חיקוי סיני – ביקורת לסרט מולאן

חברת Disney מחליטה להביא לחיים את האגדה הסינית המפורסמת מולאן בלייב-אקשן, האם המהלך עבד לה? בואו נגלה

כשמדובר בחידושים של Disney לסרטי האנימציה שלה, אני לרוב די חיובי- הצלחתי להנות מ"דמבו" תודות לפסקול שלו והעיצוב, "היפה והחיה" היה מרשים בתפאורה, הקאסט והצילום, גם אם הכתיבה צלעה, ונהנתי מ"אלאדין" למרות העלילה המזורזת, הג'יני המבהיל וחוסר הפוקוס ("מלך האריות" אני מעמיד פנים שלא קיים). אז כשראיתי את הטריילר ל"מולאן" חשבתי שב-Disney לוקחים סיכון ומביאים לנו את האגדה כמו שהיא, עם סיפור שונה לגמרי מהסרט המצויר, למה לא? ובכן, עכשיו אני שואל "למה כן?".

הסרט מתחיל עם הכוכבת שלנו, רצה ומטפסת ועושה תרגילים מרשימים, כי היא כל יכולה ויש לה צ'י עוצמתי, אבל המשפחה שלה צריכה לדחוף אותה לדכא את הצ'י שלה ואני האמיתי שלה כדי שהיא תוכל להתחתן ולהביא כבוד למשפחה, אחרת תסומן כמכשפה ותנודה מהכפר. בינתיים אנחנו מקבלים הכרה לנבלי הסרט, בורי חאן אותו מגלם ג'ייסון סקוט לי והמכשפת אותה מגלמת גונג לי, כשהם משמידים מוצב אחר מוצב במטרה לכבוש את סין. 

בדומה לסרט המצויר, הקיסר אותו מגלם ג'ט לי, דורש מבן אחד מכל משפחה להצטרף לצבא. אחרי סצנה מזורזת שבה מולאן מפשלת עם המשדכת, אנחנו רואים את אביה נאלץ להגיד שהוא מצטרף, הסרט נותן לרגע טיפה לחלחל כשאביה מספר לה על עוף החול שמגן עליהם. וכמו בסרט המצויר, מולאן תופסת את מקום אביה, גונבת את החרב והשריון שלו, ומצטרפת לצבא במסווה כמו בן. ההחלטה שלה להצטרף נעשת בן רגע וללא רגש עוצמתי, כמו הרבה מהסרט. וזה לא שהשחקנים לא מנסים, הם ללא ספק מנסים כמו גם עובדי התלבושות והתפאורה, כמו שאר סרטי Disney, אבל פעם נוספת, כל הסרט קורס ומתפרק בגלל הכתיבה, פעם נוספת זו כתיבה עצלה ומזורזת של Disney.

במקום באמת לנסות להביא לנו את האגדה מחדש ולהכיר צופים לסיפור אחר וקרוב למקור, הסרט לוקח קיצורי דרך לנקודות עלילה שונות כי מניחים שראיתם את הסרט המקורי. למה צריך להראות את המשקל והמשמעות של מה שהיא עושה כשהיא מצטרפת לצבא? היא מצטרפת והיא כל יכולה, יאללה לדרך. למה צריך לראות קשר מתפתח בין מולאן לצ'ן? היא פשוט מחבבת אותו פתאום. איך מולאן יודעת את התוכנית של הנבל למרות שהיא רק יודעת שהוא חי ורימה את גיבורינו? אין לנו זמן, היא פשוט יודעת. למה שנעריך גיבורות שפשוט יודעות מה לעשות כי התסריט אמר שהן יודעות מאשר כאלו שמשתמשות בראש שלהן לפתרון הבעיה? אפילו השירים המקוריים שהוכנסו פה ושם אל תוך הסרט לא ממוקמים בצורה שבה הם מחזקים את הסיפור ואת הרגש, הם פשוט שם. הכותבים היו יותר מרוכזים בלפגוע בנקודות עלילה ולקדם את הרעיון של אשה חזקה מאשר לכתוב סיפור טוב שמראה למה אישה היא חזקה. 

אז בואו נדבר שנייה על האג'נדה של הסרט כי זה משהו די בולט וקשה לפספוס, וזה כמובן האג'נדה העצלנית ביותר של Disney, עוצמה נשית. ובזמן שאני לגמרי בעד עוצמה נשית בסרטים, פה היא פשוט עצלה ומשעממת. אין פה צורך לעשות שמולאן עובדת קשה ומצליחה להראות שהיא טובה משאר הבנים, היא כבר טובה והיא הלוחמת הטובה ביותר בגלל הכוח, אה סליחה, הצ'י שלה (התבלבלתי עם המרי סו השנייה של Disney). מה שמוציא לגמרי את המשקל הרגשי מסצנות כמו זה שהיא מצליחה לגבור על ההר (בסרט האנימציה זה היה עמוד מעץ) או זה שהיא מחליטה ללכת למלחמה במקום אביה, למרות שאיננה חיילת. 

