Avengers, Assemble! – ביקורת המשחק Marvel’s Avengers

Marvel's Avengers, אחד המשחקים הכי מצופים ומדוברים סוף סוף הגיע כשהוא עמוס בגיבורים, נבלים, קריצות לקומיקסים ולקולנוע, הבטחות, ציפיות וגם לא מעט חששות. אז כמו ששאלתי כשנגעתי ברשמים של הבטא, האם קיבלנו משהו בסדר גודל של "Endgame" או "Game Over"? בואו לגלות

אחרי חודש נוסף של המתנה מאז גרסת הבטא של Marvel's Avengers, בה יצא לי להתנסות ולטעום בקטנה מהמשחק שכולם ציפו לו, הוא סוף סוף נחת בחנויות הקרובות לביתכם – Marvel’s Avengers, וכמו שאמרתי בעבר – כשזה מגיע לדברים של Marvel, הציפייה תמיד ארוכה אבל מתגמלת בטירוף (ברוב המקרים לפחות) בין אם זה בסרטים, בקומיקסים ועכשיו גם במשחקים.

אז אחרי התקנה יחסית ארוכה עם טון של עדכונים, המשחק עלה על המסך, הסאונד מילא את החדר וההתרגשות כל פינה בגוף, אין מה לעשות, אני חולה על כל דבר שקשור בעולם הקומיקס ובמיוחד כשזה קשור לעולם של Marvel וגיימינג. עוד לפני שהספקתם להבין מה קורה המשחק מתחיל בקמפיין שחקן יחיד באווירה כמו שרק העולם של Marvel מכיר – הכל מתחיל נפלא באירוע נוצץ לכבוד הנוקמים, אנחנו בנעליים של נערה מוסלמית וחנונית בטירוף העונה לשם קמאלה קאהן והכל קסום מסביב. כמובן שארבע דקות אח״כ הכל הולך לעזאזל והעיר סן פרנסיסקו מותקפת, ״מזל״ שבדיוק יש שם את האירוע של הנוקמים שמיד יוצאים לדרך להציל את האנושות, מה שלצערנו לא מונע את זה שסן פרנסיסקו הולכת לעזאזל, הנוקמים נמצאים אשמים במקרה, ובאותה נשימה קמה קבוצה של מדענים מאוד חכמים שרוצה להציל את האנושות שספגה וקוראים להם "A.I.M" וכמובן שאי אפשר לפספס את זה שהכוונות שלהם לא הכי טהורות בלשון המעטה.

בנוסף, מסתבר שבעקבות ההתקפה הזאת לא מעט אנשים קיבלו כוחות על בעקבות שימוש בחומר שנקרא טרג׳ן ובהם גם קמאלה שלימים נכיר אותה כ"מיס מארוול". אחרי כמה שנים קמאלה מצליחה לאתר כמה מהשורדים של הנוקמים ובדרך לא דרך הם מתחילים לחקור, לפעול ולחבור לארגון שילד שהתפורר לאבק (מפתיע אתכם?) אחרי שניק פיורי נעלם (מפתיע אתכם שניים?) ולאט לאט הם מאתרים עוד ועוד חברים כשכל אחד מקבל ״כניסה״ לזירת המשחק כמו שרק Marvel מסוגלת לעשות, משם הדרך מלאת משימות, מכות, מחקרים, קנוניות והמון רגעים שיגרמו לכם לומר וואו!

אם נסכם את נושא העלילה – יש לנו פה סיפור קלאסי מעולם הקומיקס/סרטים שמתאים יופי למשהו בסגנון של הנוקמים עם אותו מבנה שפגשנו כל כך הרבה פעמים, הכל נפלא, הכל נדפק, לאט לאט חוזרים ומסיימים בבום גדול, כמובן שהדרך שעושים מהנה בטירוף, מלאת קריצות לקומיקסים (שהקוראים הוותיקים ישימו לב) ולסרטים, רגעים קודרים אבל לא יותר מדי והמון רגעים שיגרמו לכם לגחך ואפילו לצחוק. מצד שני לומר שהיא מורכבת ועמוקה…קצת פחות, בניגוד למשחק האחר של Marvel שהעיניים נישאות אליו בהשוואה מטורפת – Spider-Man, העלילה כאן תפורה בול למה ששיווקו לנו – משחק אקשן בשילוב מצבים מרובי משתתפים ולא עולם פתוח עם מקום לעומק ודרמה. שווה שתזכרו את זה. בסופו של דבר, יש כאן סיפור כיפי שעובד טוב גם בקמפיין הראשי, גם במשימות צד וגם בכל דבר שיש במשחק, השילוב נעשה בצורה טובה ומהנה בלי לסבך יותר מדי את העניינים.

