כל העולם כולו – סיקור לסרט אמא!

אמא! הוא סרט המתח המצופה מהבמאי דארן ארונופסקי בכיכובם של ג'ניפר לורנס וחאוויר ברדם

אנחנו החלטנו לראות אם דארן ארונופסקי, שביים את "ברבור שחור" ו"רקוויאם לחלום", יצליח להדהים ולזעזע אותנו פעם שלישית עם סרטו החדש והמצמרר "אמא!" בכיכובם של ג'ניפר לורנס וחאוויר ברדם.

הסרט מתחיל די לאט עם לורנס מתעוררת ומחפשת אחר בעלה הסופר, חאוויר ברדם, מוצאת אותו והשניים ממשיכים בשיגרה היומית שלהם- חאוויר מנסה ליצור יצירת מופת חדשה ולורנס עסוקה בלבנות ולשקם את הבית.

הסרט מאוד מהר נכנס למערכה הראשונה שלו עם הגעתו של אד האריס, שמגלם דוקטור שהלך לאיבוד וחאוויר מציע לו להשאר בביתם, למרות התנגדותה של אשתו. אחרי מספר רגעים לא נוחים בין לורנס והאריס, אנחנו רואים סצנה מוזרה בה דמותו של חאוויר עוזרת לדמותו של האריס להתאושש ועם סימן מוזר על הצד שלו, ופה כבר מתחילות לרוץ לי עשרות מחשבות בראש, האם זה כת? האם חאוויר מנצל אותו למשהו? עדיין לא הבנתי והטריילר לא עזר בכלל.

בזמן שאני, יחד עם הקהל, מנסים לקלוט לאט מה קורה, הסרט מכניס לנו דמות חדשה, אשתו של האריס, אותה מגלמת מישל פייפר. היא לוקחת את החוסר נוחות לרמה חדשה אחרי שחאוויר אומר לאשתו שגם היא נשארת ואחרי שאשתו מתלוננת שוב, הוא עונה "לאן את מצפה שהם ילכו?". פייפר מעוררת בלורנס רגשות של קנאה והיא מתנהגת בחוצפנות כלפיה ואפילו נראת כי היא חושקת בבעלה. אחרי סצנה די משמעותית (למרות שהמהות שלה עוד לא לגמרי ברורה לי בזמנו) בה דמותה של פייפר שוברת פריט יקר לליבו של חאוויר, הוא מורה להם להסתלק והם פשוט הולכים לחדר אחר בבית.

בלי להכנס ליותר מדי פרטים, אבל הבלאגן ממשיך במערכה הראשונה עם עוד אורחים לא רצויים, עד שלורנס וחאוויר פותרים את הבעיות שביניהם והבית מתרוקן עד המערכה השנייה, בה בצורה הכי טובה להגיד את זה, פורץ תוהו ובוהו.

עד עכשיו נמנעתי מלספר נקודות קריטיות בעלילה בגלל שהם משמעותיות למוטיב המרכזי של הסרט, אבל עד אמצע המערכה השנייה מצאתי את עצמי מאוד מבולבל, כל הזמן ניסיתי להבין מי מייצג מה, האם פייפר מייצגת אישה שאיתה הוא בגד בלורנס? האם הבית הוא מטפורה לנישואין שלהם? כל הזמן רצו לי שאלות בראש בזמן שאני מנסה לפרש מה שראיתי, כך שמצאתי את עצמי מפספס הרבה מהחוויה הכללית, וזה רק אחרי המערכה השנייה של הסרט שממש הבנתי מי זה מה? ומה שקורה.

רגע לפני שאני נכנס לדיבור מעמיק על העלילה, אני חייב לציין שכל השחקנים עושים עבודה מצוינת בתפקיד שלהם, אפילו שהסיפור של הסרט לא פותח את האפשרות לגיוון רציני במשחק חוץ מחאוויר ולורנס. בנוסף, הסרט מצולם בצורה יוצאת מן הכלל, כל זווית צילום וכל אפקט ויזואלי נראה פשוט מדהים לעין, וארונופסקי שם דגש מיוחד על הצבעים בסרט ומה שהם מייצגים- לורנס, לאורך רוב הסרט, שותה מבקבוק בצבע צהוב (צבע האושר) כדי להתמודד עם מה שקורה סביבה, החזייה של מישל פייפר היא בצבע ירוק (צבע הקנאה) ושמלתה של לורנס משנה צבע מלבן טהור לשחור ומזוהם לאורך כל המערכה הראשונה.

יש דגש מצוין פה לפרטים, אף פריט בסרט לא מבוזבז ואף צילום בסרט לא מבוזבז, דארן ארונופסקי מראה שאפילו כשהוא מתכנן את הסביבה שלו ואת הדמויות שלו, המרכז הוא תמיד הסיפור. אבל מהו הסיפור באמת? לזה ניגש באיזור הספויילרים של הסיקור, ראו הוזהרתם.

