קשה להיות מוטנט – סיקור למשחק Mutant Year Zero: Road to Eden

איך העיבוד של משחק הקופסא הפופולרי Mutant: Year Zero על ידי Funcom למסך המחשב והקונוסולות? בואו נגלה

כשנחשפנו לטריילר הראשון של Mutant Year Zero: Road to Eden חשבתי שמדובר במשחק אקשן-תפקידים אבל בסוף התברר שמדובר במשחק אסטרטגיה-תפקידים סגנון X-COM. בהתחלה התאכזבתי (כמו הרבה מעריצים), אבל אחרי שראיתי מספר אלמנטים מעניינים בטריילרים של המשחקיות, ידעתי ש-Mutant Year Zero: Road to Eden דורש מבט עמוק יותר.

הסיפור והעולם

Mutant Year Zero: Road to Eden הוא משחק פוסט-אפוקליפטי- אחרי שבני האדם הביאו להרס את העולם על ידי הזנחה של הסביבה, רוב האנושות נכחדה ורק נשארו מאחור יצורים מסוכנים ומעוותים שרוצים לאכול את שארית האנושות ולהביא הרס, ומוטנטים שמנסים להגן על שארית המין האנושי.

אתם מגלמים 3 מוטנטים (2 בהתחלה) שנקראים סלמה,דוקס ובורמין, התפקיד שלכם ב-ARK, המרכז ההישרדותי של כל האנושות, הוא למצוא חפצים בעלי ערך ולהחזיר אותם כדי שה-ARK יוכל להמשיך להתקיים ולשרוד בעולם המסוכן והגוסס שהשארנו מאחור. המשימה שלכם היא למצוא מחלץ חפצי ערך כמוכם שהוא והצוות שלו הלכו לאיבוד בעקבות החיפוש אחר אגדה על גן עדן בלב ההרס.

העולם של המשחק לא מורכב יותר מדי במראה שלו, הוא נראה כמו עולם אפוקליפטי מלא בגרוטאות שאפשר למצוא בסרטים כמו "אני אגדה" ו-The Stand, אבל בכללי מאוד יפה לעין ומאוד מגוון כשתחקרו אותו עם הדמויות שלכם.

הסיפור הוא לא רע בכלל ויש אשכרה מיסתורין ורצון לגלות מה קורה בהמשך, אבל בעיקר בגלל הדמויות הנהדרות בהן אתם שולטים. סלמה, דוקס ובורמין הם פשוט דמויות מרכזיות אדירות, שמוקפות בדמויות משניות מגניבות ושאני יכול לראות באינטרקציה שעות על גבי שעות, דוקס במיוחד אחד האהובים עליי ואני לרוב לא אוהב דמויות ברווזיות (אולי אני ברווזיופוב) כמו האוורד הברווז ודונלד דאק, אבל מצאתי את דוקס פשוט מגניב ברמות. אלו פשוט דמויות שכתובות ממש טוב עם דיאלוג ממש טוב ולכן זה מצוין שהמשחק סובב אותם.

אז למרות שהעולם של Mutant Year Zero: Road to Eden לא הכי מעניין, הוא עושה את העבודה והוא כולל דמויות מרכזיות מעניינות ומשניות מגניבות שמניעות את הסיפור המסקרן.

המשחקיות

כמו שציינתי בפתיח בכתבה, המשחק הוא משחק אסטרטגיה-תפקידים בסגנון משחקי X-COM, זאת אומרת אתם משתתפים בקרבות ירי בתורות עם אויבים שונים וכולכם נעים בתורות. יש לכם 2 תורות (בהתחלה) כל סיבוב ובו אתם יכולים לירות, לתצפת, לנוע, להפעיל יכולת מיוחדת או להשתמש ברימון ויכולת ההצלחה שלכם מושפעת מהחפצים בסביבה, מיקום האויב שלכם והמרחק ביניכם.

הדמות שלכם צוברת ניסיון אחרי כל קרב, מה שמאפשר לכם להעלות את יכולות הדמות כמו בריאות, דיוק ואנרגיה. אתם יכולים להשתמש בניסיון גם ללמוד יכולת מיוחדת, יכולת מוטנטית שמאפשרת לכם לבצע מהלכים מיוחדים בזמן הקרב כדי לנצח את האויב וזה יכול להיות דוקס מגדל כנפיים שמאפשרות לו נקודות ירי טובות יותר ובורמין מקבל פיצוץ אדרנלין שנותן לו להרוס מחסומים בדרך. כל יכולת היא מיוחדת מאוד ומאפשרת לכם להגדיר את הגיבורים של המשחק כמו שאתם רוצים.