עד כאן סיפור הרקע, העלילה, הדפים הראשונים בחוברת והדקות הראשונות בסרט, את ההמשך תגלו לבד ובינתיים בואו נדבר על כל מה שמסביב שמרכיב את שאר החלקים של הסופר-חוויה.

אחרי שסגרנו את נושא הסופר-מסביב בואו נדבר תכל׳ס, מה מחכה לנו ברגע שהסרטון מסתיים והשליטה עוברת לידיים שלנו. Marvel's Avengers עצמו בנוי על משימות, בין לבין סרטון שמעביר את העלילה, אבל בסופו של דבר משימה אחרי משימה כשהדבר הראשון והמרענן ביותר לטעמי זה הערבוב דמויות, בכל משחק מהסוג הזה שיש לנו מבחר, אנחנו מקפצים מדי לדמות אחרת אבל בסופו של דבר מושכים עם דמות אחת לאורך זמן, כאן שתיים-שלוש משימות ואז דמות אחרת שמושכת את הסיפור בכיוון שלה וזה יוצר קצב מיוחד למשחק, ואני חייב לומר – שמאוד אהבתי. ואל תתבלבלו, לכל דמות יש את הסגנון שלה, את היכולות שלה, את הפלוסים והמינוסים שמייחד אותה וכל זה לטוב ולרע. השינוי הזה בא לידי ביטוי במיוחד גם במשימות כשההבדל הכי גדול זה המשימות של האלמנה השחורה. אצל רוב הדמויות הסגנון הרבה יותר מהיר ועצבני ואצלה זה רגוע, ריגול, לחקור לעומק וכשצריך – יאללה בלאגן. כל משימה במשחק מורכבת מלא מעט דברים מהנים בטירוף! קרבות עם מגוון ענק של אויבים ובוסים שלא מפסיקים להגיע ולהפגיז, מקומות סודיים עם פרטי אספנות ושדרוגים שאוספים שמאתגר לפתוח בכל פעם מחדש, משימות ״תפיסת דגל״, ״הגנת בסיס״ ועוד. דבר שאומר – כיף שלא נגמר! בנוסף, את המשימות ניתן לעבור בשתי דרכים:

1. אתה עם עצמך, דמויות שאספת ופיתחת לאורך הדרך.
2. מרובה משתתפים שהמיוחד פה – אין דמויות משוכפלות.

מצד שני, עם כל העומס והעושר – הבסיס של רוב המשימות מאוד דומה ומרגיש לפעמים אותו הדבר רק באזור או נוף שונה. אבל במשימות היותר עלילתיות הן מהנות, מהירות, מגוונות שגם כוללות קטעי ריצה ומכשולים שזה עונג של גיימינג.

מקודם ציינתי שלכל דמות יש את הסגנון והייחוד שלה שממש בא לידי ביטוי במהלך המשחק וצריך לפתח אותה בשביל להתמודד עם מה שקורה הלאה, בין אם זה התעופה של איירון מן, הכוח הברוטלי של הענק הירוק, הטקטיקה של האלמנה השחורה או סגנון הלחימה הייחודי של הדמות שהפתיעה אותי מאוד לטובה – מיס מארוול. בבטא עלה חשש מהקטע של לפתח את הדמויות שעלול להמאיס מהר את Marvel's Avengers, אז הפיתרון שקיבלנו זה מלא משימות צד בלעדיות לדמות פלוס משימות כלליות שאפשר לבד אבל עדיף עם חברים, כיף יותר. כמו בכל משחק עם נגיעות של משחק תפקידים, בשביל לפתח את הדמות צריך רכיבים, חלקי שריון (מסווגים לפי צבעים בהתאם לאיכות ותרומה לדמות) שאוספים במהלך המשימות או רוכשים מדמויות רקע בתמורה לשיט שאספתם או… שקונים בכסף. שזה כידוע – אני פחות אוהב.

בנוסף, יש גם את משימות האימונים שמומלץ לעבור אותן, הן מהירות, קלילות, נותנות את הבסיס לכל דמות בלי לחפור מדי ו…תורמות לפיתוח הדמות. אז בשביל להתמחות ולהבין עד הסוף מה אפשר לעשות איתן – יש את חדר האימונים בו תוכלו להתאמן ולהילחם עד שתדעו כל מהלך בעל פה. דבר נוסף שמרוויחים פה זה השליטה על כל דמות הרבה יותר קלה, אינטואיטיבית, מגוונת, ומהנה.

