Metal Gear Solid 5- סיקור המשחק

סנייק? סנייק?! סנייייק!!! עוד לפני שחרורו, גרף אחריו ה-Metal Gear Solid ציונים מעולים וביקורות מעולות עוד יותר, מה שהשאיר את השחקנים בציפייה גבוהה. גם למי שלא מכיר את סדרת הענק- Metal Gear Solid. האם הוא שווה את הציפייה שקיבל? בואו נבדוק.

סדרת המשחקים מציגה לנו טקטיקות חדשניות, סיפור סוחף והמון נשקים מגניבים ואמצעים טקטיים קטלניים. מיותר לציין כי כותר זה אינו היחיד שסחף לאחריו ביקורות משובחות וציונים גבוהים נכון לעכשיו הסדרה כולה עומדת על ציוני 9-10/10, ומכאן ניתן להבין מאיפה באה הציפייה לכותר האחרון. הלכתי לקנות את גרסאת האספנים של המשחק ובדקתי אותו לעומק. אני שמח ונרגש להגיד ש- Metal Gear Solid 5 The Phantom Pain הוא חתיכת יצירת אומנות.

העלילה:

לפני הכל, העלילה של הסאגה מסובכת ביותר, אנשים שחשבתם שאתם מכירים לא יהיו מי שאתם חושבים, אנשים משתלטים על האחר ומסווים את עצמם בגוף השונה משלהם, העלילה מסובכת, אבל בביקורת הזאת לא נבלבל לכם את המוח ונדבר על העלילה של The Phantom Pain מבלי להסתמך על המשחקים הקודמים.  

העלילה היא המשך לחלק הקודם של המשחק- Metal Gear Solid V: Ground Zeroes  כעת, אתם השחקנים, יוצאים למסע נקמה ב- Skullface, מנהיג הצבא X.O.F שהרס את ה- Mother Base במשחק הקודם. העלילה מועברת בצורה מעולה, אומנם שסיפור הסאגה מסובך ושחקנים החדשים לסדרה לא יבינו מה קורה בכל סאגת Metal Gear, אך עם הקדמה לסיפור החלק הקודם- Ground zeros, השחקן החדש לסאגת משחקי ההתגנבות העילאית יבין את הסיפור של המשחק העכשווי. השחקנים ישחקו בתור- Snake, לוחם המוגדר כאגדה וכעת נקרא Punished Snake ואת רוב הזמן השחקנים יעבירו באפגניסטן, לוחמה טקטית היא המפתח כנגד הצבא הסובייטי, חילוץ מטרות רבות ערך, חטיפת אנשים וגם גנבת תוכניות נשק מסווגות בכדי שתוכלו לפתח את הציוד שלכם ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. העלילה מתקדמת עם המשימות כלומר, אם לצורך העניין  ייחטף מפקד בצבא הסובייטי, שיודע על מיקומו של- Skullface, סביר להניח שהמשימה הבאה תהיה הכנה טקטית לחיבול בבסיסו של Skullface ואף השמדתו. אז, עם משימות קשות ומאתגרות, פיתוח בסיס וכלי נשק ואפילו אמצעי פינוי (מסוק וכו') קשה שלא להתאהב בשובר הקופות הזה.
המשחק מלא בחלקים מרגשים, טרגיים ומזילי דמעה, כל רגע בסיפור מעניין ולמרות שהחלק השני של המשחק חלש מהקודם הוא לא מוריד מאיכותה של העלילה.

במהלך המשחק נפגוש דמויות שכולן שונות באופיין, התנהגותם כלפי סנייק וכל הדמויות מגניבות באישיותן. כל קול במשחק מצויין, מהפיצוצים הכי גדולים לזימזומה של Quiet בזמן שהיא מפוצצת ראשים. בנוסף השירים מדהימים, אלו סוג השירים שאני אשמע בפאלפון בדרך לבית ספר. אם מדברים על קולות, תוכלו לשמוע את כל הקסטות שאספתם בעולם הפתוח בתוך ה- Idroid, ממידע על הסיפור המוקראת מקולו המדהים של שחקן משנה מסויים עד לשירים מהמשחק או שירים בכללי. הסתובבתי בעולם ופתאום שמעתי מרחוק את השיר- The Final Countdown.

הגרפיקה:

הגרפיקה מעולה, לא הייתי מבקש יותר טובה. במהלך המשחק ניתן לראות את הרי אפגניסטן הנשקפים לאופק הרחוק, את הצל שלכם עוקב אחריכם, העשבים שברצפה נמחצים בעקבות ההליכה שלכם ואפילו את הגשם הטרופי של מרכז אפריקה. הפיצוצים דיי טובים, היריות נראות למרחק ומנגנון הלייזר החדשני שמותקן על רובי הצלפים, שבר את המוסכמות. בנוסף אם תפצעו המסך שלכם יתמלא בדם, ויהפוך למעין שחור לבן כזה עד שהחיים יתמלאו בחזרה. הכל במשחק נראה מצויין, המבנים של האויב מפורטים מבפנים ומבחוץ וכל בסיס נראה אמיתי ולא היה מקום שראיתי פעמיים.
כל דמות נראית אמיתית, המודל של- Quiet נראה חושפני למדי, אין לי בעיה עם מין במשחקים אבל זה לא עשוי טוב כאן, אם- Kojima רצה להכניס אלמנט של סקס במשחק הוא היה צריך לעשות מה שעשו ב- The Witcher, בניית המתח המיני ולא סתם לזרוק בגד חושפני. כל אחד יכול להבין שקוג'ימה התייחס אליה כמו אל חפץ לפי זוויות המצלמה ולפי הבגדים שאין לה. אבל בסך הכל היא דמות מעולה.