איזור ספויילרים ומשמעות הסרט

המערכה הראשונה מגיעה לשיא כאשר שני בניהם של פייפר והאריס מגיעים לבית ואחד הבנים הורג את אחיו בגלל שאביו לא נתן את הירושה שלו אליו, הבן הטוב לב מת והבן הרע נמלט ומשוטט בעולם, זה מוביל את חאוויר להזמין את כל בני משפחתו וחבריו של האריס כדי להתאבל על בנו, והאורחים בחוצפתם הורסים ומשנים את פני הבית עליו לורנס עבדה קשה. אחרי שנשברת סבלנותה, היא מורה לחאוויר לגרש את כולם והם עושים אהבה ולורנס נכנסת להריון, מה שמוביל את חאוויר לקבל סוף סוף השראה ליצירה החדשה שלו אותה הוא משחרר.

הסרט מתחיל להרגיש בהילוך מהיר, כאשר אנחנו מאבדים את תחושת הזמן והכל קורה מהר. חאוויר מקבל הודעה מהמוציעה לאור שלו שאומרת שהספר שלו נמכר תוך רגע ואנחנו רואים את חאוויר מקבל למרפסת שלו עשרות אנשים שמעריצים את היצירה החדשה שלו והמילים שלו מדברים לכולם. מאוד מהר כאוס מתפרץ אל תוך הבית, אנשים משמידים הכל, לוקחים חפצים מהבית ומסמנים את שמם על הקירות בתגובה "אני רוצה שיזכרו אותי".

הסרט נכנס לרגע השיא שלו בו האמא, ג'ניפר לורנס, עומדת ללדת אבל כל הבית הולך לגהנום בקרבות יריות, מוות ועשרות חטאים שכולם מתחוללים בבית הענק שלה, ואחרי עזרה (סוף סוף) מבעלה היא יולדת בן מקסים אל תוך העולם, עם קבוצת המעריצים של בעלה מחכה מחוץ לדלת. אחרי עימות בין השניים על הכוונות של חאוויר, שגורם ללורנס לסרב לתת לו את התינוק, חאוויר לוקח את התינוק ונותן לחסידים שלו להעריץ אותו, עד אשר הם הורגים אותו וטורפים אותו.

ברגע זה בדיוק של הסרט, התגלה לי הסיפור האמיתי של "אמא!" והבנתי למה לדמויות אין שמות- חאוויר ברדם מייצג את אלוהים וג'ניפר לורנס מייצגת את אמא אדמה, הבית הוא כדור הארץ ובנם המת הוא ישו. בנוסף, האריס מגלם את אדם ופייפר את חווה (החזייה הירוקה מייצגת את עלות הדפנה), והבנים שלהם הם קיין והבל, ושאר האנשים שתמיד נכנסים לבית שלהם מייצגים את האנושות (שלא יכולים לעזוב כי זה כדור הארץ).

אני הבנתי את זה, אבל רוב האנשים שבקולנוע לא הצליחו ופה ככל הנראה הבעיה העיקרית של הסרט, הקהל שלו. בעיה מסוימת ש"אמא!" יתקל בו בארץ ישראל היא שלא הרבה אנשים יקלטו את הדימוי של ישו והסימובליות של הדת הנוצרית, כך שעד הסוף של הסרט, לא תבינו מה קורה ולמה. אבל ברגע שתבינו, המסר הוא עוצמתי ופשוט מבוטא בצורה יפה (למרות מספר דברים לא ברורים בסיפור, כמו השיקוי הצהוב, הדם שחודר אל תוך הבית והדפיקות שבמרתף).

כמו בכל סרטיו של ארונופסקי, הוא מתרכז במשהו חשוב מחיינו והפעם המסר שלו זה שאנחנו הורסים את כדור הארץ וזה אשמת אלוהים שאנחנו בכלל פה. זה מסר חזק מאוד שמסופר בצורה יוצאת מן הכלל ששובה את העין, אבל הבעיה העיקרית של הסרט זה שלא תעלו על זה בפעם הראשונה של הצפייה ואפילו אולי לא תרצו לעלות על זה. דת הוא נושא מאוד רגיש שלא הרבה ירצו לראות אותו עובר ביקורת, בנוסף, ישנם מספר אירועים מספר בראשית (כמו חווה נוצרת מהצלע של אדם) שאנשים מסוימים לא יזהו וזו בעיה רצינית.

סיכום

"אמא!" נותן סיפור מעניין גם עלילתית וגם ויזואלית. הייצוג האמיתי של הדמויות הופך את סרט זה ליצירת אומנות נוספת של דארן ארונופסקי, רק חבל שאתם תמצאו את עצמכם חושבים יותר מדי מי מייצג מה ופחות תהנו מהחוויה הכללית של הסרט. לכן אני ממליץ לכל צופה שהולך לסרט לנסות להנות מהחוויה עצמה ואחרי שתהרהרו על הסרט ותקראו את אזור הספויילרים של סיקור זה, ללכת לצפייה שנייה ובאמת להעריך את יצירת המופת הביקורתית שארונופסקי הוציא הפעם לעולם.