מרי פופינס חוזרת – Mary Poppins Returns – ביקורת סרט

מרי פופינס, המטפלת המוכרת ביותר מעולם הילדים (שהיום כבר מבוגרים) חוזרת לסיבוב נוסף בבתי הקולנוע ומצליחה לסחוף אחריה את קהל המעריצים הגדול שהצליחה לשמר במשך השנים הארוכות שחלפו. השאלה הנובעת היא האם בכלל היה צורך לחזרה שלה? המשיכו לקרוא.

לפני שנכנס לעומק הדבר, כמובן שהייתה סיבה לכך שהיא חזרה, כמו בסרט הראשון מרי פופינס מגיעה בעקבות בעיה שצצה ותפקידה להישאר עד שהבעיה נפטרת.
הפעם המטפלת האהובה חוזרת אל המשפחה המוכרת (אחרי מספר דו ספרתי של שנים) ומנסה באמצעות הרבה שירה, קסמים וחן אישי לתקן את הבעיות שצצו וגם לחנך את הילדים הקטנים והגדולים על הדרך.

כפי שהעלילה של הסרטים הקודמים הולכת ועל פי המוטיב של סרטי מרי פופינס, הסרט מתחיל בבעיה, מצב קשה, אי סדר ועצב. וכאשר לא נראית תקווה, מופיעה לה מרי פופינס כישועה המתבקשת להציל את שאר הדמויות ולתקן את חייהן.

מבחינת המשכיותו של הסרט הראשון, מאז אירועיו עברו בערך 30 שנים, כאשר הילדים מן הסרט המקורי כעת מבוגרים בעצם ואף הורים. כמו כן התקופה השתנתה וכעת מדובר בתחילת המאה ה-20, בלונדון כמובן. כן קיימים בסרט אזכורים לא מעטים לסרט המקורי, בין אם אלו חפצים שחוזרים או בין אם אלו מקומות שמופיעים. מי שצפה בסרט המקורי ירגיש כי הסרט בהחלט מחובר אליו ומדגיש את ההמשכיות שלו באמצעות אותם מוטיבים חוזרים ואזכורים משעשעים לסרט המקורי.

מבחינת התפאורה והצילום הסרט מצטיין ואף מעניק חן מחודש לדמויות הסיפור, לתקופה ובמיוחד למרי פופינס עצמה. בסרט שולבו גם מספר סצנות מצויירות, כאשר הדמויות האנושיות נכנסות לעולם דו-מימדי, שטוח ומצוייר (כמו סרטים מצויירים). ובו הם ממשיכים לעבור הרפתקאות מוזיקליות משעשעות ומחנכות בניהולן של מרי פופינס. ראוי לציין לשבח את העבודה המרשימה לשילוב של הדמויות המציאותיות של השחקנים בתוך העולם השטוח והמצויר ואף לשמור על החן והיופי של הסרט בלי לפגוע במוטיב הסיפור של מרי פופינס. גם מבחינה ויזואלית, כאשר מרי פופינס מבצעת קסמים מופלאים וטריקים, האפקטים הממוחשבים נהדרים וברמה גבוהה אשר כך מעניקים לסרט מגע מודרני מרענן ומרהיב בצבעיו הססגוניים.

בואו נדבר רגע על מרי פופינס החדשה. אמילי בלאנט, שחקנית בריטית-אמריקאית עטורת סרטים, סדרות וזוכת גלובוס הזהב לוהקה לתפקיד החשוב ביותר בסרט. כבר מהדקות הראשונות של סצנת הכניסה של מרי פופינס לסרט אמילי מותירה בצופים רושם כביר כמרי פופינס. הכריזמטיות הבולטת שמשולבת בהומור משובח וחיוך ומבט שובי לב לא מאפשרים לצופים להישאר אדישים כלפיה. נראה כי ההתרגשות והשמחה הניכרים בעינייה מאפשרים למבוגרים וילדים כאחד ללכת שבויים אחרי מרי פופינס. אין ספק שהתפקיד לא ניתן במקרה לאמילי, היא מצליחה להשאיר רושם כביר לא פחות מקודמתה בתפקיד, ג'ולי אנדרוז המיתולוגית. בסך הכל אמילי נראית כהבחירה האידיאלית למרי פופינס עם קסם אישי וקול נהדר שמעניקים לקהל הצופים עונג רב בכל סצנה וסצנה.

באספקט המוזיקלי, אמנם לא שולבו שירים מן הסרט הקודם, אך השירים שנכתבו במיוחד עבור הסרט מתאימים כמו כפפה למוטיב של סרט על מרי פופינס. הם עליזים, מלאי חרוזים, ומשחקי מילים, משולבים בפעלולים ושחקנים רבים ומאפשרים לצופים לחוות חוויה יחודית המותאמת לכל שיר. כמו כן, רמת האנגלית ומשחקי המילים בשירים, בבדיחות ובדיבור הכללי הינה מרהיבה וראויה לציון לשבח. למרות שמדובר בשחזור מודרני לסרט האהוב, שעשועי מילים, כפילות משמעות וחריזה מצחיקה מעניקים לשירים בסרט ולחוויה הכללית חן רב בעיניי. אמנם כי לא נועד לילדים במשחקי המילים וכפילויות המשמעויות ההורים שיכנסו לסרט עם ילדיהם יהנו לא פחות.

לדעתי השחזור המודרני של הסרט מעניק חן מחודש ונגיעות ממוחשבות נהדרות המאפשרות חיבור מחודש של הסיפור האהוב על מרי פופינס לדור הצעיר ואף להורים של היום. זאת למרות הרגשה כללית חזקה של פוליטקלי קורקט המורגשת לאורך כל הסרט. ניתן לשים לב לפרטים הקטנים ששונו על מנת להיות פוליטקלי קורקט, כגון עורך דין כהה עור בלונדון של תחילת המאה ה-20 או שינוי מוטיבים מרכזיים בסרטים המקוריים. כולנו זוכרים את מנקי הארובות העניים מלאי הפיח שרק עיניהם מגיחים על פניהם מן השחור. אך כעת, בשחזור המודרני הוסבו מנקי הארובות למדליקי מנורות רחוב שאמנם לבושים בבגדים פשוטים אך אינם מלוכלכים או מרופתים. בעצם שללו את מוטיב העוני שכן הופיע בסרט המקורי, שעבורי לפחות פוגע באותנטיות של הסרט עבור התקופה שבה הוא מתרחש.

בסך הכל יצאתי מהסרט בהרגשה נהדרת שכל מי שיכנס אליו, ילדים ומבוגרים כאחד יהנה מהסרט במידה שווה. הילדים יהנו מהשירים, האנימציות של הקסמים, הפעלולים והדמויות הצבעוניות. ואילו ההורים יהנו מהאנגלית הבריטית המתנגנת בחרוזים ומשחקי מילים מתוחכמים שיעלו חיוך וגיחוך קל אצל כל מבוגר.

ממליץ ביותר, רוצו לראות!