גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
לרגל חג "ליל כל הקדושים" נסתכל על שלושה עשר הסרטים שהגדירו את ז'אנר האימה המודרני
ז'אנר האימה היה קיים מאז תחילת המאה ה-20, סרטים כמו "נוספרטו" ו"פרנקשטיין" (1910) הגדירו את הז'אנר והביאו לתודעת ההמונים סיפורי אימה ומפלצות בלתי נשכחות.
עם השנים הז'אנר התפתח לסרטי המפלצות של שנות ה-40 וה-50, סרטי פלישות החייזרים והניסויים שהשתבשו של שנות ה-60 ועידן האימה המהפכני של שנות ה-70 וה-80.
היום, לא רואים הרבה מהז'אנרים הישנים כסרטי אימה, היום אם תראו סרט סביב חייזרים, מפלצות וניסויים שיצאו משליטה, זה לרוב יהיה סרט אקשן כמו "גודזילה: מלך המפלצות" ו"היום השלישי". במקום זאת יש לנו, בנוסף לחידושים לסרטים קלאסים אהובים, סרטי זומבים, רדיפות שדים, הטבע תוקף ופורנו אלימות (כמו שזה נקרא), כי אלו הז'אנרים שעלו למיינסטרים בשנות השמונים והתשעים והגדירו את הדור הנוכחי של יוצרי הסרטים באימה.
לכן, לרגל ליל כל הקדושים החלטתי להסתכל על הסרטים הפופולריים שהגדירו את תעשיית האימה של הוליווד כיום, וברוח חג האימה הנוצרי, יש לנו 13 סרטים.
ליל המסכות
ז'אנר הרוצח הסדרתי די דעך בשנים האחרונות. אחרי שהסרט "צעקה" הגיע לאקרנים לצחוק מהז'אנר, יצאו מספר סרטים על רוצחים סדרתיים ברוח פחות רצינית כמו "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון" שהחיו את הז'אנר בשנות התשעים והאלפיים המוקדמות, אבל כמו שראינו עם "האלווין" ומשהו עוקב אחריי", הז'אנר עוד קיים והפעם נתפס ביותר רצינות.
הסרט שלא בהכרח היה הראשון שעשה זאת אבל בהכרח היה הראשון שהביא אותו לפופולריות היה" ליל המסכות" של ג'ון קרפנטר.
"ליל המסכות" הביא לנו את הקונספט של הרוצח במסכה, שצץ באופן מפתיע, מתקדם לאט וצד צעירים חפים מפשע.
הקונספט עובד בעבר לפני "ליל המסכות" בסרטים כמו "המנסרים מטקסס" ו"חג מולד שחור", וגם אחרי עם "סיוט ברחוב אלם" ו"יום שישי ה-13", אבל עשרות במאים אמרו ש" ליל המסכות" היה ההשראה המרכזית שלהם לתת הז'אנר וזו הסיבה שאנחנו רואים את הז'אנר עוד היום עם "האלווין" במרכזו.
מגרש השדים
"מגרש השדים" היה הסרט המפחיד ביותר שראיתי. אבל זה לא המקום היחידי בו עומד כוחו של הסרט. הקונספט של השתלטות של רוחות על הגוף ושהשטן מתהלך ביננו היו די חדשים באותה תקופה והסרט נעשה בצורה כל כך טובה שהוא זכה לתשומת הלב של כל העולם וטקס פרסי האוסקר. כל זה הוביל להרבה מסרטי האימה המצליחים של היום סביב השטן ורדיפת שדים כמו "באבאדוק", "הרוע שבפנים" ו"השדים של אמילי רוז".
כמובן שז'אנר הבית הרדוף גם מאוד ותיק ומתקשר לתת ז'אנר זה, ונגיע אליו בהמשך, אבל אי אפשר להכחיש את המשמעות של "מגרש השדים" על ז'אנר רדיפת הרוחות, ז'אנר השטן והרעיון שסרט אימה יכול להיות סרט איכות הוליוודי.
פרויקט המכשפה מבלייר
כש"פרויקט המכשפה מבלייר" שוחרר בפעם הראשונה לאקרנים, כולם היו בטוחים שמדובר בסיפור אמיתי והרעיון הפחיד אנשים. אחרי שהתגלה שמדובר בסרט שהופק ובוים בקפידה, הרעיון של לצלם סרט אימה באמצעות מצלמה בייתית התפוצץ בפופולריות. לא רק בגלל שזה יכול להיות מאוד מפחיד, אבל בעיקר בגלל שזה דל תקציב.
