כדור עובר או כדור נשאר? – סיקור המשחק NBA 2K19

אני לא איש של כדורסל. אני איש של כדורגל. כדורסל דורש תנאים, גובה, סל, כדור קופץ. כדורגל זה פשוט, שני כפכפים, פחית ריקה ואתה בקאמפ נואו. בכדורסל הטובים תמיד מנצחים. בכדורגל אתה יכול להיות חושך כל המשחק ובהברקה אחת לקחת את גביע העולם. אין על כדורגל. אבל מבחינת משחקי מחשב, נדפקתי – כדורגל לא מתכווץ. לא EA האמריקאית ולא Konami היפנית הצליחו או יצליחו לדחוף משחק של שעה וחצי לעשר דקות ושזה ירגיש מציאותי. כדורסל מתכווץ מושלם. אז ה-Pro יותר כדורגל וה-FIFA יותר מושקע והוויכוח מי מביניהם מי יותר מציאותי הופך למגוחך אם שמים את NBA 2K כסטנדרט. בסוף, קיבלתי החלטה: די לבינוניות. גם לי מגיע לשחק בסימולציית הספורט הטובה ביותר בכל הזמנים. גם אם זה אומר ללמוד מה זה Flick n Roll, וכך התחלתי את הדרך עם NBA 2K19.

רקע

כבר עשור שסדרת NBA 2K היא המלכה הבלתי מעורערת של משחקי הספורט. עד כדי כך שהמשחקים האחרונים כבר לא נכנסים בקטגוריית משחק, זו סימולציה לכל דבר – לכל שחקן מ-Lebron James ועד אחרון שחקני הספסל יש אנימציה ייחודית: מזריקה, ריצה, אכילת בורקס וסתם הליכה במגרש, לכל קבוצה יש את ספר התרגילים שלה. המשחק טוב עד כדי כך שמאמנים ב-NBA בודקים על המשחק הרכבים ושיטות, מדמים מצבים שיעזרו להם במשחק האמיתי, וכל זה בלי תחרות.

EA מנסה שנים לגרד ל-2K את הטבעת עם ה-NBA LIVE המצחיק שלהם, שופכים ים של כסף וזכויות ומה לא, אבל הכדור שלהם מחטיא בקילומטרים פעם אחר פעם. השנה EA נכנעו והצהירו שהם יותר לא מנסים להיות סימולציה אלא ארקייד בלבד. בשנה הבאה שתי לחיצות על הטורבו איקס איקס ריבוע ואתה הופך לנמר אש שנושך את הכדור עד הסל. אבל השאלה הגדולה: האם NBA 2K הוא רק למי שמבין כדורסל?

כן. זה משחק למי שמבין, חי ונושם כדורסל.

בלי להבין מה זו חסימה או לאן לרוץ במגרש, אתם תכדררו עד מוות ובאין מוצא תזרקו מחצי מגרש או תנסו להטביע על חמישה שחקנים, תקללו, תאבדו סבלנות והמשחק פשוט יקיא אתכם החוצה. בשביל לשחק במשחק הטוב בעולם, צריך לשבת וללמוד – אז אני הושבתי את אחי מתן לידי שעתיים בשבוע, שהוא במקרה אחד ממאה השחקנים הטובים בעולם, אפשר לקרוא לו מומחה 2K. אם לא התמזל מזלכם, אפשר לראות גם סרטוני הדגמה ב-Youtube, אבל באמת של הדברים, שני שיעורים פרטיים משחקן טוב שיסביר לכם בסבלנות איך עושים Pick n Roll, פה חסימות, שם תפקידים ולאט לאט אתם יכולים להפוך מזוועה לבושה ומבושה לכלימה, אבל לפחות לשחק.  אולי אפילו לנצח בני מיעוטים ברשת שמנסים את המשחק בדיוק כמוכם.

בסופו של דבר המשחק הזה גרם לי לאהוב כדורסל. אפילו טיפה להבין. פתאום מצאתי את עצמי מתעורר בשלוש בבוקר לראות את Cleveland אם הם משחקים כמוני.

לעסק סרג'יו לעסק

אז איך NBA 2K19? באין מתחרים אמיתיים בשוק, ההשוואה תהיה למשחק של שנה שעברה בארבעה מאפיינים: הגרפיקה, האנימציה, המשחקיות ו-MyCareer.

גרפיקה

למי שלא הספיק להתנסות בחוויה המשחק נראה מדהים, ובמיוחד זורח ב-4K, אבל מי שכן שיחק במשחקים הקודמים מתחיל להבין שהמנוע הגרפי של NBA 2K מתחיל להיגמר. 5 שנים של כמעט אותה גרפיקה, עם שיא ב-2014 (שעד היום מציינים שזו הגרסה עם התאורה הטובה ביותר). ונכון, המודלים נראים יותר מפורטים, אבל יש עדיין פערים בין השחקן במשחקיות לבין השחקן בהילוך החוזר – הפרקט נראה קצת מט, חסר השתקפויות והתאורה לא מציאותית. תאמינו לי שיחקתי עם הכיוונים בטלויזיה ועם ה-HDR והגדרות ומה לא, זה לא עזר, הגרפיקה במשחקיות טובה מאוד אבל לא מקפיצה את המשחק קדימה.