כמובן שכדי שהיכולות יהיו שימושיות אתם צריכים נשק וציוד, והמשחק כולל כמות ענקית של כלי נשק ושריונות מגניבים אותם תוכלו להצמיד למוטנטים שלכם, כמו רובי ציד, קרוסבואים, משגרי רימונים ומקלעים, בנוסף, יש לכם מגוון רחב של פצצות ורימונים שרק מוסיפים עוד לטקטיקה המורכבת של המשחק.

את כל החפצים האלו תמצאו בשטח בקופסאות, מכוניות נטושות ואויבים. כדי למצוא אותם אתם משוטטים בשטחים (די) פתוחים עם פנס בזמן שאתם עלולים להתקל באויבים חדשים ואפילו קשים יותר. זו ההחלטה שלכם האם להסתכן בקרב ממש קשה בשביל הסיכוי להשיג שלל מאוד שווה.

חוץ מנשקים, אתם תמצאו בשטח כל מיני גרוטאות וחפצי ערך אותם תוכלו להחליף ב-ARK בשביל שידורגים לנשקים שלכם, ציוד חדש ושיפורים עבור המסע שלכם בארץ שכוחת האל.

למרות שהעולם לא כל כך פתוח ומגוון לפעמים, זה עדיין נחמד שאתם יכולים לחקור אותו, למצוא חפצים ולבחור את הקרבות שלכם. זה גורם להכל להרגיש הרבה יותר חי וגורם לכם להרגיש כאילו אתם בשליטה, מאשר שאתם פשוט ממלאים הוראות של איזשהו מפקד. בנוסף, המשחק כולל מאות אפשרויות פיתוח עבור הדמויות שלכם וזה הופך את המשחק למהנה בלי הפסקה.

מה שכן, המשחק יכול להתפס לאנשים מסוימים כקשה מדי. אני שיחקתי על הרמה הקלה ביותר (שהיא נקראת "נורמלית") ועדיין הרגו אותי לא מעט פעמים, בנוסף, אין לכם שמירות במהלך הקרב, אז תכינו את עצמם לקצת אתגר. אבל לי זה לא מפריע, אני אוהב אתגר טוב ולכן אפילו מצאתי את Mutant Year Zero: Road to Eden יותר מהנה בגלל הקושי שלו.

הגרפיקה והתצוגה

הגרפיקה של Mutant Year Zero: Road to Eden היא לא רעה בכלל. למרות שכמו שאמרתי העולם לא יותר מדי מגוון, האזורים השונים ומה שהם מכילים מונפשים ומעוצבים ממש יפה עם אפקטי אור מהממים ומודלים חלקים ומפורטים. הגיבורים עצמם במיוחד מאוירים בצורה ממש נהדרת עם אנימציה חלקה שרק ממשיכה להחמיא למשחקיות המורכבת. בנוסף, למרות שחלק מהסצנות נראות כמו מודלים מעוצבים בתמונה סטטית, הרבה מהסיפור מוצג באיורים יפים שממחישים את העידן הפוסט אפוקליפטי של המשחק.

התצוגה בכללי היא מאוד יפה ומקצועית בשביל משחק אינדי והאופן שבו מעוצבת המשחקיות בטוח ימשוך את מעריצי משחק הקופסא המקורי תודות לממשק משתמש יפה לעין וקל להבנה.

הסאונד

הסאונד של המשחק גם מצוין, בעיקר בגלל אפקטי צליל מדויקים ודיבוב חלק ומתאים של כל דמויות המשחק, בעיקר דוקס ובורמין. גם אהבתי את קולות האויבים, אותם שומעים כשהם משוטטים באזור בחיפוש אחריכם ורוצים להרוס את ה-ARK, והם נשמעים כמו תת אנושיים מושחתים, הם מזכירים לי גרסה אפלה יותר של גולום.

אז כן, כל הדיבוב ואפקטי הצליל של המשחק, כמו הקרב והתנועה של הדמויות שלכם, נהדרים, אבל איך המוזיקה? ובכן, המוזיקה של התפריט היא לא רעה וכך גם המוזיקה במהלך הקרב, אבל כן מצאתי אותה טיפה שכיחה, משהו שאפשר לצפות ממשחקי אינדי כמו Mutant Year Zero.

סיכום

Mutant Year Zero: Road to Eden הוא משחק אסטרטגיה מצוין שמצליח לקחת משחק קופסא פופולרי ולהתאים אותו למחשב האישי והקונסולות.

למרות שהסיפור והעולם היו יכולים להיות קצת יותר מעניינים והמשחק יכול היה להיות טיפה ארוך יותר, המשחקיות הנהדרת והדמויות המגניבות שמדובבות מצוין נותנות לנו חווית משחק בלתי נשכחת שעל בטוח אמצא את עצמי חוזר אליה פעם אחר פעם.