תוסיף, אל תפחד– ביקורת חבילות ההרבה ל-Middle-earth: Shadow of War

מורדור שסועת הקרבות ועמוסת האורקים מסרבת להירגע ולתת לתושביה מנוחה, אחת הסיבות לכך זה בעצם בגללנו או יותר נכון – בגלל טאליון וקלברימבור שממשיכים במסע הנקמה שלהם והרצון העז לטהר את האדמה מאורקים. אבל אם רוצים לדייק אז זה בגלל כל חבילות ההרבה המוצעות לנו כחלק מה-Season Pass של Middle-earth: Shadow of War או כקנייה בחלקים שלפעמים שווה את ההוצעה ולפעמים פחות. רוצים לדעת אם שווה להיכנס לזה ? ברור שכן!

אם חשבתם שהסיפור של טאליון (Talion) מגונדור ושל האלף לורד קלברימבור (Celebrimbor) הסתיים, אז אתם חצי טועים, כי כמו כל משחק שיוצא בשנים האחרונות, גם כאן החברות הגדולות גורמות לנו להוציא סכומים נוספים על תוספות כמו כלי נשק, Skins, כוחות ו-Boosts ועד משימות חדשות עם סיפור שמתחבר איכשהו לעלילה המרכזית.

המשחק Middle-earth: Shadow of War (את הסיקור המלא למשחק תמצאו כאן) שהתקבל באהדה לרוב, התחדש עד היום בלא מעט תוכן DLC שמושך את חוויית המשחק עוד קצת ועוד קצת במיוחד עם כל מה שיש מסביב שגורם ללא מעט גיימרים לומר "תודה, המשכתי". התכנים עמוסים בכל טוב שבאמת מחזירים פנימה אל מורדור לעוד כמה שעות ארוכות של כיבוש, הרס, ניהול צבא וכמובן אורקים לצד סיפורים קטנים שנותנים לנו עוד ועוד מהרקע, מהסיפור ומהעולם העצום של "שר הטבעות" מאת טולקין (אם נאמר את זה בפשטות). מה שכן, מלבד הסיפורים הכל כך עמוקים יותר מדי חדש – אין, נכון שיש סוגי אורקים שונים ואלימים וכל מיני משימות חדשות אבל אם מסתכלים על זה… זה אותו הדבר בדיוק עם מעטפת קצת שונה. אבל היי, בשביל זה התגייסנו למלחמה, להילחם שוב ושוב ושוב למען המטרה. טירוף.
בין כל התוספות שקיבלנו יש 4 חבילות מרכזיות שמרכיבות סיפור מסע גדול נוסף לטאליון וקלברימבור, כל אחת מהתוספות הוסיפה לנו יעדים חדשים ובוסים קשוחים לצד שבטים צמאי דם ומשימות בזק שאולי חוזרות על עצמן אבל בהחלט עושות חשק ורעב למשימה הבאה.

The Blade of Galadriel Story Expansion

סיימתם את הסיפור המרכזי? עפתם על כל מה שהיה שם ובא לכם עוד? תמשיכו עם The Blade of Galadriel, כנסו לנעליים של Eltariel, המתנקשת האלפית שחוזרת בניגוד לרצונה למשימה שקיבלה מגלדריאל עצמה – לצוד נזגול.
Eltariel ממשיכה את סגנון המשחק שאנו כה אוהבים עם יכולות חדשות ומפתיעות שעוזרות לה להתקדם בין המשימות, בין אם בהתגנבות מופתית שאפילו אציו היה מתרשם או "יאללה בלאגן" 1 נגד 100. התוספת החדשה מכילה עד כ-5 שעות משחק נוספות (תלוי בכם, אני סיימתי אחרי שעתיים) עם מגוון משימות שמתחלקות ל-2: חלק ראשון, עזרה לטאליון לחזק את הצבא שלו ע"י קטילת אויבים וגיוס כוחות והחלק השני – שדרוג נשקים ושריון ע"י קטילת אויבים וגיוס כוחות. בנוסף, ניתן לשחק עם Eltariel בסיפור הראשי שזה נחמד פלוס הודות ליכולות המרשימות שלה.

The Desolation of Mordor

אחרי חבילת הרחבה שעשתה מחווה ל-Assassin’s creed, הגיע הזמן לעבור לתוספת השנייה שמרגישה כאילו  מורדור הופכת ל…

Just cause.

ה-DLC הזה שונה ממה שהכרנו עד כה בסדרה, קודם כל אנחנו שוב משחקים דמות חדשה בעולם המורחב של טולקין, Baranor, שמגיע ל- Lithlad  המדברית שהיא שינוי מרענן מה"אורבניות" שאנו מכירים כמורדור ומזכירה במקומות מסוימים את DUNE, בשביל למצוא שכירי חרב שיצטרפו אליו למלחמה. ד"א לחובבי הטריטטיה, זוכרים בשובו של המלך את אלה שרכבו על פילים? אז זה אלה.