הבעיה היא שהמנוע הקיים פשוט עובד מושלם עם האנימציה, במשחק עם כל כך הרבה פקודות לשחקן, והמון משתנים בכל פריים, זה מתכון ברור לגליצ'ים בלתי נסלחים. אם הייתה ל-2K תחרות, אולי הם היו סוחטים יותר את המנוע אבל כשאתה נמצא ראשון במירוץ בפער כל כך גדול אתה לא תיקח סיבוב על מאתיים, יש פה הרבה מה לסכן, לפחות לא עד הדור הבא.

אנימציה

השנה התנועה הרבה יותר עגולה והרבה יותר זורמת, רואים אפילו את תנועת האצבעות בקליעה. השיפור המשמעותי ביותר הוא בהגנה. מערכת ההתנגשויות בין שחקן לשחקן מתחשבת במצב הגוף, במשחקים קודמים לא היה פתרון לאנימציה במקרה של ניסיון חטיפת כדור ל-Guard כמו Kyrie Irving לדוגמה, עם שליטה מוחלטת בכדור. מכיוון שלא סביר שהשחקן שלכם יחטוף לו תוך כדי כדרור, ומתוך ניסיון לשמור על ריאליזם, עשו גליץ' מכוון באנימציה כך שהיד של השחקן תעבור בתוך הכדור או בתוך הגוף של השחקן השני, העיקר שלא ייווצר מצב שתחטוף ל-Kyrie Irving ותשנה סדרי עולם. השנה קיבלנו פתרון לעניין, על ידי מערכת שעובדת על פי הדיוק שלכם – אם תצליחו באמת לחטוף את הכדור על ידי דיוק בלחיצות, תקבלו את הכדור, אבל השחקן מולכם ינסה להוליך אותו בצורה שתתחמק מכם בלי לרמות עם גליצ'ים.

Lebron זה Lebron, ו-Steph Curry מהמם אתכם בכל פעם שהוא לכם פייד קטן וקולע מעליכם שלשה. יש פה חשיבות למשקל גוף, המהירות ריצה לא אחידה כך שאפשר כמעט להרגיש את השחקנים נושמים. הכל הלך צעד אחד קדימה.

לסיכום: האנימציה היא ההתקדמות המשמעותית ביותר ביחס ל-18.

משחקיות

כאמור, השנה זו שנת ההגנה. המשחק הפך להיות הרבה יותר קשה מבחינת סלים- המחשב לא נותן לעבור גם עם אישורי מעבר ותעודת קצין. לגוף יש פה משקל ואם שחקן עומד אפילו בערך במקום הנכון, יהיה מאוד קשה להשתחל לסל גם אם כל הכוכבים שבשמים יעמדו בשורה. השינוי באנימציה שמחושבת בכל מגע עם הכדור ובכל מפגש עם מסה, הקשיח את ההגנה ובלי תרגילים מתאימים זה זריקות על הבאב אללה. מצד שני הקליעה יותר נוחה, אפשר לבחור בין סוגי מדים שונים שנותנים אינדיקציה מתי לזרוק, אבל חוק ברזל הוא תמיד להסתכל על האנימציה של השחקן, וכשהוא מגיע לשיא הגובה, לשחרר.

שני דברים מעצבנים: לפני המשחק אם משחקים רציני, צריך להיכנס להגדרות, לשנות הגנה, לקבוע החלפת מקום, מרחק שמירה ואיזה בורקס השחקנים שלכם ינשנשו בין המשחקים, בתפריט אגרסיבי, מסיבי, אטרקטיבי. ממש עולם ומלואו, ובלי זה, אין לכם סיכוי ברשת. כך יצא איך שמי שלוחץ על ה-Start ראשון כשנפתח המשחק, זוכה לעשות את השינויים, והשני פשוט מחכה כמו טמבל בלי אפשרות לעשות את השקשוקה בטקטיקה. הפרוצדורה חוזרת גם כשאחרי שעה למשחק הגיע הזמן לשנות, והשני לוחץ ואתם מחכים ומחכים. סתם מעצבן. כשעוצרים משחק לכולם צריכה להיות האפשרות לעשות שינויים, אין מה לעשות, ישראל מתייבשת.

הדבר השני זה העדכון היומי, שפתאום באמצע המשחק עולה פלאח בגודל של הראש שלך, ומצווה עלייך לצאת עכשיו מהמשחק לעדכן. מהר אבל, כמו המדבקות עונש על השמשה באוטו של "אסור לחנות פה", רק שפה לא יעזרו מים חמים, אתה תצא ותעדכן שמעת!?

חוץ מזה, המשחקיות חוויה. השחקנים עושים יותר תנועה על הרצפה והתנועה באוויר יותר ורסטילית ונותנת תחושה שבאמת אפשר לסמוך עליה. שירטוטי העזר של התרגילים על הפרקטים עברו שינוי והם טיפה יותר ברורים. לעווארים אמיתיים זה מהבהב, החיצים זוהרים בצורה קצת יותר ידידותית משנה שעברה. ברשת המשחק שוטף מצוין אני בכל אופן לא נתקלתי בלאגים מטורפים. הכל זרם די חלק.

