נהדרת-ביקורת לסרט נעדרת

"נעדרת" מהווה סרט המשך עצמאי לסרט "החיפוש" ששוחרר ב-2018. את "נעדרת" הפיקו יוצרי הסרט הראשון אניש צ'גנטי, סב אוהניאן ונטלי קסאביאן. שניהם מותחנים אמריקאיים שבהם מחפשים אחר בן משפחה שנעדר. ב"חיפוש" הנעדרת היא בת וב"נעדרת" החיפוש אחרי האמא. בתור אחת שצפתה בשניהם אתייחס להבדלים ביניהם וגם ל"נעדרת" בפני עצמו בתור מותחן אמריקאי מודרני בן תקופתינו. לצפייה בטריילר של "נעדרת":

מסך עשן

הטכניקה המשותפת לשני הסרטים היא מתכונת סוגת סרטי צג מחשב מבית מדרשו של בקממבטוב, שבהם העלילה כולה מוצגת על צגי מחשבים וטלפונים חכמים של הדמויות כאשר פעולת המצלמה מדמה מצלמת רשת. טכניקת הצילום מהסוג הזה בהחלט ייחודית ומרעננת. הצילום והאפקטים מרשימים וגורמים לחוויית צפייה ייחודית אך מאמצת בה העיניים נדרשות לקלוט כל כך הרבה בבת אחת. מצד שני אני לא חושבת שניתן היה לצלם את הסרט בצורה אחרת, הצילום החד מסעיר אותנו וגורם לנו כקהל להרגיש את פצצת הזמן המתקתקת. הסרט קצבי מאוד, חודר והטונים בו גבוהים. העיניים שלכם לא יפסיקו לשוטט על פני המסך והלב לא יפסיק לדפוק, עם זאת העלילה כן נבנית והדרגתית.

כפי שציינתי, אחד ההבדלים הוא החיפוש של הבת אחרי האם במקום האב אחר בתו. כל אחד מהסיפורים והצדדים ראוי לבמה אך בעל יתרונות וחסרונות משלו. היתרון של "נעדרת" שעוקב אחרי נערה בת 18 בנסיונותיה לאתר את אמה הוא היצירתיות בהמחשת הטכנולוגיה שבה מג'נגלים בסרט באינטיליגנציה רבה. המתח היה שווה בשני הסרטים אך "חיפוש" היה לטעמי הרבה יותר חשוף רגשית שכן יש בו מספר עלילות ומערכות יחסים הרבה יותר מורכבות בין הדמויות. כמו כן התופעה שהנערה היא הדמות הנעדרת הרבה יותר קרובה לכולנו ובכך יותר מעוררת אמפתיה אוטומטית. אסכם שככל הנראה חובבי הדרמה יצפו מ"נעדרת" ליותר פגיעות ורגש ולא רק לסיפור מבריק ומדויק מבחינה עלילתית.

חיים בסרט Netflix

אציין לטובה את המשחק הנהדר של כל השחקנים בהם: סטורם רייד(ג'ון), חואקים דה אלמידה (חאווי), ניה לונג (גרייס) ודניאל הנרי (פארק). הדמויות הצליחו למשוך ולעורר הזדהות על אף שמערכות היחסים היו שגרתיות. המשחק היה אותנטי ותאם לסרט שהרגיש אמיתי. "נעדרת" ו"החיפוש" אומנם לא מבוססים על אירוע נקודתי שקרה וטוב שכך אלא הם חיבור של הונאות ופשעים שקרו או יכלו לקרות. בהתחשב בתכני הפשע שמופיעים ב-Netflix ובכלל בחדשות האירועים לצערנו אינם נראים תלושים מהמציאות.

הסיפור משלב כל כך הרבה מצבים ריאליים ברמה של סדרה של Netflix שבה כנראה יצא לנו לצפות. החל מהונאות כספיות, שקרים, התחזות, קונספירציות, התערבות של המשטר, טכנולוגיות ומה לא? אין מה לעשות בכך שאנחנו ניזונים על בסיס יום יומי מסיפורים מוגזמים וקיצוניים. הסרט צוחק על כך ואולי רעיון לסרט המשך הוא פארודיה על כך או על סיפור פשע עסיסי אחר שבטוח ימצא בקלות.

לא אספיילר מה התרחש ב"נעדרת". הסרט מתמקד בג'ון, נערה בת 18 שעוברת אחרי מות אביה ג'יימס מסרטן עם אמה גרייס לעמק סן פרננדו בקליפורניה. העניינים מסתבכים כשלגרייס יש חבר חדש בשם קווין שנוסע עם גרייס לחופשה חלומית בקולומביה. ג'ון נשארת בארץ עם שכנתה וחברתה של אמה הת'ר, היא נהנית בארץ עם חברים וכשהיא נוסעת לאסוף את אמה משדה התעופה היא מגלה שהיא נעדרת.

אוכל לומר בוודאות שמה שקורה ב"נעדרת" עולה על כל דמיון ובניגוד לכל מה שחשבנו. קשה לשלב כל כך הרבה עלילות ואלמנטים מבלי שהם לא יהיו קליאשתיים וצפויים ובכך "נעדרת" הצליח במבחן החשוב. אי אפשר להתעלם מכך שבטוויסטים בעלילה עולים בראשנו תרחישים נוספים מיידים שיכלו לקרות ובכך "נעדרת" עושה עבודה כפולה בפחות מאמץ ובבהירות. דבר מעניין נוסף ב"נעדרת" שהוא מדגים סיפור מתח ופשע מצוין שחודר אלינו לאורך כל הסרט וגם מצליח לשעשע אותנו בסוף.

לסיכום, "נעדרת" הוא המשך ראוי ל"חיפוש" וממשיך את המסורת של מותחנים ריאליים עכשוויים ורלוונטים למציאות שבה אנחנו חיים. בין אם במתן במה לסיפורי פשע, מתח והונאה שצוברים תאוצה ובין אם במתן דגש על הרשתות החברתיות שמוסיפות עוד יותר להשתלט לנו על החיים. אני לא חסידה בכלל של סרטי מתח, אך ברור שבמקרים של "חיפוש" ו"נעדרת" מדובר בשני סרטים מעולים ומורכבים. העלילה ממגנטת מהרגע הראשון ומסתבכת עד בלי סוף. נראה שהושקעה מחשבה בעלילה של "נעדרת" עד לפרטים הקטנים והסרט מיועד לא רק לחובבי הז'אנר.