בוא מכות – ביקורת הסרט "המלך ארתור – אגדת החרב"

סיפורו של המלך ארתור והחרב הקסומה והאגדתית – אקסקליבר, עברו אין ספור עיבודים ורימייקים החל מסדרות טלוויזיה, דרך הצגות ועד סרטים.

הפעם הבמאי הגדול גאי ריצ'י שולף את החרב מהסלע ולוקח אותנו חזרה אל אנגליה של אבירים, מלכים, קסמים ומכות בדרכו הייחודית והכל כך אופיינית לו. תפסו חזק בכוס התה שלכם כי יהיה אלים.

אין אחד שלא מכיר את הסיפור של המלך ארתור, או לפחות איזו וריאציה מסוימת שלו, וכמעט אין אחד שלא מכיר את גאי ריצ'י וסגנון הקולנוע שכל כך ייחודי לו – קאטים מהירים, דיאלוגים והומור חדים, אלימות עשויה היטב ובגדול חוויה ששווה ללכת לקולנוע (או להימעך מול הטלוויזיה) בשבילה בין אם היא סופר אדירה כמו Snatch ו- Lock, Stock and Two Smoking Barrels או יחסית טובה כמו רוקנ'רולה או שרלוק הולמס (עם רוברט דאוני ג'וניור). אל תוך זה תוסיפו את את אחד מהסיפורים הגדולים ביותר של תקופת ימי הביניים ותקבלו פוטנציאל אדיר לקלאסיקה מיידית.

למי שבכל זאת נתקע בלב מדבר או סתם רוצה לרענן את הזיכרון הסיפור שלנו עוסק בבחור צעיר העונה לשם ארתור (Charlie Hunnam) אשר נושל מהירושה לכתר המלכות ע"י דודו האכזרי ורתיגרן (Jude Law) בורח וגדל ברחובות לונדון כפרחח פושטק שמתמחה בכל מה שנסיך צעיר לא צריך להתעסק. בזמן שהוא גדל להיות עבריין מס' 1 המלך ורתיגרן שהוא גם פרנואיד לא קטן, מחפש את ארתור כי כל עוד הוא חי ונושם הוא לא יכול להיות העריץ, סליחה – המלך של אנגליה כמו שהוא רוצה, אז מה הוא עושה? אוסף את כל הבחורים הצעירים שבטווח גילאים של ארתור שינסו לשלשוף את החרב האגדתית אקסקליבר של המלך אותר (Eric Bana) מהסלע. כמו שבטח ניחשתם גם תורו של ארתור מגיע והפלא ופלא הוא גם מצליח, מכאן מתחיל כל הבלאגן והסרט\סיפור יכול סוף סוף להתחיל.

אז אחרי שדיברנו על הסיפור, בוא נדבר על הביצוע. ריצ'י מאוד אוהב לקחת אלמנטים מהעולם הבריטי הפחות זוהר ויותר קשור לפשע ולהציג אותם מהזווית הייחודית שלו בסגנון הייחודי לו. לאורך כמעט שעתיים אנו מקבלים שילוב של סיפור ימי ביניים קלאסי עם אבירים ומלחמות של שבטים, כבוד, קסמים וכו' המדוברים בשפה עכשווית ולא כבדה ו-"שייקספירית", דבר שאני זוקף מאוד לזכותו, לא מעט סרטים בסגנון הזה מתעקשים להיצמד לדבר הזה שבעייני קצת מוריד, באנו הרי ליהנות נכון? אז למה לסבול עם שפה יותר מדי גבוהה? אבל עזבו את זה, בואו נדבר תכל'ס, הסרט הוא סרט אקשן שמהווה את הפתיחה לסדרת סרטים בת שישה חלקים שרוכב על הצלחת הסדרה משחקי הכס שהחזירה לחיים את העולם הפנטסטי הזה (ד"א בין שלל השחקנים המעולים המשתתפים בסרט אנו נפגוש גם את Aidan Gillen המשחק את הדמות Bill ומוכר גם בתור "אצבעון" מהסדרה), הסרט מציג את תחילת האגדה בה אנו מכירים את ארתור, את הרקע שלו ואת הפיכתו למלך ומבוצע באותה דרך בה חזינו כבר בשאר הסרטים של ריצ'י, קטעים סופר איטיים ההופכים ברגע אחד לרצף של קאטים מהירים המשולבים בדיאלוג משעשע ומשם לקטע אקשן בועט וחזרה לקטע האיטי. בדרך כלל זה עובד ואפילו בצורה מעולה אבל משום מה פה זה קצת פחות, אנו נופלים על יותר מדי קטעים ששאלתי את עצמי "למה זה פה" או שהסצנה הייתה מריחה של זמן עד שהרגיש שהוא פשוט בורח מהסיפור והולך לאיבוד, כאילו אין שום קשר וזה קצת ביאס. בנוסף, אם חושבים על זה שיש עוד 5 חלקים בסדרה הזאת, היה שימוש מטורף בהמון דברים שהקדימו את זמנם והיו אמורים להגיע בהמשך (כמו הגבירה מהאגם) או מצד שני התעלמות מדרים שהם אבני הבסיס של הסיפור כמו הקוסם מרלין, שזכינו רק לאזכור פה ושם וייצוג על ידי קוסמת\מכשפה שאיכשהו קשורה אליו (Astrid Bergès-Frisbey). אל תבינו לא נכון, יש שם לא מעט קטעים מעולים ומצחיקים שנותנים את התחושה המיוחדת הזאת שמתרחשת רק בסרטים של ריצ'י, אבל גם לא מעט פעמים הופיעה לה התחושה של "מה לעזאזל???"

בנוסף, אם תצפו לראות את המרחבים הקסומים והירוקים של אנגליה כמו בכל ביצוע אחר של האגדה אתם עלולים להתאכזב, רוב הסרט מתרחש בסלאמס של לונדון או באזורי קרבות ומלמחמה והתחושה הכללית היא יותר קודרת מאשר קסומה כיאה לסיפור, על אף שזה מבוצע בסגנון של ריצ'י עדיין קיימת תחושת החמצה מסוימת ולא רק מהסיבה שכמו שציינתי, הוא פחות יודע להתעסק בקרבות ענקיים אלא יותר בדיאלוגים מהירים וענייני פשע.
לסיכום אנו מקבלים את ההתחלה של האגדה ואת חלקה הראשון של הסדרה ברגשות מאוד מעורבים, מצד אחד לא מעט קטעים מהירים, בועטים, משעשעים שאפילו תצחקו בקול ותגידו "וואו" ומצד שני סיפור יחסית ארוך, מבולבל ומבודק שמסתבך עם עצמו, ובלא מעט מקרים וקטעים שתשאלו את עצמכם "מה קשור?" כמו הופעת כהאורח השנוייה במחלוקת של דייויד בקהאם. הדיאלוגים ברוב הזמן טובים מאוד ואפילו מעולים וההגשה הכללית יחסית טובה.
אבל שוב – המילה המובילה כאן היא "יחסית". אני מקווה בשאר החלקים הביצוע יהיה הרבה יותר טוב.