הסרט עלה 60 אלף דולר, מחיר שלא נתפס על הדעת בתור תקציב לסרט קולנועי. זה נכון שסרטים כמו "המנסרים מטקסס" ו"יום שישי ה-13" גם היו מאוד דליי תקציב אבל "פרויקט המכשפה מבלייר" הוליד ז'אנר שמאפשר לחסוך בהוצאות הצילום והוצאות האפקטים, כי הכל דרך מצלמה בייתית. ככה ראינו את עליית הפופולריות של "פעילות על טבעית" סרט שעלה 50 אלף דולר להפיק והכניס מיליוני שקלים.
בין אם אתם מעריצים של הז'אנר או לא, אי אפשר להכחיש את ההשפעה של "פרויקט המכשפה מבלייר" כהסרט שהפך את הרעיון למיינסטרים ומצליח בתעשייה של היום.
המסור
למרות שלא היה הסרט הראשון שהכיר אלימות עינויים לז'אנר, "מסור" ללא ספק הביא לתחייה מחדש של האלימות וסדיזם בסרטים של היום.
הסרט הציג את הרעיון של הריגת קורבנות באמצעות עינויים, ניסויים ומבחנים. כמובן שהקונספט הוצג בעבר ב-The Abominable Dr. Phibes עם וינסנט פרייס וסרטים אחרים. אבל "המסור" הפך את הרעיון למיינסטרים שוב ונתן את המראה האפור והמצמרר שאנחנו רואים בהרבה סרטים בז'אנר היום כמו "הוסטל". בנוסף, הסרט הכיר מחדש את הרעיון שאלימות ודם יכולים להיות מפחידים כמו שדים וזה הוביל להתעוררות תת הז'אנר "פורנו אלימות", שעד כה נראה רק בסרטים מחתרתיים מאשר בקולנוע מרכזי, למעט מספר מקרים אחרים אליהם נגיע בהמשך.
סדרת המתים המהלכים של רומרו
אפשר להגיד שכל ז'אנר הזומבים של הוליווד חייב את קיומו לג'ורג' רומרו.
ב-1978 רומרו הביא למסך את הרעיון של זומבים אוכלי אדם. הוא הכיר לנו את הרעיון של קבוצת שורדים שמסתגרים בבית על מנת לשרוד את התקפת המתים המהלכים ושהדרך היחידה לעצור אותם היא באמצעות גרימת נזק למוח. "ליל המתים המהלכים" הגדיר וביסס את הז'אנר בשביל סרטי העתיד אבל רומרו לא עצר שם ושני סרטיו האחרים הגדירו עוד מהחוקים והרעיונות של הז'אנר.
"שחר המתים" הכיר לנו את הרעיון של זומבים משתלטים על אזור עירוני גדול ומהווים לכאוס. זה הכיר לנו את הרעיון של אפוקליפסת זומבים (מאשר מקרה אינדיבידואלי כמו ב"ליל המתים המהלכים") וזה הציג את המוטיב של שיתוף פעולה והקמת קבוצות השרדות, מה שיוביל לעימותים בין הקבוצות. רעיון שהוא המרכז של הסדרה "המתים המהלכים".
"יום המתים" היה הסרט השלישי בסדרה, ולמרות שממבט ראשון הוא לא נראה המהפכני ביותר, הוא כן הגדיר מספר רעיונות יוצאי דופן בסרטי אימה של היום, כמו הניסיון של הממשלה והצבא לשלוט בתופעה, המפקד הנבל שמסכן את כולם והגיבורה הנשית החזקה ששורדת עד הסוף.
בעזרת שלושת סרטים אלו רומרו הגדיר את כל זוויות העלילה של ז'אנר הזומבים שכבר בשנות התשעים והאלפיים כל רעיון הרגיש לא יצירתי. אבל אי אפשר להתווכח עם ההשפעה של טרילוגיית סרטים אלו על סרטי האימה של היום וז'אנר הזומבים שעוד פופולרי היום.
המנסרים מטקסס
סרט האימה הגרונג'י מאת טובי הופר היה מאוד מהפכני לתקופתו, כי בזמנו צופים לא ראו כזאת רמה של אלימות ופסיכופטים על המסך.
