Lego Masters US – ביקורת פרק הבכורה

ויל ארנט מגיש את Lego Masters US תכנית הריאליטי מרשת FOX שמבקשת מהמתחרים לעשות את מה שכולנו רוצים – לבנות פרויקטים ענקיים ויפים מלגו

לפני חודשיים ראיתי בפעם הראשונה את הטריילר ל-Lego Masters US וישר התאהבתי ברעיון. תכנית ריאליטי שמתמקדת ביכולת לבנות דברים מדהימים מלגו במקום שירה או בישול. ישר אחרי שראיתי את הטריילר שוטטתי קצת באינטרנט וגיליתי שהיו שתי סדרות שקדמו לה, אחת לפני חצי שנה באוסטרליה ואחת מלפני כמה שנים מאנגליה. הגרסה האנגלית כללה ארבע פרקים לעונה והייתה רגועה ולא מדהימה. הגרסה האוסטרלית היא סיפור אחר לגמרי ואין ספק שהגרסה האמריקאית מבוססת עליה. הבסיס לסדרה הוא מאוד פשוט, עשרה זוגות מקבלים זמן מוגבל לבנות לגו בנושא מסוים, הפרויקטים שלהם על פי נראות, טכניקה ויכולת לספר סיפור. 

בעיניי, תכניות ריאליטי הן מוצלחות כשהן מבינות את מקומן בעולם – שעשועונים על סטרואידים והתוכנית הזו מבינה את זה לחלוטין. אז עכשיו שאני יודע איך הסדרה האוסטרלית עבדה, הגעתי לסדרה האמריקאית עם כמה דרכים שונים להשוות ולבחון אותה. בדיוק כמו שעשועונים, חזרתיות היא דבר בלתי נמנע בתוכניות כאלו, אי אפשר כל הזמן לחזור בדיוק על אותה הנוסחה ויש צורך בעדכונים ושינויים על הדרך. אבל האמת היא, שאם העונה הזו תהיה בדיוק כמו העונה שראיתי, עם אותן תחרויות רק עם מתחרים שונים, אני אהיה מרוצה. כבר מהטריילר אני יודע שיש פרק אחד עם אותה תחרות כמו בגרסה האוסטרלית. זה מובן כי מדובר עם רעיון גאוני שאני חושב שיחזור על עצמו גם אם יהיו עשר עונות.

הדבר הבא הוא המנחה – העוגן והדבר הכי סטטי בכל התכניות מהסוג הזה. אחרי שראיתי את היימיש, המנחה האוסטרלי שגם דובב תפקיד בסרט לגו 2, היה לי ברור למה האמריקאים השקיעו וטרחו להביא את וויל ארנט. הם מאותו ז'אנר של קומיקאים – שילוב מאוזן של ציניות עם פתיחות. היימיש ממש שיפר את האינטראקציה עם המתמודדים האוסטרלים, כולל לעבוד על סבתא בת 70 שהוא רוצה שהיא תפיל את הפרויקט של צוות אחר. למרות שהוא היה מאוד מצחיק וכיפי, הנוכחות שלו לא הייתה מוגזמת. לפעמים תכניות משיגות כוכב גדול ורוצות להשתמש בו כמה שיותר, למשל שי אביבי ב'מישהו לאכול איתו' הישראלית, שהוא ממש מצחיק, אבל לא כשהוא מחויב בחוזה לעשות שלוש בדיחות לדקה ולא נותן לנו ליהנות מהתכנית עצמה. וויל ארנט היה מצוין, לא נדחף יותר מדי אבל ללא ספק השתמש במוניטין שלו בתור אחת מדמויות הלגו המוצלחות ביותר על המסך שלנו.

הדבר השני שיכריע האם Lego Masters US תהיה טובה הוא צוות המלהקים. אני כבר ראיתי ליהוקים מצוינים בגרסת המקור. כמו שכבר הזכרתי, הגיעה סבתא עם הנכד בן ה-17, ולצידה היו גם זוג גברים מסוקסים, האחד באמצע שנות השלושים והשני באמצע שנות החמישים שהגיעו חמושים בזקנים עבותים, קעקועים מורכבים וניסיון עבודה באסדת שמן שם הם פגשו. חוץ מזה היו גם את הקלישאות הנחוצות, חברים הכי טובים, חברות הכי טובות, תלמידי אוניברסיטה שמתלהבים שאם הם יזכו בפרס הם יוכלו לאכול וזוגות מאוהבים. האנשים היו צבעוניים, וכמובן בגלל שהם מוכשרים גם הפרויקטים שלהם היו כאלו. לאמריקאים יש יתרון כי המאגר שלהם הרבה יותר גדול לבחור ממנו, אבל אם לא יהיה את הדמויות היוצאות דופן, הקלישאות לא יספיקו. מזל שכל מי שראה ריאליטי אמריקאי בשני העשורים האחרונים יודע שיש על מי לסמוך. משהו שהיה חסר לי אצל האוסטרלים הוא הסטטיות של הצוותים, הצוותים הכי מוצלחים בפרקים הראשונים של העונה היו אלו ששרדו עד לגמר. ריאליטי טובה צריכה גם לעבוד על המוביליות המקצועית של אלו שנמצאים בתחתית, או לפחות באמצע של, הטבלה בתחילת העונה.

