אפקט הבאסה – סיקור המשחק Mass Effect: Andromeda

המפתחים מצאו את הדרך הקלה לצאת מהתסבוכת שנוצרה לאחר הסוף השנוי במחלוקת של המשחק השלישי, ומבחינתי מדובר בהחמצה גדולה מאוד – גלקסיית שביל החלב המלאה בסכסוכים חברתיים ופוליטיים, יכלה להיות קרקע פורייה מאוד לעלילת המשחק. כדי ליצור דף חלק החליטו הכותבים לשכתב את החוקים הבסיסיים של הסדרה וקיבלנו סיפור המתרחש 600 שנה מאוחר יותר, במסגרתו יוצאת קבוצה של ספינות חלל ענקיות ליישב את גלקסיית אנדרומדה. הבעיה העיקרית שלי היא לא הריסת היסודות של הסדרה, אלא העובדה שהכותבים עשו מעט מאוד דברים עם החופש העצום שטמון בהעברת הסיפור לגלקסיה אחרת. הכותבים עזבו את גלקסיית שביל החלב, עולם משחק המתבסס על טכנולוגיה עתיקה שנוצרה על ידי חייזרים שנכחדו כדי לעבור לגלקסיית אנדרומדה, שגם בה כל עולם המשחק מבוסס על טכנולוגיה עתיקה שפותחה על ידי חייזרים שנכחדו. הבעיה היא שבניגוד ל-"ממסרי המסה" של משחק המקורי, הטכנולוגיה במשחק הזה משמשת במקרה הטוב כעלה תאנה לסיפור ולא כיסוד משמעותי בעולם המשחק. לטכנולוגיה הזו שלא אחשוף את תכונותיה מטעמי ספויילרים מעולם לא ניתן הסבר משכנע ותפקידה העיקרי הוא לקדם את העלילה, והשחקן הוא במקרה הדמות היחידה בכל אנדרומדה שיכולה להשתמש בה.

בנוסף לבני אדם, הגזעים הנוספים שעשו את המסע אל אנדרומדה הם: טוריאן, סאלאריאן, אסארי, וקרוגן. באופן מפתיע למעט הקרוגן, מדובר בכל הגזעים הדומים לבני האדם. כל הגזעים המעניינים והמגוונים מהסדרה כמו: גת', ולוס, אלקור וההאנאר לא מופיעים במשחק הזה. גם מבחינה עלילתית הקרוגן הם הגזע המעניין ביותר, הסיפור שנסוב סביב המושבה שהם מקימים הוא אחד מרגעי השיא של המשחק. סיפור המשחק מתחיל בצורה מבטיחה, ההתיישבות של גלקסיית אנדרומדה מתחילה ברגל שמאל, אתם מגיעים אל כוכב הלכת שבו הייתם אמורים להתיישב ומגלים שהוא הרוס לחלוטין ובלתי ניתן ליישוב. משם אתם ממשיכים אל מפקדת המשימה, ה-"Nexus", שבאופן לא מפתיע דומה מאוד ל-"מצודה" מהמשחקים הקודמים בסדרה. גם שם המצב נוראי, כל ההנהגה נהרגה במהלך מרד, המורדים נטשו את המשימה, ויש מחסור קשה באכול ובמים. זה גם לא עוזר שאף אחת מהספינות האחרות לא הופיעה בזמן. למרות ההתחלה המבטיחה, הסיפור של המשחק לא מצליח להמריא. המשחק לא נכנס לעומקן של הדילמות המוסריות והקיומיות שנובעות מהבעיות האלו (דבר שבהחלט היה ראוי לצפות שהכותבים יעשו). גם הסיפור עם הספינות האבודות לא מופיע במשך רוב המשחק והוא נפתר בצורה לא מעניינת לקראת הסוף.

לסדרה מצטרפים שני גזעים חדשים, שניהם דומים לבני האדם. האנגאראן הם הילידים בגלקסיית אנדרומדה והם מפוזרים, מדוכאים ומנסים לשחזר את תהילת העבר שלהם לאחר מאות שנים של הרס וחורבן שנגרם על ידי אסון טבע כלשהו. באופן לא מפתיע המשחק לא מספק הסבר לתופעה זו. הגזע השני הוא הקט, הרעים בסיפור, גזע אלים ופנאטי. הקט הגיעו לאנדרומדה כ-50 שנה לפני שהמשחק מתחיל ומאז הם משעבדים את האנגאראן. המשחק משלם מס שפתיים מוקדם לאופי העדין של המגע הראשון עם הגזעים החדשים האלה, אבל בפועל הוא מעביר אתכם במהרה דרך המפגשים האלה, ומוותר על כל משקל הרגשי שאולי יכל להיות להם. לאחר מכן אתם יכולים לקבל משימות, או לירות על החייזרים החדשים, או שניהם. המשחק עושה ניסיונות מעטים מאוד לבנות בסיס אמין סביב שני הגזעים הללו. יש גם כמה אזכורים למשחקים הקודמים בסדרה אך רובם הם לא יותר מאפיקומנים ואת המשמעותיים מביניהם אני לא אחשוף כאן. יכולתי להתעלם מהבעיות הרבות של עלילת המשחק אם דמויות המשנה והצוות היו ברמה של המשחקים הקודמים. למרות שלחלקם יש סיפור רקע מעניין, מעולם לא הרגשתי אליהם חיבור כפי שהרגשתי כלפי הדמויות במשחקים הקודמים.