בזמן שסרטי ההמשך התרחקו מהמקור והרגישו זולים, סרטים שבאופן ברור קיבלו השראה מהסרט כמו The Hills Have Eyes וסרטיו של רוב זומבי, הצליחו להפוך לקלאסיקות קולנעיות.
הסרט גם היה בין הראשונים בתת ז'אנר "פורנו עינויים", ז'אנר שמאוד פופולרי היום שכולל סרטים כמו "הוסטל" ו"מסור", והסרט היה בין הראשונים שלקח מקרה רצח אמיתי והשתמש בו כהשראה לתסריט.
אין ספק ש"המנסרים מטקסס" פרץ הרבה דרכים באלימות מזעזעת וקיצונית.
מוות אכזרי 2
Evil Dead 2 לא היה הסרט הראשון ששילב אימה וקומדיה בצורה מדהימה. סרטים כמו Braindead נתנו לנו כבר סרטי אימה עקובים מדם ומלאים בהומור והיו סרטי אימה בעבר שהצליחו לשלב הומור לאימה שלהם.
אבל סרט ההמשך של סם ריימי הוא בעיניי הסרט שעשה זאת בצורה המושלמת ביותר תודות לאפקטים נהדרים, כמות דם מוגזמת וגיבור בלתי נשכח.
זה עוד משהו שאפשר לתת לסרט קרדיט עליו, הרעיון של הגיבור הלא יוצלח, הכלומניק שנהפך להיות קשוח שמציל את המצב, רעיון שראינו בסרטים "מת על המתים" ו"ברוכים הבאים לזומבילנד".
"מוות אכזרי 2" הוא השילוב המושלם בין אימה וקומדיה, ולכן הוא הוביל את הדרך לאינסוף סרטים משולבים כאלו.
פולטרגייסט
בתים רדופי רוחות היו קיימים בז'אנר האימה עוד משנות החמישים והולידו את אטרקציות הבית הרדוף שמאוד פופולריות בתקופת Halloween. אבל אפשר להגיד שסרט אחד ספציפי הוליד את רוח סרטי האימה סביב משפחה בבית רדוף רוחות וזה "פולטרגייסט", גם של טובי הופר.
הסרט הציג מספר אלמנטים כמו בית רדוף רוחות, המומחה או מומחית שמגיעים לבית לייעץ למשפחה וילדה שהיא הקורבן המרכזי והמשפחה מנסה להחזיר אותה איכשהו. אלמנטים שהופיעו בעבר בסרטים ופרקים של "אזור הדמדומים" אבל לעולם לא ברמת פופולריות כזו.
כל אלמנטים אלו הופיעו בעשור האחרון בסרטים כמו "לזמן את הרוע" ו"הרוע שבפנים" שנחשבים לסרטים המצליחים של הדור וזה פשוט ז'אנר שלעולם לא יאט.
קארי
סרט האימה קארי היה גורם מאוד משפיע על סרטי האימה של היום בגלל מספר סיבות. הסרט הציג את ההשלכות של עבודה דתית קיצונית, בצורה שלא נראתה בז'אנר בצורה כל כך פוגענית. הוא היה בין הראשונים עם הקונספט של רוצחת נשית כהכוכבת והסרט היה בין הסרטים הראשונים שנתן לנו את אימת הסרט בפרוטגוניסט, קארי היא גיבורת הסרט ואנחנו מרחמים עליה, ואפילו שהיא תוקפת את בית הספר שלה והורגת עשרות צעירים, אנחנו מזדהים איתה ואפילו מעודדים בעדה בסצנה המזוויעה.
"קארי" היה סיפור מהפכני של סטיבן קינג שנתן לנו הזדהות עם מפלצת הסרט ולראות אותה חומקת לנו אל הצד האפל, אל סוף טרגי.
מלתעות
מלתעות לא היה סרט המפלצות הראשון, ז'אנר זה הוגדר לפני 70 שנה עם "גודזילה", "קינג קונג" ועוד. אבל הוא כן היה הסרט המוכר ביותר בתת הז'אנר של "הטבע תוקף", סרטים בהם חיות מהטבע תוקפות בני אדם, מה שהוליד סרטים כמו "עכבישים נגד אנשים", מיליוני סרטי כרישים ולאחרונה "מלתעות האימה".