גיבורות יכולות להיות חזקות ומורכבות כשהן עומדות בפני אתגר, הן לא צריכות להתעופף מעל כל קושי כדי להראות חוזק, זה רק הופך אותן למשעממות. וונדר וומן לא אהובה רק בגלל שהיא לוחמת חזקה, אלא בגלל שהיא מגלה עולם חדש שאף פעם לא הכירה והאמונה שלה נשברת והיא ממשיכה להלחם, שרה קונור לא אהובה רק בגלל שהיא לוחמת חזקה, יש לה סיפור טרגי והיא נזרקה למציאות נוראית של עולם בסופו, היא מתמודדת עם זה ועושה מה שהיא יכולה, מולאן המצוירת לא אהובה כי היא לוחמת חזקה, היא עובדת קשה ומשתמשת בחשיבה שלה כדי לנצח. תנו לנו קושי ואתגר ואנחנו נעודד את הגיבורה שלנו, במקום להמציא קושי עבורה באמצע הסיפור רק כדי שתפטר ממנו בין רגע.

כל זה מוביל לסרט עצלן ולא ממש מעניין. זה לא מרגיש שמולאן מרוויחה את זה שנותנים לה להנהיג ושכולם מאמינים בה, כשאף אחד לא ראה אותה אפילו בשדה הקרב, זה מרגיש כמו דחיפה פוליטית או כי זה מה שצריך לקרות עכשיו כדי שנסיים, מאשר איזשהו מסר מעורר השראה. אותה כתיבה עצלנית שפגעה בטרילוגיית מלחמת הכוכבים החדשה. 

אז כן, הכתיבה לא משהו, אבל לפחות אפשר להנות מהאקשן? גם לא ממש. בזמן שיש פה תפאורה מרשימה ותלבושות מושקעות שככל הנראה יזכו למועמדות אוסקר, הצילום נוראי עם חתכי עריכה בכל מקום, מה שלא מאפשר כלל להנות מהאקשן, עם זוויות מצלמה בניסיון לתפוס את הקסם של סינמה הונג קונג אבל בלי הכשרון, למעט אולי הקרב הסופי שכלל צילום לא רע. תנו לי לראות את הכוראוגרפיה, את הפעלולים. יש לפחות סטים יפים וישנם צילומי טבע מרהיבים לעין אבל זה פשוט מרגיש שמלא מהסרט קוצץ בלי כיוון.

הבעיה היא שהיוצרים מאחורי המצלמה ומאחורי הדפים היו צריכים לקחת נשימה, לחשוב מה עובד ומה לא, ולבצע שינויים למה שאנחנו רואים כדי להביא יותר הגיון וסיפור טוב יותר, אבל הפוקוס לא היה שם, במקום זאת, הפוקוס היה בלנסות להציג מה שנראה כמו סרט "מולאן", אפילו לנסות ליצור גיבורה חזקה יותר, לא משנה איך זה פוגע בעלילה או המסר, הכל בתחפושת של קולנוע סיני ולסיים את העבודה. 

מכירים את זה כשאומרים לכם שמשהו הוא חיקוי סיני, שזה נראה יפה וכמו המוצר האמיתי אבל פשוט באיכות גרועה מבפנים? זה מה ש"מולאן" מרגיש לי. אני ממש רציתי להאמין שמה שאני רואה וחווה זה "מולאן" חדש וקסום, אבל די מהר זה התפרק לי בידיים וגיליתי שהוא חלול ושטחי, רק שזה לא סינים מחקים משהו מצליח בארה"ב, זה Disney מחקה קולנוע סיני ואת הסרט שלה, שייזכר לנצח כיצירה נהדרת של עוצמה נשית בזמן שהסרט הזה יעלם מהזכרון.

סיכום 

בזמן ש"מולאן" נראה יפה וכולל קאסט שחקנים מצוין, כל מה שבפנים חסר נשמה, רגש ועומק. 

הכותבים מסתפקים בלהזכיר את הסרט המצויר ולהניח שראיתם אותו, לדחוף מסרים של עוצמה ולהגיע לסוף כמה שיותר מהר, ללא צורך בבניית רגש או עומק לסיפור והדמויות, פשוט נשאיל מהסרט המקורי את הרגש שלו וניתן לכם מוסרי השכל. ומצטער, אבל זה לא מה שעושה סרט טוב.