Mario+Rabbids: Kingdom Battle – הארנבמאניה כבר כאן – סיקור המשחק

הרעיון הבסיסי של המשחק Mario+Rabbids: Kingdom Battle נשמע כמו חלום בלהות. לקחת את סופר מריו, השרברב המשופם של חברת Nintendo, הסמל הגדול ביותר של תרבות הגיימינג, ולשים אותו במשחק אחד עם הראבידס (Rabbids) – הארנבים המשוגעים של חברת Ubisoft. ולא סתם משחק, אלא כזה שמבוסס על המשחקיות של סדרת XCOM, הידועה בקרבות טקטיים, רמת קושי גבוהה ומשחקיות יחסית איטית. על הנייר שום דבר מזה לא מתחבר. על הנייר זה שווה ערך לסרט שבו מיקי מאוס משלב כוחות עם המיניונים כשאלפונסו קוארון מביים אותם באפוס שמתרחש במלחמת העולם השנייה. על הנייר אין שום סיכוי שרעיון כל כך דבילי יעבוד.

ובכן, קחו את הנייר הזה, קמצ'צ'ו אותו ותזרקו דרך החלון. Mario+Rabbids: Kingdom Battle הוא כנראה הפתעת השנה של עולם הגיימינג לא רק בגלל עצם קיומו, אלא בגלל שהוא איכשהו, באופן בלתי ברור, מוצלח.

אז בואו נעשה לרגע סדר בסמטוחה הזאת. Mario+Rabbids: Kingdom Battle הוא משחק שמספר, באופן מאוד מאוד כללי, על פלישה של הראבידס לעולם של מריו, מה שמשליך כמעט מיד את ממלכת הפטריות לכאוס ארנבי. כרגיל, האחריות לעשות סדר בבלגן נופלת על השרברב בסרבל הכחול רק שהפעם מצטרפים להרפתקה לא רק החברים הקבועים כמו לואיג'י, הנסיכה פיץ' ויושי אלא גם הכפילים הארנביים של כולם. חבורת הגיבורים הזאת צריכה לעבור בחלקים שונים של העולם, להילחם בראבידס השובבים/פסיכוטיים, ולהחזיר את המצב לקדמותו. לא סיפור מסובך במיוחד, אבל הוא משרת את המשחק לא רע, בתור ריפוד בין הקרבות שהם החלק החשוב באמת.

הקרבות עצמם יהיו מאוד מוכרים לכל מי ששיחק באחד מכותרי XCOM או משחקים דומים לו. הקרב מתנהל בזירה שמחולקת למשבצות, עם מקומות מחסה, נקודות אסטרטגיות ואויבים חבויים. השחקן יבחר שלושה מהגיבורים שזמינים לו באותו רגע כדי להילחם בעזרת רובים שנגנבו באופן חסר בושה מ-Mega man. השינוי הגדול הוא שבניגוד ל-XCOM הזירות לא רנדומאליות ומבוססות RNG (Random Numbers Generator) אלא הן מוגדרות מראש. העובדה שזירות הקרב עוצבו על ידי המפתחים מראש משנה את אופי המשחק והופכת אותו ממשחק טקטיקה-אקשן למשהו שיותר דומה למשחק פאזלים. בסופו של דבר, לכל קרב יש פתרון נכון שיכול לעבוד אם השחקן ישתמש בכלים שיש לו בחוכמה ועם קצת מחשבה. עוד הבדל הוא שבניגוד ל-XCOM, שם הפסד בקרב היה חלק מחוויית המשחק, פה אנחנו צריכים לפתור את הפאזל/קרב כדי שיהיה אפשר להתקדם. כשמאחדים את שני ההבדלים האלה מבינים שמדובר בגישה רעיונית שונה לגמרי לכל המשחק, וההבדל המנטאלי ניכר במיוחד למי שישחק בשני הכותרים. לשתי האפשרויות יתרונות, ואני בטוח שימצאו תומכים לכל גישה. אתם פשוט צריכים לשאול את עצמכם אם אתם מעדיפים משחקי חשיבה מעניינים או משחקי RNG שמענים את הנפש בצורה הטובה ביותר.