התרומה הגדולה ביותר של "מלתעות" לז'אנר היה בכללי לתעשיית הקולנוע בכך שהוא הכיר את הרעיון של סרטי בלוקבאסטר קיץ, והפך את עונת הקיץ לעונת הסרטים החמה של השנה, גם עבור ז'אנר האימה.
פסיכו
הסרט שככל הנראה הוביל ליצירת "ליל המסכות" עדיין נחשב לבעל השפעה מאוד משמעותית על יוצרי הסרטים של היום.
לא רק בגלל ההחלטה המהפכנית שלו להרוג את גיבורת הסרט ב-20 הדקות הראשונות, לא רק בגלל סצנת המקלחת הבלתי נשכחת שמשוחזרת במספר אופנים עוד היום אלא בגלל סוף הסרט, שמראה שמקור הסכנה הוא על רקע פסיכולוגי הפרעתי.
ב-1960 הקהל לא היה מוכן עוד לקלוט משהו כל כך קיצוני שהיצ'קוק נאלץ להוסיף סצנה אחרונה בסוף עם פסיכולוג על מנת להסביר לאנשים את הרעיון.
כיום, "פסיכו" הוא הבסיס לכל סרטי הפסיכופט הרוצח וזה עד היום משפיע על עשרות במאים של סרטי אימה.
תינוקה של רוזמרי
סרט האימה האגדי "תינוקה של רוזמרי" עד היום מוערך על ידי אינספור יוצרי סרטים. הסרט היה בין הראשונים שהציגו את הרעיון של כת שטנית וקונספירציות אפלות. מה שהוביל לעשרות סרטים בז'אנר כמו לאחרונה עם סרט האימה המצליח "תורשתי".
בנוסף, פס הקול של הסרט והסינמטוגרפיה היו יוצאים מן הכלל והובילו לסגנונות דומים בסרטים עתידיים.
הניצוץ
יש סיבה שסטיבן קינג הוא מלך האימה הספרותית. ספריו כל כך ייחודיים ומהפכנים שהעיבודים שלהם שינו את פני הקולנוע, ולמרות שזה נכון ש"הניצוץ" לא עוקב בצורה הדוקה אחרי הספר של קינג, הוא מכיר הרבה אלמנטים מסרטי עבר והופך אותם לפופולרים מתמיד עבור הדור החדש.
הקונספט של הבית הרדוף או הבית עם היסטוריה נוראית לגביו הוכר לנו בסרטים כמו The Old Dark House ו-House on Haunted Hill, אבל זה הניצוץ שהפך את הרעיון למשהו באמת מפחיד ואלים. הסרט גם היה בין הפופולרים שהראו את אחד מגיבורי הסרט מתחרפן ומנסה להרוג את מקורביו, כמו בסרט "השער".
אבל איפה שהסרט באמת הביא למהפכה והגדיר את הז'אנר היום זה הצילום שלו. הקלוסאפ הקיצוני, צילומי המעקב הארוכים אחרי הקורבן, קפיצות התמונה בין משהו מפחיד לפני הקורבן והצילום לאורך המסדרון, הם כולם צילומים שרואים כיום בכל סרט אימה (רק תחשבו על הפעם הראשונה שראינו את הנזירה ב"לזמן את הרוע 2", ללא ספק בהשראת התאומות ב"הניצוץ").
כמו שקובריק השאיר את חותמו על מדע בדיוני עם "2001: אודיסאה בחלל", הוא עשה זאת בז'אנר האימה עם "הניצוץ".
סיכום
אל תחשבו שבכך שאני אומר שכל הסרטים האלו היו מקור ההשראה לכל יוצרי הסרטים של ז'אנר האימה, אז אני אומר שאין יותר יצירתיות בז'אנר, להפך, אני חושב שסרטים אלו עוררו יצירתיות בהרבה במאים ותסריטאים לחדש את הז'אנר כל הזמן, ושבעוד עשור או שניים אנחנו נראה רשימה שונה לגמרי של הסרטים המשפיעים ביותר על ז'אנר האימה.
כמובן שעדיין ישנם יוצרי סרטים שפשוט ממחזרים רעיונות ישנים, סרטים ישנים ולא מביאים משהו חדש לז'אנר, אבל גם דרך יצירותיהם הם מכירים דורות חדשים לקלאסיקות שצוינו פה.
שיהיה לכם האלווין שמח.