אז מי המתחרים שלנו? אני חושב שנכון לפרק הראשון, אני פחות מתלהב מהליהוקים ביחס לאלטרנטיבה אבל ללא ספק יש עם מה לעבוד. קודם כל, יש זוג קוספלריות גיקיות עם מלא קעקועים על הגוף ומלא מלא חדי קרן וקשתות בענן בנשמה וביצירה שלהן. אם הן לא היו קיימות היו חייבים להמציא זוג כזה עבור התוכנית. אם אתם רואים אותן ולא רוצים להזמין אותן למפגש הבא של קבוצת משחקי התפקידים שלכם אני לא יודע מה לומר. כמובן שהן גם מדברות על כך שמדובר בתחום גברי ושהן רוצות להראות שאפשר אחרת. כמובן שמי שקצת מבין בהיסטוריה המגדרית של לגו יודע שבערך בשנות השמונים לגו נטשה את השוק הנשי והבינה את הטעות שלה וחזרה בה רק בשנת 2012, ככה שהאינטרס שלהם להביא זוג כזה הוא ברור. בתפקיד 'הזוג שהולך לגרום ליונדב לבכות למרות שכולה מדובר בריאליטי לגו' יש לנו אב ובן שהבן נראה בשנות השלושים לחייו. זה לא סבתא בת 70 והנכד אבל עדיין זה פשוט מרגש. יש לנו זוג נשוי צעיר, זוג חברים גבריים שאחד מהם הוא שוטר, זוג היפסטרים מפורטלנד וזוג היפסטרים לא מפורטלנד שגורם לכם לחשוב שהזוג הראשון בכלל לא היפסטרים. זו תחרות לגו לא באמת חשבתם שלא יהיו כאן היפסטרים, נכון? יש זוג נשים שהגיעו לשלב בו הילדים שלהן מחוץ לבית והן יכולות להנות ממה שהן אוהבות שזה לגו ויין. כן בבקשה, בלי קשר לתוכנית אני אשמח לערבי יין ולגו. והזוג הבולט של הערב היו שני חברים שממה שאפשר לראות, זה נראה כאילו מדובר בחברי ילדות שאחד מהם גדל להיות Bro ואחד הוא חנון שמלמד ילדים הנדסה באמצעות לגו. אני חושב שכל גיק יתחבר לסיפור כזה, והיכולת של המורה להנדסה בלטה ישר מההתחלה. הקטע האהוב עלי בפרק היה ראיון של השניים בו החבר ה'מגניב' אומר את הקלישאה הכי לעוסה של הז'אנר: "לא באתי לשחק, באתי לנצח" והחבר שלו עונה "לא, אני דווקא באתי לשחק".  

להפקה יש תפקיד מאוד חשוב בסדרות כאלו אז בואו נדבר על עוד אחד – סינמוגרפיה. התכנית האוסטרלית נראית כל – כך – טוב. אתה רואה את המגדלים נבנים במהלך זמן התחרות והם נראים יפה ואז המצלמה עושה להם 'בוק' לפני שהשופטים אומרים מה הם חושבים וזה נראה מדהים. אבל כבר מהפרק הראשון אפשר לראות שההפקה האמריקאית לא הסתפקה בכך והוסיפה קטעי אנימציה ואפקטים מיוחדים ברקע כדי להבליט את היצירות. האנימציה היא כאילו Stop Motion, כלומר מה שאנחנו רואים בסרטי הלגו שמדובר באנימציה דיגיטלית שנראית כאילו מדובר בהמון תמונות של חפצים דוממים. אני חושב שקצת הגזימו באפקטים והיה קצת יותר נעים בעין להישאר יותר זמן בצילום המציאותי לפני שמוסיפים אפקטים, אבל זו כבר ממש לחפש אותם. לא במפתיע, הרעיון הגאוני של 'ריאליטי בישול אבל במקום בישול לגו' הוא רעיון גאוני על הנייר ועל המסך. אני מוכן נפשית להמון עונות של הסדרה הזו ואני לא רואה איך אי אפשר ליהנות בכלל מהסדרה הזו. הפרס הגדול הוא 100 אלף דולר והתואר 'Lego Masters' לא הולך לשנות לאף אחד מהמתמודדים את החיים. הסדרה לא הולכת לשנות את החיים של הצופים שלה או איך עושים טלוויזיה. מצוין! זה בדיוק הכיוון הנכון שסדרות כאלו צריכות לקחת. Lego Masters Us היא סדרה כיפית, מצחיקה, מלאת רגש ויפה. לכו לראות.