גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
הכותרת עשויה להישמע מעט רע, כאילו הכוונה היא שבמקום שהסרט יהיה דרמתי הוא בדיחה אחת גדולה אבל לא לכך הכוונה כלל וכלל. יש דרמה וקומדיה במידה אבל האיזון בסרט גבוה מידי ואין שום תעוזה או נסיון להתרומם מידי כך שהסרט מקבל על עצמו את הבינוניות מבלי לנסות אפילו להילחם בה. מה קורה בסרט, מה יותר טוב ומה פחות? הכל בביקורת הקולנוע הזו.
מה שקורה במיסיסיפי יצא לקולנוע שלשום, ה-7 בינואר 2016, ובכללותו אפשר להגיד עליו שהוא עוסק בחיי הנהנתנות של אנשים לא יותר מידי עשירים(לשם שינוי) באמריקה, הכוללים מסעות לאורכן ורוחבן של המדינות השונות בצפון אמריקה, הימורים בלתי פוסקים, ארוחות טובות, ובעצם, מה לא? בגדול אי אפשר להגיד שהחיים של גרי(בן מנדלסון), מהמר קבוע ואיש משפחה לא מוצלח במיוחד אשר רואה את חייו חולפים אל מול עיניו במהירות, רצופים בהצלחות בלתי פוסקות כמו אלה של קרטיס(רייאן ריינולדס), מהמר קבוע מצליחן וצעיר, בעל חזות נאה וכזה שהחיים פשוט חייכו אליו, אבל לפחות הוא זוכה לשאוף קצת אוויר פסגות. בעוד שלא ברור מניין הכסף של קרטיס הצעיר לכל המסעות שהוא עורך ברחבי ארה"ב, בעודו כלל לא ממהר להתמסד או להתקבע במקום מסוים, ברור דווקא כי גרי מתדרדר לאט לאט וחייו נמצאים בצניחה חופשית עם בור ללא תחתית. הוא שוקע בחובות רבים ולא מוצא מהיכן להביא את הכסף. אבל כשהוא פוגש את קרטיס הצעיר, לא ברור מדוע, אבל הוא רואה בכך הזדמנות לצאת להרפתקה חדשה. יחדיו הם יוצאים למסע הימורים שיודע הרבה מאוד עליות וירידות, אך אם תרצו להבין איך כל זה מתפתח ונגמר בסופו של דבר תצטרכו לצפות בסרט.
מעבר לכך שכנראה גם על הנייר 2 הדמויות של גרי וקרטיס הן פשוט צמד חמד, המפגש בין בן מנדלסון ורייאן ריינולדס על המסך הוא פשוט מהפנט. גם כל אחד מהם לכוד במשחקו הייחודי, וגם יחדיו בשיתוף הפעולה על המסך הגדול בסצינות השונות. הם יודעים להעביר את ההווייה של הסיפור וכמובן כל אחד באופן אישי את הדמות שלו, לטוב ולרע. בעוד שקרטיס שופע ביטחון עצמי, נחוש וחזק, גרי דווקא אדם חלש יותר, ממש לא שופע בביטחון עצמי(עד שפוגש את קרטיס) אבל גם כן נחוש ודבק במטרתו – הסרת עול החובות מעל עצמו על מנת לקבל את חייו מחדש, לאחר שלא היה מסוגל אפילו לרכוש בעצמו מתנת יום הולדת לביתו הקטנה. את כל זה השחקנים מצליחים להעביר בצורה פשוט מושלמת עם משחק טוב – הבעות הפנים, סגנון הדיבור המשתנה, שפת גוף והתנהגות הם רק חלק מהמאפיינים שהשחקנים לקחו בשתי ידיים והפיקו באמצעותם דמויות מעניינות וחדות.
אז יופי, הבנו שהמשחק נהדר, הדמויות עצמן מעניינות, שנונות, חדות ומצחיקות. אבל האם ניתן לומר אותו דבר גם על העלילה של הסרט? ובכן, ממש לא.
מכיוון שהסרט מתיימר להיות סרט דרמה ולא קומדיה, אני אתייחס אליו ככזה ורק לאחר מכן אדבר על ההומור בסרט. הסרט נטול דרמה לחלוטין, בעל עלילה מונוטונית והתפתחות אפסית. העלילה ליניארית מידי ברמה שהסוף כבר ידוע מראש, לכן נשאלת השאלה איפה הדרמה? דבר מעניין נוסף הוא שלפעמים ישנן סצינות בסרטים שהמבקרים והצופים כועסים על כך שלא נעשה בהן שימוש טוב יותר לצרכי דרמה, כמו דמויות שעולות ונעלמות מהר מידי ביחס להשפעתן על העלילה וכו'. אלא שבסרט הזה אין אפילו חומרים כאלה, כלומר העלילה כל כך יבשה עד שלא ניתן היה לזהות חומרים/סצינות בסרט שיכלו להוות פלטפורמה טובה למספר קטעי דרמה שיעצבו את הסרט ככזה.