כש-Mass Effect: Andromeda יצא הייתה מהומה גדולה בנוגע לאנימציות של המשחק. אני שמח לבשר לכם שהמהומה לא הייתה לחינם והאנימציות במשחק לא ברמה. הדיאלוגים הם חלק חשוב מהסדרה והאנימציות גורמות להם נזק גדול. הדמויות לא יוצרות קשר עין אחת עם השנייה, דבר שגורם לתחושת אי נוחות ולחוסר אמינות. אבל גרוע מכך, הרבה מאוד מהדיאלוגים באנדרומדה פשוט נכתבו בצורה מגושמת ולא מקצועית. בסצינות רבות במשחק יש צורות פנייה מוזרות ולא הגיוניות וקצב דיבור בעייתי. כל אלה מעידים על עריכה מרושלת מאוד שיוצרות קושי מאוד גדול להזדהות עם הדמויות או הסיפור שלהן. כמו כן, ניתן לראות שחלקים גדולים מהמשחק הודבקו בצורה גסה ולא עברו עריכה בכלל בעיקר במשימות הצדדיות ואפילו בכמה מהמשימות האישיות של חברי הצוות שלכם. יש כמה רגעים מהנים פה ושם, אבל הם יוצאים מן הכלל. איכות הכתיבה במשחק ירודה מאוד לא רק בהשוואה למשחקים הקודמים בסדרה, אלא גם בהשוואה למשחקי יריות כמו Call of Duty  ו-Battlefield, שלא בדיוק ידועים בכתיבה איכותית.

בהתאם לטרנד הנוכחי בתעשיית המשחקים Bioware לקחו את הסדרה בכיוון עולם פתוח עם המשחק הנוכחי. במשחק תזכו לחקור ארבעה כוכבי לכת עיקריים ועוד מספר כוכבי לכת קטנים. בכוכבי הלכת הגדולים תוכלו להתנייד באמצעות ה-"Nomad", רכב שטח שמהווה שדרוג לרכב ה-"Mako" מהמשחק הראשון בסדרה. על הנייר הרעיון של חקירת כוכבי לכת גדולים ומגוונים נשמע מצוין, אך במהרה תגלו שכמעט כל המשימות הם חסרות כל תכלית ומשעממות מאוד. מעבר למשימות הראשיות, שמעלתן היחידה היא העובדה שהן ממוקדת וקצרות, המשחק נותן לכם את האפשרות לקחת עשרות משימות צדדיות בשטח גדול ומשעמם. במסגרת המשימות הללו תצטרכו ללכת לסרוק משהו, בתמורה תקבלו כמה שורות של דיאלוג, כמה נקודות ניסיון, אולי גם איזשהו שדרוג וחוזר חלילה. המשחק מעמיס עליכם מספר עצום של משימות צדדיות עד כדי כך שזה יכול להיות כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחרי כל מה שאתם צריכים לעשות בבת אחת. בסופו של דבר ויתרתי על הניסיון לעקוב אחרי כל המשימות ביומן שלי והסתכלתי על המפה, הבעיה הייתה שבסוף המשימה לא ידעתי לאיזה חייזר חסר זהות והבעה הייתי צריך לחזור כדי שהסיוט הזה יגמר. מפת המשחק גם היא מסורבלת ולא מפורטת מאוד, והניווט אל עבר היעדים השוני הוא לא מדויק ומעצבן. בשביל משחק שמורכב מעולמות פתוחים עם עשרות משימות מדובר בלא פחות מאסון. גרוע מכך, חלק גדול מהמשימות דורשות מכם לקפץ הלוך ושוב כמו נער שליחויות בין כמה כוכבי לכת, ומכיוון שזמני הטעינה מאוד ארוכים, משימה צדדית שיכלה לקחת כמה דקות הופכת למסע מייגע שיכול לקחת כמעט חצי שעה. אחת המשימות היותר טובות במשחק היא בניית המאחזים על כוכבי הלכת בהם תבקרו, מדובר במשימות מהנות במיוחד בהן תקבלו תמורה משמעותית עבור ההשקעה שלכם. חבל שמדובר רק במשימות צדדיות כי בהחלט מדובר במשימות שיכלו להוות את אחד מעמודי התווך של המשחק. מעבר לכך גם המשימות הצדדיות הכי טובות ב-Mass Effect: Andromeda לא מגיעות לקרסוליים של המשימות הכי טובות במשחקים הקודמים. ניכר כי התכלית היחידה של המשימות הצדדיות היא להאריך את המשחק באופן מלאכותי.