המשחקיות:

לילה, איתרתי לפחות 10 חיילים מהצבא הסובייטי, לא יכולתי להתפרע ולהרוג את כולם, הייתי חייב להיות יצירתי, כמו שאני אוהב. הוצאתי רובה אוטומטי עם משתיק והתחלתי לחסל אנשים שהיו ליד מכונות ירייה, חילצתי את המכונות לבסיס והמשכתי אל תוך הבסיס. איתרתי מכונות נגד כלי האוויר, הבנתי שהם יכולות למנוע לי את החילוץ מהשטח בהתחשב למיקומם. החלטתי להרוס אותם באמצעות C-4, לברוח מהמקום ולהיכנס לקופסא השימושית בשביל שלא ימצאו אותי. התוכנית הלכה אחרת וברוב טיפשותי פוצצתי רק מתקן אחד במקום השניים שנמצאו במקום, ברחתי ונכנסתי לקופסא עד שהכל השתתק והמשכתי בתוכנית, כל זה קרה רק מההסתובבות שלי באפגניסטן. מה שאומר שהמשימות הראשיות של המשחק מציע יותר ממה שעשיתי רק מהסתובבות בעולם הפתוח. אין סוף למצבים מלאים במתח אשר אפשר להיקלע אליהם, מה שמתחיל במשימת חילוץ פשוטה יכול להיגמר אחרת ולא בהכרח איך שרציתם שהמשימה תיגמר. מה שמגניב הוא שאתה חופשי לפתור את המצבים האלה בעצמך, המשחק לא מעניש אותך על השתמשות בטקטיקה זאת או אחרת. המשחק רק נותן תג עם תמונה של חיה המעידה על איזה טקטיקה השתמשת או איך ניצחת את המשימה, תוכלו לבדוק את המשמעות של התג ב- Idroid השימושי, שבו נמצא את כל המשימות מאורגנות בקטגוריות, מפה של המקום בו השחקן נמצא, קסטות למידע ושירים וניהול הבסיס האישי שלך. כן חברים, במשחק הזה אתה בונה את הבסיס האישי שלך, נרחיב על זה בהמשך.

המשחקיות היא ללא ספק מהטובות שראיתי, עם מעל ל-50 רכבים צבאיים הניתנים לתפעול מלא בשעת קרב, מעל ל-100 נשקים שניתן לפתח ולזמן בעת המשימה, או בחירת הצוות שיצטרף אליכם למשימה. ללא ספק כל אלו נותנים המון למשחקיות, אך לא רק הם. במשחקיות ניתן לשנות את זוויות הכיוון לימניים ולשמאליים, בנוסף ניתן לירות בשכיבה, להתחבא מאחורי הסוס ( כן, שכחתי לציין יש גם סוס), לתת לאויב לחלוף על פניכם כשאתם בתוך קופסה ועוד המון דברים מגניבים. המשימות מאפשרות לכם לבצע את הבחירה כיצד להתנהל, בין אם בתקיפה ישירה על בסיס האויב או בהתגנבות ונטרול שקט.

מערכת החברים הנמצאת במשחק נותנת לשחק אפשרות לבחור באחד מבין ארבעת חברי צוות במשחק, בהתחלה ששמעתי שאפשר לבחור רק אחד התבאסתי. אבל המשחק פשוט התעלה על ציפיותי מבחינת המערכת הזאת בגלל שני דברים במערכת הזאת. הדבר הראשון שיש לי להגיד על מערכת החברים הוא שהמערכת הזאת היא אחת המערכות הכי שימושיות שראיתי במשחק כיום. כל אחד מארבעת החברים מייצג טקטיקה משנית לשחקן. קחו למשל את הסוס שמקבלים בתחילת המשחק, אם הכל משתבש אפשר לקרוא לסוס ולברוח. או שאפשר להתחבא בצדדי הסוס מתי שאתה עובר ליד בסיס מלא אנשים, האנשים יראו את הסוס ולא אותך על גבו, יש עוד הרבה אפשריות לכל חבר במשחק. החבר שאני הכי אוהב לקחת איתי הוא- D Dog, הכלב שהשחקן מחלץ במשימות הראשונות. הכלב החמוד והקטן הזה גדל מוקדם משחשבתי לכלב הרצחני, המדהים והחבר הנאמן שיגן על השחקן בכל מחיר.
ב- Metal Gear Solid 5 The Phantom Pain השחקן הוא הבוס, השחקן מנהל את הבסיס ואת החיילים הנמצאים בו. החוויה הזאת של לנהל את הבסיס שלך ולראות אותו גודל זה פשוט מדהים, וככל שהבסיסי שלך גדול יותר ככה תוכל לפתח נשקים חדשים ולשדרג את כל הציוד הניתן לך ולצוות שלך.

Metal Gear Solid 5 The Phantom Pain הוא יצירת אומנות, אין לי משהו אחר להגיד. הוא לא משחק מושלם כי אין דבר כזה משחק מושלם. אבל הוא משחק מעולה, ואם עדיין אין לכם אותו אז לכו לקנות אותו, אתם באמת לא תתחרטו. למשחק יש כל כך הרבה מה להציע שלא האמנתי ששמעתי שחתכו דברים בעריכה (שלמזלי קיבלתי את מה שחתכו בעריכה בדיסק המגיע רק בגרסאת האספנים), המשחק ארוך מאוד, כיותר מ- 40 שעות לסיפור ויותר מ- 150 שעות כולל משימות צדדיות וכו'. אבל אם להיות כנה גם אחרי שעשיתם כל מה שאפשר לעשות עדיין תשחקו במשחק הזה, כי הוא פשוט כיף שלא נגמר.