לסיכום – מגוון לא חסר גם אם בשלב מסוים זה מתחיל לחזור על עצמו, המשימות מספקות המון שעות של כיף עם ובלי קשר לסיפור הכללי, ומגוון הדמויות נותן פרספקטיבה כל כך שונה בכל משימה כך ש-וואלה, שווה לתת סיבוב נוסף ונוסף רק עם דמות אחרת. משימות הסיפור נותנות את ההבדל שמייחד את עולם הנוקמים משאר גיבורי האקשן, המשימות צד נותנות לנו יותר אתגר ממוקד על כל דמות, המשימות הכלליות מהנות לאללה אפילו אם זה בחזרתיות. פיתוח הדמות זה לא יותר מדי מעיק כמו שהכרנו ממקומות אחרים אבל עדיין, יש לא מעט דמויות. אז בין אם משחקים סולו או עם אחרים זה כיף והאקשן לא נגמר.

אחרי שראיתי ושמעתי דברים בבטא שהפתיעו אותי מאוד לטובה, כאן כצפוי הן קיבלו הידוק נוסף וזה לא פחות מתענוג, הדמויות עצמן מרהיבות ומגוונות עם מבחר לא קטן של תלבושות או סקינים (שצריך ״לעבוד״ קשה בשביל לפתוח), הנופים ושטחי הלחימה העצומים, המרהיבים והמהנים שלאורך המשחק אנו פוגשים אותם במגוון שעות יום ולילה שמצליחים להסתיר בצורה מהממת את הקטע שזה אותו מקום רק מזווית טיפה שונה ועד קטעי הריצה והקרבות עצמם שנראים כל כך "וואו!", הכל פשוט יפיפה ורואים את כמות ההשקעה בכל דבר מהגדול ביותר ועד הפרט הכי קטנטן שפשוט תורמים להנאה ושואבים פנימה. אך כמו כל משחק חדש דנדש וענקי, גם המשחק הזה לא חף מבאגים והם קורים לא מעט בין אם כל מיני קיטועי גרפיקה שנתקעים על המסך, דמות שנתקעת באיזה חריץ בלתי נראה שתוקע אותה לחלוטין (וצריך לחזור אחורה לצ׳ק פוינט קודם), מצלמה שבורחת ממיקוד על דמות שנלחמים, שעלול לעלות ביוקר ועוד כמה דברים שאני בטוח שעד הפאץ׳ הבה ייעלמו.

האלמנט שהולך יד ביד עם הגרפיקה זה הסאונד פשוט היסטרי מלא חשיבה! פס הקול של Marvel's Avengers נע מהמוזיקה הפומפוזית שכל כך מזכירה וקורצת לסרטים, מוזיקת אקשן, מוזיקת רוק ועד קטעי מוזיקה קודרים. הדיבוב כמו שאמרתי בעבר, מעולה עם קאסט מדובבים שהם ה…אוונג׳רס של עולם הדיבוב ובראשם:

• נולאן נורת׳ האגדי בתור טוני סטארק/איירון מן שדובב גם את דדפול, ניית׳ן דרייק ודזמונד מיילס.
• טרוי בייקר בתור ברוס באנר, שבין השאר דובב את ג׳ואל בסדרת The Last of Us.
• לורה ביילי בתור האלמנה השחורה שדובבה את אבי ב-The Last of Us Part II ומרי ג׳ין ב-Spider-Man.

רק שיש דבר אחד שקצת מציק לי וזה שת׳ור נשמע כאילו הוא מדובב ע״י סת׳ מקפארלן שעושה בריאן גריפין רק מוגזם (בפועל הוא מדובב ע״י טראביס ווילינגהאם שגם  מדובב אותו בסדרה המצוירת).

שורה תחתונה

המשחק החדש Marvel's Avengers, מצליח לקיים לא מעט הבטחות לגבי חוויית משחק ויקום משחקי שרק הולך לגדול, עם סיפור מהנה אבל לא ארוך מדי, כמות מטורפת של משימות שכיף לשחק לבד וגם בסביבה מרובת משתתפים (שאני אישית לא אוהב אבל פה – כיף!) מוזיקה מעולה וגרפיקה יפיפייה.

פתרון פיתוח הדמות בצורת מגוון המשימות -מעולה וגם לא מסובך מדי לפתח כך שהמשחק נשאר כל הזמן דינאמי. בסופו של דבר, נהנתי מכל שנייה והרגשתי ניצנים של התמכרות, קשה לי לומר מתי הוא ״יאבד את הטעם״ אבל בינתיים – תענוג. חוץ מזה בתחילת 2021 אמור ספיידרמן להצטרף לשחקני הסוני בחינם כך שיש לי הרגשה שלא רק היקום הקולנועי מתרחב אלא גם כאן. הגרפיקה פשוט וואו, הסאונד מרשים והדיבוב פיצוץ חוץ מת׳ור.