כדי לגוון את הפאזלים, יש לשחקן מבחר דמויות ונשקים אותן הוא משיג במהלך העלילה, ולכולם שימושים שונים. לדוגמא, לואיג'י משמש בתור הצלף, עם נשק לטווח ארוך שעושה נזק משמעותי, ראביד-פיץ' היא המרפאת וראביד-לואיג'י הוא לוחם לטווח קצר שמתמחה בהחלשת האויבים. בין כולם אפשר להחליף בין קרב לקרב כדי למצוא את השילוב שהכי מתאימה לפאזל/קרב הקרוב. היחיד שנשאר קבוע ובלתי ניתן להחלפה בחבורה הזאת הוא מריו עצמו, וזה דווקא חבל. ברור שהגיבור הראשי של המשחק צריך לכאורה להיות נוכח לאורך כל ההרפתקה, אבל באופן אישי אני גיליתי שהיכולות של השרברב האיטלקי ממש לא מתאימות לסגנון המשחק שלי, והרבה מהזמן ביליתי בלנסות ולהגן על השפם (ואני לא מתכוון לשפם) המגודל שלו במקום להשתמש בו באופן יעיל. כאשר החבורה היא רק שלושה אנשים כשאחד מהם קבוע, המימד הטקטי של המשחק מצטמצם באופן משמעותי.

מהבחינה הטכנית, המשחק הוא לא פחות מנס. קונסולת ה-Switch נמצאת איתנו כבר חצי שנה בערך, ואני עדיין מתפעל בכל פעם שאני שולף אותה מהמיתקון הנייח שלה ומשחק בה כאילו מדובר ב-Gameboy. העובדה שלמכשיר נייד יש יכולות גראפיות כאלה עדיין גורמת לי לצבוט את עצמי כדי לוודא שאני לא חולם. המשחק נראה נהדר וצבעוני. אומנם לא מדובר במנוע גראפי פורץ דרך, אבל לא נראה שהיה שלב שבו זאת הייתה כוונת המפתחים. מדובר בכותר שמראש כיוון למראה ציורי ומטופש, והעולם שבו הוא מתחרש נראה יפה ומלא בהפתעות קטנות ומשמחות. שוב ה-Switch מוכיחה שהיא אומנם לא בעלת חומרה מפלצתית כמו המתחרות שלה מבית Sony ו-Microsoft, אבל שעם עבודה נכונה מאחורי הקלעים לא צריך כרטיס גראפי מטורף כדי להראות כמו מיליון דולר.

עם זאת, אני חושב שכדאי להגיד שישנם כמה באגים קטנים שטיפה הציקו לי. כששחקתי במצב טלוויזיה הקצה של התמונה נחתך טיפה, מה שהיה ברור בעיקר בקטעי הקישור העלילתיים. בנוסף, פעם או פעמיים קרה שהתמונה קפאה במקום בזמן שהמשחק והסאונד המשיכו לרוץ. גם אם לא מדובר בקריסה של התוכנה עדיין זה לא מוסיף לחוויית המשתמש. בסך הכל אלו בעיות זניחות מאוד ביחס לכלל המשחק המאוד מרשים.

אם נסכם, Mario+Rabbids: Kingdom Battle הוא בהחלט עוד הצלחה משמעותית של חברת Nintendo שהפעם גם למדה לשחק יפה עם אחרים, ושיתפה את Ubisoft בחגיגה שלה. מדובר בכותר נהדר, שבהנחה וימכור טוב בהחלט יכול להתרחב באופן משמעותי ולהניב משחקי המשך שייקחו את הפורמט למקומות אפילו יותר מוצלחים. אומנם לא מדובר במשחק מושלם, אבל הוא מסמן נקודה חיובית נוספת שנרשמת לזכותה של Nintendo. קונסולת ה-Switch הצעירה הולכת ומצדיקה מיום ליום את המכירות המטורפות שלה. אולי זה לא המשחק שבשבילו הייתי קונה Switch (בשביל זה יש את Zelda), אבל אם כבר יש לכם את המכשיר החדש של Nintendo ואתם מתלבטים מה לשחק, תנו ל- Mario+Rabbids: Kingdom Battle צ'אנס ולא תתחרטו.