גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
אני חייבת להודות, מזמן לא נהניתי מסרט אקשן טוב כפי שנהניתי מ"מייל 22" (Mile 22). אם תנסו להתעמק בעלילה שלו, כנראה שלא תמצאו שם קוהרנטיות רבה, אבל למרבה הפלא, עניין פעוט זה לא מונע ממנו לספק שעה ו-40 דקות של בידור טוב.
אקשן ללא הפסקה
מארק וולברג ("רובוטריקים") מגלם את דמותו של ג'יימס סילבה, סוכן יחידת עלית חשאית של ה-CIA. סילבה עומד בראש יחידה טקטית מסווגת האחראית להעביר בבטחה אדם אשר מחזיק ברשותו מידע רגיש וקריטי, ומסרב למסור אותו לפני שיגיע לארצות הברית. המשימה הופכת למאתגרת במיוחד כאשר גורמים עוינים מנסים לסכל את המבצע ולמנוע מהיחידה לעבור את הדרך מנקודת המוצא שלהם ועד למטוס, הנמצא במייל ה-22.
גיבור לא מוסרי
כשאני חושבת על מארק וולברג, הדבר הראשון שקופץ לי לראש הוא, כמובן, "טד". כשאני ממשיכה לחשוב עליו, אני מקשרת אותו בעיקר לקומדיות ולסדרת הטלוויזיה הגאונית בהפקתו "הפמליה", המבוססת על סיפור חייו. בכל מקרה, מארק וולברג התקשר אצלי מאז ומתמיד לשחקן אשר משחק את הגיבור, הבחור הטוב ובוודאי לא את הנבל. אומנם אי אפשר לקרוא לו "נבל" גם בסרט הנוכחי, אבל בהחלט ניתן לכנות אותו "אנטי-גיבור". בהיותו הדמות הראשית בסרט, אני עדיין מזדהה עמו ברמה מסוימת ורוצה שהוא יצליח במשימה, אבל בהקשר לכל היבט אחר – אני פשוט רוצה לבעוט ולהתעלל בו.
וולברג מגלם אדם מבריק, אך ממש לא חף מבעיות. אם לומר את האמת, הוא דיי סדיסט. כל חברי הצוות שלו – ואף הסביבה הפחות קרובה אליו – טוענים שיש לו בעיות נפשיות. ובאמת יש לו. והבעיות הללו מכתיבות את נתיב הסרט ובסופו של דבר, הן אלו אשר גורמות לתוצאה הסופית של הסרט, תהיה אשר תהיה.
מבחינתי, מדובר בצעד דיי חריג ואף נועז, להציב במרכז הסרט אדם שאנחנו לא יכולים לחבב, במיוחד כאשר מדובר בסרט אקשן הוליוודי. אומנם נעשו ניסיונות כאלה לאורך השנים, אך הם היו ספורים ולא תמיד מוצלחים ובסופו של דבר, בצורה הזויה, בכל זאת חיבבנו את האנטי-גיבור שלנו ונכשלנו לשנוא אותו. כאן, לעומת זאת, אין סכנה שכזו. אני יכולה לומר בביטחון מוחלט כי השנאה היא אמיתית והיא תלווה אתכם לאורך כל הסרט. הסוכן המבריק סילבה הוא פשוט לא אנושי, הוא מקבל החלטות על סמך היגיון קר ומחושב וכשהוא מנסה להפגין טיפת אנושיות, ובכן, זה לא בדיוק הולך לו.
במהלך הסרט, וולברג מצליח לגלם בכישרון רב דמות דיי סבוכה ברמת אמינות שלא הייתה מביישת פסיכופט אמיתי. גילום דמות של אנטי-גיבור זה לא עניין של מה בכך, ואפשר לומר בפה מלא שוולברג עומד באתגר בצורה יפה. והאמת היא, שכלל לא ציפיתי ממנו.
יאללה מכות
אם אתם מחפשים סרט אקשן כיפי, מבדר, מלא במכות, יריות, פיצוצים, דם וגברים אסיאתיים חתיכים בלי הרבה בגדים (טוב, רק אחד, איקו אוואיס, "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר") – זהו בהחלט הסרט בשבילכם. בכנות, אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שהייתי מרותקת בצורה כזאת למסך הקולנוע ועוד כשמדובר בסרט אקשן ולא נמנמתי בין סצנת אקשן אחת לשנייה בציפייה לפואנטה שבסוף. כאן, מצאתי את עצמי יושבת על קצה המושב שלי ומחכה לראות מה יהיה הצעד הבא, מה יקרה עכשיו והאם הצוות יצליח לבצע את המשימה בהצלחה.
חוסר השימוש באפקטים מיוחדים מטורפים לא גרע מאיכות האקשן אף לא לשנייה אחת ואני חושבת שהעובדה שמדובר דווקא באקשן מהסוג הישן והטוב שמערב שימוש באגרופים ולא ברובוטים, רק מוסיף לאיכות הסרט, לפחות מבחינה זו.
עומק יש רק בים
כאמור, אם חשקה נפשכם בעלילה עמוקה ובעלת משמעות, כאן זה לא המקום. אומנם הסרט מנסה להציג רובד עמוק יותר המניע את הדמויות השונות וגורם להן לעשות את מה שהן עושות, הביצוע עדיין לוקה בחסר והיה עדיף אם היו מוותרים על הניסיון להוסיף מימד של עומק ונשארים עם סרט אקשן מהנה וחסר משמעות, שזאת גם ככה התוצאה הסופית, אם כי לא בכוונה.
כדי לתת לסרט פן אנושי יותר, היוצרים ניסו לפתח מערכת יחסים כלשהי, כאשר לא ברור מה בדיוק מהותה, בין ג'יימס סילבה לבין אליס קאר (לורן גרין, "המתים המהלכים"), אחת מחברות הצוות שלו. לא ניתן להבין מהסרט האם אליס היא היחידה שסובלת אותו, האם יש ביניהם מערכת יחסים רומנטית או מה לעזאזל גורם לה להמשיך לדבר איתו ואף לסבול אותו, מעבר לעובדה שהוא הבוס שלה. בכל אופן, ניסיון זה לא מביא לתוצאות מוצלחות במיוחד והדבר היחיד שהוא גורם לנו, הצופים, לחשוב עליו, זה – למה קו העלילה הזה נחוץ לסרט?
מייל 22
ציון סופי - 6.5
6.5
סביר
אם מתעלמים מחוסר ההיגיון של העלילה, מדובר בסרט אקשן כיפי ומהנה לצפייה.