מבנה המשחק דומה בבסיסו למה שאנחנו מכירים, מגיים לאיזור, צריך להרוג אורקים, את הקפטנים ועד שמגיעים לאורק הבכיר ביותר, רק שכאן נכנס ההבדל, במקום לשים אורקים שאתם שולטים עליהם\שכנעתם להצטרף למאבק, את ממקמים שכירי חרב.
המקום החדש מאכלס 2 אוכלוסיות, ה-URUK – אורקים  שלמרבה ההפתעה (או שלא) כבר לא בעלי עור בגווני השחור עד ירוק, אלא בגוונים יותר אנושיים (כאשר הדמות הראשית "כהת עור") וה-Easterlings בני אדם ושכירי חרב שאנו מכירים כאלה שרוכבים על פילים, כל זה מתחבר לזה שבניגוד למה שהכרנו,,אנחנו שמים בני אדם במקום אורקים כקפטנים, שומרי ראש ועוד, ממש חזרה ל-Basic, בני אדם VS אורקים.
מה עוד השתנה? אין לנו יותר שותף למסע, אין רוח רפאים שנותנת לנו כוחות על, במקום זה יש לנו Grapple, מצנח, ירי חיצים מהזרוע כולל פצצות ו…מגן. משהו כמו פאלקון מהיקום של Marvel אחרי שירש את קפטן אמריקה (בקומיקסים, תרגעו) פוגש את ריקו רודריגז מ-Just cause, עושים שילוב כמו בדרגון בול Z ויאללה למורדור שנמצאת באראקיס (שילוב הרפרנסים הכי הזוי שיש).

עם כל הגימיקים, השינוי והסיפור היחסית סבבה גם כאן המשימות פחות נאו יותר אותו הדבר ובגדול – רפיטטיביות אבל כמו תמיד מחפה עליהן אקשן מעולה,מהיר וכייפי במיוחד עם כל התוספות, עולם חדשחי ושוקק שהלחימה מתערבבת היטב וגם תחושה קצת נוסטלגית לימים בהם אורקים זה אויב. על כל הכיף הזה אתם יכולים לשרוף בין 3 שעות משחק (רק סיפור ראשי וטיפה מסביב) ועד 8 אם אתם חייבים למצוא ולעשות ההההכל.

Slaughter Tribe Nemesis \ Outlaw Tribe Nemesis

ההרחבות לא מסתכמות רק בסיפורים נוספים, דמויות ראשיות חדשות ומקומות חדשים לבקר אלא גם שבטי אורקים חדשים עם תכונות מעניינות ומאפיינים מסוימים. ב-2 ה-DLC החדשים, Slaughter Tribe Nemesis ו-Outlaw Tribe Nemesis אנחנו לא מקבלים סיפור נוסף עם עלילה וטוויסטים, אלא רק שבטים חדשים שנילחם ו\או נגייס, מבצרים וזהו. כמובן שלכל שבט יש את הקטע שלו.

ב-Slaughter Tribe Nemesis אנחנו מתמודדים עם עולם הרבה יותר אלים ורצחני (בהתאם לשם ההרחבה) שלוקח את המושג "Blood & bones" קדימה עם התמקדות על נראות ומשחקיות שצריכה להיקרא "המנסרים ממורדור" עם כל מה שמתרחש שם.

השבט השני בהרחבה Outlaw Tribe Nemesis לוקח אותנו חזרה אל שבט לוחם שעובד נעט אחרת מהנורמה.

שבט האורקים כאן פועל בשילוב של "מלחמה" עם "פשיעה" דבר שבמקומות מסוימים יכול לתרום והוביל את הצבא שלכם קדימה בכל מיני סיטואציות ולא יותר מזה.
כל אחת מההרחבות ניתנת לקנייה גם לא כחלק מה-Season Pass, דבר שבעיניי נראה טיפשי להחריד לקנות, הסכום יחסית גבוה בשביל עוד מבצר ואורקים אם תלבושת שונה ו(כביכול) דפוס התנהגות שונה, התוספות הללו באמת שלא נותנות תמורה מלאה למחיר אלא אם יש לכם את ה-Pass, רק אז זה יכול להיות "נחמד".

לסיכום, בשביל לשמור על האש בוערת במשחק  Middle-earth: Shadow of War קיבלנו כל מיני תוספות, 2 שמחדשות, מענירות לנו דמויות חדשות ושונות ממה שאנחנו מכירים ותחושת מחווה למשחקי עולם פתוח אחרים. כל אחת מהתוספות מעניקה לנו כמה שעות של משחק מהנה, אלים ומהיר עם עלילה מעניינת בתוך העולם של טולקים לצד גרפיקה יפיפיה ואזור חדש ומסקרן. בנוסף אנו מקבלים 2 שבטים חדשים שמוסיפים סגנונות חדשים לריב איתם וגם לגייס אל שורותינו שכחלק מהטבות ה-Season Pass זה נחמד וכקנייה בנפרד – בזבוז כסף מטורף על גבול הטיפשי.

שורה תחתונה – הסיפורים החדשים לא רעים בכלל ושילוב הגאג'טים של ריקו בעולם של שר הטבעות הוא רעיון נמחד מאוד, מצד שני תוספת השבטים היא הרבה הרבה – פחות. הגרפיקה במקומות החדשים היר כרגיל – וואו ואמנם יש חזרתיות מבחינת המשימות, זה עדיין כיף לא נורמלי וסוחף להשתולל שם בארץ התיכונה.