צעדים ראשונים – ביקורת לסרט Monster Hunter 

סדרת משחקי הצייד Monster Hunter של Capcom הגיעה למסך הגדול, האם המשחקים מעובדים בצורה ראויה?

בין העיבודים המצליחים ביותר כלכלית למשחקי וידאו היו סרטי "האויב שבפנים", סרטי האקשן בכיכובה של מילה יובוביץ' ובבימויו של פול וו. ס. אנדרסון. בזמן שסדרת הסרטים הצליחה בקופות תודות לאקשן מבדר ומגוחך, מעריצים של משחקי הזומבים של Capcom ראו את הסרטים כעילבון באופן שהפכו דמות חדשה בשם אליס למרכז הסיפור והפכו דמויות אייקוניות כמו ג'יל ולנטיין וכריס רדפילד לדמויות נשכחות וריקות מאישיות. כעת, הזוג הנשוי מאחורי הסרטים חוזר בשביל עיבוד לסדרת משחקים אחרת של Capcom, משחקי Monster Hunter. בואו נראה האם הפעם הגיימרים יהיו מרוצים.

בדומה ל"אויב שבפנים", Monster Hunter מתרכז בדמותה של מילה יובוביץ'. אחרי סצנת פתיחה קצרה בעולם המפלצות, אנחנו קופצים לעיראק ורואים את מילה, שמגלמת חיילת בשם ארטמיס (אלת הצייד, הבנתם?!), שיצאה עם יחידתה לאתר שיירה של חיילים שנעלמו במדבר. הסיבה די ברורה מאליו והסרט לא מבזבז זמן, והיחידה נעלמת גם היא ומגיעה לעולם המפלצות של Monster Hunter. אחרי הרבה דיאלוג גנרי, שממשיך לאורך כל הסרט, אנחנו זוכים למפלצת העיקרית של הסרט, הדיאבלו, בקרב בין החיילים לבין המפלצת. רכבים צבאיים, מקלעים ורימונים זה לא מה שממש רוצים לראות בסרט Monster Hunter אבל עם קצת המתנה אנחנו זוכים לראות את הציידים שלנו והרבה מהנשקים המוכרים כמו החץ והקשת, החרב הענקית, החנית הדו צדדית והסכינים.

באשר למפלצות, הסרט כולל עוד כ-4 מפלצות מוכרות מסדרת המשחקים וכולן נראות לא רע בכלל, עם אפקטים ממוחשבים די טובים והצמדות מאוד קרובה לעיצוב המקורי מהמשחקים, כמו כן ההתקפות שלהן מאוד דומות לסדרת המשחקים. מה שכן, הקושי של המפלצות וחלק מהתכונות שמתארים אותן, ספציפי ה-Rathalos, טיפה לא מדויקים ואפילו מוגזמים, רק בשביל עלילת הסרט. ה-Rathalos לא בלתי מנוצח והוא לא רק פגיע כשהוא נושף אש, זה לא הסרט "שלטון האש" עם כריסטיאן בייל. אני מבין שזה נועד לבנות את הקליימקס ואת המפלצת שמוגדרת סמל סדרת המשחקים של Capcom, אבל בתור שחקן מנוסה במשחקים, זה היה קצת מגוחך.

אבל לשמחתי, הסרט כולל חלק מהמאפיינים האחרים של הכותר כמו חצי סימון, גששות, בישול, איסוף חומרים ומלכודות. כמו כן, למרות הפוקוס בדמותה הרגילה של מילה יובוביץ', אנחנו עדיין מקבלים הרבה דמויות שנראות ישירות מהכותר עם ערבוב אתני נהדר ובראשם רון פרלמן האדיר בפאה מגוחכת, אי אפשר שלא להנות ולחייך.

כשהטריילר הראשון נחשף ונודע שמילה יובוביץ' תהיה הדמות הראשית, הרבה גיימרים התאכזבו והתנגדו למהלך, אבל אני לא רואה את ההתרכזות בדמות חדשה מאשר בצייד כבעיה. בשונה מכותר Resident Evil, למשחקי Monster Hunter לעולם לא היה פרוטגוניסט, השחקן תמיד יצר לעצמו דמות משלו שנכנסה לעולם כדמות אילמת (חוץ מהמשחק הבא Rise) ובהתחשב שארטמיס היא ריינג'רית גששית, היא מתאימה לעולם המשחק בתור ציידת חדשה מעולמנו. בנוסף, יובוביץ' נותנת הופעה טובה ונראת נהדר כמו תמיד (בטח שותה ממעיין הנעורים של קיאנו ריבס).

הבעיה העיקרית שלי עם הסרט זה שהוא קטן ואיטי מדי. בסרט כמו "האויב שבפנים" זה הגיוני להתרכז בתקרית המעבדה תחת הבית בסרט הראשון, כי מדובר בהכנה אינטימית לכאוס גדול יותר, בדומה למשחקי Resident Evil, אבל ב-Monster Hunter, העולם גדול וחי מההתחלה, אז סרט שברובו מתרכז רק בשני אנשים, לרוב במדבר, יכול להיות קצת משעמם ולא מביא לחיים את העולם היפה של Monster Hunter, בעיקר כשהרבה ממה שקורה להם והדיאלוג ביניהם הוא משהו שראינו באלפי סרטים אחרים כשחייל מגיע לעולם זר שלא מדברים אנגלית (כמו "סטארגייט").

אני מבין שזה נעשה כדי להכין את הצופה לעולם ולהציג את הרעיונות שלו בצורה מצומצמת, אבל אפשר לעשות את זה בצורה טובה יותר, עם דיאלוג טוב יותר ובלי שזה ייקח את רוב הסרט, בעיקר עם כמה שהסוף מרגיש מזורז. בכל מקרה, עדיין מדובר בסרט די מבדר שמכין את הקרקע לסרט גדול יותר בעתיד (שנמצא כבר בפיתוח), וגיימרים שרצו לראות סוף סוף את המפלצות של הכותר בלייב אקשן, יקבלו את זה.

סיכום 

בזמן שזה נראה שפול וו. ס. אנדרסון משתמש בנוסחה מאוד דומה ב-Monster Hunter לזאת שהשתמש ב"האויב שבפנים", הנוסחה לרוב יותר מתאימה פה ומילה יובוביץ' מככבת נהדר בסרט האדפטציה של הכותר של Capcom, שמצליח להביא ללייב-אקשן את המפלצות האייקוניות של הכותר בצורה מבדרת וטובה.

הסרט לא מגיע רחוק והוא אפילו קטן מדי במבנה שלו, אבל בתקווה אלו צעדים קטנים ראשוניים לקראת עולם גדול ומפלצתי יותר.