שיטת עליית הליגות ברשת השתנתה – אתם משחקים משחק אחד עם קבוצה סופר על סטייל Golden, משחק עם קבוצה טובה סטייל Washington, ועוד משחק עם קבוצה פח סטייל Broklyn. יש פה ניסיון למנוע מהתופעה של Golden State מול Golden State למשך עונה שלמה. מכריחים אתכם לגוון. על הנייר רעיון לא רע. הופך את העניין לקצת יותר קשה כי במקום ללמוד קבוצה אחת צריך ללמוד שלוש, אבל בסדר, ניחא, יש לנו זמן, העבודה כבר מזמן לא חשובה מאז שהתמכרנו.

בסך הכל נראה שיש יותר שיופים משינויים. במילא כל שנה נראה שאין יותר מה לשפר ובכל זאת מצליחים לדחוף את הפיל אל העתיד.

MYCAREER

כל שנה כמה תסריטאים שוברים את הראש איך מספרים כל פעם מחדש על שחקן צעיר שמתחיל בקולג', עובר לשבת ב-NBA על הספסל, אך לאט לאט עם האימונים משתפר והופך לכוכב על. כמה אפשרויות כבר יש. שנה שעברה הם הגיעו לשיא כאשר הסיפור היה על DJ שתיקלט בטורניר כדורסל, שיחק שם להנאתו רק בשביל הצחוקים, רק שבמפתיע הסתובבו סקאוטים של ה-NBA שגילו אותו, ועבר ישר אל החבר'ה הגדולים בלי לעבור את המסלול המסורתי. משהו הזוי ברמות של סדרה של Netflix.

השנה תגלמו שחקן שלא נבחר ב-Draft, יוצא לשחק בסין סטייל זהבי, מגלים אתכם במקרה ואז עוברים לכמה משחקי עינוי בליגת B, לאט לאט מגיעים ל-NBA ובום, נהיים כוכבי על. נו יאללה בסדר. רק אל תתקעו אותי בסין יותר מחמישה משחקים, למה לא מעניין אותי שאתם רוצים את הקהל הסיני לא על הגב של ה-Center שלי בילי בונגה. ככה קראתי לו, ניסיתי לכפר על השם שהם נותנים לו במשחק. הפיתוי לבנות Guard שיעשה תעלולים ויזרוק מהשלשות זה טוב לשחקנים מתקדמים יותר, אני ממליץ להתחיל עם Center. ככה לומדים את הבסיס בכדורסל – אתם יודעים לאן לרוץ, קצת חפירות, קצת חסימות הטבעות, מרפקים. דרך נפלאה לשחק את המשחק במיוחד אם אתם ברמה בינונית ומטה. השנה בבאדג'ים צוברים יותר נקודות משנה שעברה, וההתקדמות יותר מהירה ל-80 ו-90. גם התרגילים באימונים יותר ידידותיים משנים עברו. אבל הדבר הכי חשוב, הוא שאפשר להעביר את הסרטונים! לא חייבים לשמוע אחיינית יפנית מבלבלת את המוח ומבזבזת לכם את הזמן על הבעיות שלה, אני באתי משחק כדורסל גברת!

עוד דבר שמשמח אנשים עם קצרים במוח שאפשר בתפריט לעבור ישר לחדר כושר או למשחק או לבאדג'ים בלי להסתובב בשכונה. בכל זאת שכונה מסוכנת, רק שהפעם גם אפשר להסתובב בה על אופניים. מי שרואה את הסרטונים אז הטקסטים מעולים, יש שחקנים מפורסמים כמו ההוא מהנוקמים וההוא מהסטנד-אפ, אתם תזהו אותם אבל אין מצב שתדעו את השם המלא, אבל ברור שמדובר על כוכבים ענקיים באמריקה. למרות ההזיה השנתית של הסיפור, הוא יותר משכנע, הגרפיקה יותר אמינה בסרטונים, ועכשיו אפשר לדלג עליהם! פעמיים כי טוב.

סיכום

עם טיפה הבנה בכדורסל וזמן של תנין בחמת גדר, יש לכם כרטיס כניסה לסימולציית הספורט הטובה ביותר בדורנו. אומנם אין פה קפיצה דרמטית מהמשחקים הקודמים בסדרה, אבל זה המשחק היחיד שההשוואה האמיתית אליו היא עם המציאות בעצמה. הדבר היחיד שמבדיל את ה-NBA 2K19 ממשחק מצוין למהפכה, זו הגרפיקה, שכנראה לא תשתנה משמעותית עד הדור הבא לפחות. אולי אי שם בעתיד יצליחו לייצר מתחרה אמיתי שיגרום ל-NBA 2K לא להתקדם צעד וחצי אלא לעשות צעדים. כדור עובר. איפה… לא יקרה בחיים.