אזורי העיר, כך שברגע שתסתובבו ותשלימו כמה משימות בכל אזור, יהיה לכם הרבה יותר קל לדעת לאן אתם צריכים ללכת כדי לבצע את המשימה הבאה. מעבר לכך אציין לטובה את העובדה שיש גיוון מפתיע בסוגי ה-NPC's השונים, ופעמים בודדות נתקלתי באותו המודל שוב ושוב. בסך הכל זה כיף לראות משחק יחסית מושקע שזה נוגע לסביבה ולפרטים הקטנים, רק חבל שזה לא מה שגורם למשחק להיות טוב או שווה את הזמן והכסף שלכם..

לצערי מה שכן משפיע על חווית המשחק מלבד הגיימפליי עצמו היא כמובן השליטה, וכאן אם אומר זאת בעדינות, יש לא מעט בעיות.
אז זה נכון שהמשחק נועד לספק לנו שליטה מטופשת ולא מסודרת, אבל משום מה גם זה מרגיש לא נכון כאן. כיוון המצלמה (לפחות על הסוויץ' בשימוש עם ג'ויסטיק) היה לא פחות ממחריד, קרה לי לא מעט פעמים שתזוזה קטנה של הג'ויסטיק גרמה לדמות שלי לקפוץ כמה מטרים לא מבוטלים קדימה (שזה ממש מעצבן כשיש משימות שמצריכות אתכם להגיע לאזורים שדורשים קפיצה או איזון בגובה), ואני אפילו לא אתחיל לדבר על כך שקרה לא מעט פעמים ששימוש בנשק מטווח קרוב פשוט לא עבד (החרב ללא ספק פגעה בברנש שמולי, רק חבל שהמשחק עצמו לא הבין את זה).
התוצאה היא שאפילו שהמשחק יכול להיות משעשע ומהנה לפרקים מאוד מסוימים, בסופו של דבר אחרי כמה שעות משחק היה לי בעיקר כאב ראש שהיה מלווה בקריאות "נו באמת למה זה עושה את זה", וזה ממש לא מה שקיוותי לקבל כאן.

יחד עם זאת הופתעתי לגלות שאפשר לשחק את המשחק יחד עם חברים, ואפילו שלא יצא לי לנסות את זה באופן אישי, אני בטוח שיש אנשים שהמשחק הזה הרבה יותר יתחבב עליהם אם ישחקו אותו לצד חבר או שניים (בסך הכל אין דבר יותר כיך מזרוע הרס ולהקיז דם לצד חבר טוב, לא?).

לסיכום, אפילו שלא ציפיתי מ-Just Die Already ליותר מידי, אני חייב לציין שהחוויה המרכזית שקיבלתי מהמשחק הייתה די שלילית, הודות לשליטה לא מאוזנת ומשחקיות שעשויה להיות רפטטיבית מאוד לפעמים. מדובר במשחק הזוי בצורה די קיצונית, ואין ספק שהוא יקום וייפול על סוג האנשים שישחקו בו ורמת ההומור שלהם.

*Just Die Already זמין כבר היום לרכישה למחשב האישי, ל-PlayStation 4 ו-5, ל-Xbox One ו-Xbox Series S/X וכן ל-Nintendo Switch.

*שוחק על גבי ה-Nintendo Switch.