נכון, העלילה גרועה, אבל יש לנו את הדמויות שלא נשארות אדישות לאורך הסרט ועוברות התפתחויות שונות באישיותן, בניגוד מוחלט לסיפור שמסופר בסרט, אבל נעזוב לרגע אותו. ניתן לראות עד כמה גרי מתפתח אישיותית במהלך הסרט(יש לכך כמה גורמים) וגם קצת לגבי קרטיס ניתן לראות שינויים באישיות פה ושם. לגבי גרי, מאוד אהבתי את האופן שבו מומחשת ההתפתחות האישיותית של גרי – באמצעות מעין מוטיב חוזר בסרט. מספר פעמים ניתן לראות את גרי מאזין לדיסק שמתנגן ברדיו לגבי זיהוי תחושות טובות ופחות טובות של שחקני פוקר לפי מה שהם משדרים בשפת הגוף שלהם. כמובן שלא במקרה בכלל, אנחנו שומעים קטעים מסויימים מאוד במהלך הסרט, ובחלק לא קטן מהמקרים הקטעים שנשמעים מתארים במדויק את גרי, מנקודת המוצא שבה הוא שפוף וחסר ביטחון ועד לנקודת הסיום שבה הוא הרבה יותר בטוח בעצמו וחזק נפשית. כך, בדיוק כמו שהדיסק מתקדם מן התחושות הרעות לאלו הטובות, כך גם גרי מתחיל מנקודת מוצא די שפלה, ומגיע בסופו של דבר אל הנחלה ואל המנוחה שלו.
אבל מכיוון שהסרט לא נשאר דלוח לכאן ולכאן, אני מעוניין לתת לו מספר נקודות זכות בעיקר בעקבות ההומור השנון שלו. בדיחות מצחיקות וחדות מסוגים שונים שעולות לאורך כל הסרט ונוגעות בתחומים שונים מהחיים הן אלו שככל הנראה יעשו לכם את זה בסרט הזה, הרבה יותר מהדרמה שלא קיימת. ההומור מתייחס ברובו לחייהם של גרי וקרטיס, שהם פשוט מנוגדים לחלוטין – האחד אדם מבוגר, גרוש +1, בעל חובות רבים וחיים לא ממש מוצלחים, אל מול בחור צעיר ונאה, ככל הנראה עשיר מאוד ואף מצליחן, כך שאנחנו מקבלים בדיחות שנונות והומור הנוגע לכל אדם באשר הוא.
עוד דבר שקצת מוסיף לסרט זה עניין שלא נוטים לשים לב אליו והוא עניין האיפור וההלבשה – בכל סיטואציה ידעו המלבישים להתאים את התלבושות לדמויות, בין אם מדובר בצ'ק אאוט ממלון בוטיק ובין אם מדובר בנסיעה באוטובוס כמעט ללא כסף ולאחר השפלה רבה. בנוסף לכך ידעו גם כיצד לאפר את השחקנים לאחר קרבות אלימים(במידה כמובן), אי אלו פציעות וכו'.
לסיכום – מה שקורה במיסיסיפי הוא סרט דרמה נטול דרמה בעל עלילה נוראית אך לצידה קיים הומור חמוד, משחק די טוב ודמויות מעניינות, שהופכות להיות מעניינות עוד יותר בזכות האופן שבו משחקים אותן בן מנדלסון ורייאן ריינולדס, אך לא רק הם, גם דמויות המשנה בסרט הולמות ומשוחקות די טוב על ידי השחקנים והשחקניות השונים שמופיעים בסרט, כולל שחקני הפוקר והמהמרים השונים שנמצאים לצידם של גרי וקרטיס, גרושתו של גרי וכו'. בכל זאת מומלץ לצפייה, הסרט יוציא אתכם עם חיוך קטן על הפנים וכמה נקודות למחשבה, בעיקר בנוגע לדמויות שזה עתה ראיתם מטיילות ומהמרות בכל מקום אפשרי בארה"ב, שאינן רדודות כפי שניתן לחשוב עליהן בהתחלה.
בהזדמנות זו אני מעוניין להודות ליונייטד קינג שסיפקה את זוג הכרטיסים להקרנה של הסרט שבאמצעותם צפיתי בו והבאתי את הסיקור עד אליכם היום.
מה שקורה במיסיסיפי, בקולנוע החל מה-7 בינואר 2016.
