עוד יום במגרש – סיקור המשחק NBA Playgrounds 2

בחמישי בערב, הגיעו אלינו דייגו ונטלי והילדים, אני מקבל את פניהם, שכוב על הספה עם שלט דולק ביד. ישר בלי הרבה גינונים מה משחקים? יש פה ילד בן שבע ושניים בני 40 מעניין מה יכול להתאים. זו הייתה שעתו של NBA Playgrounds 2 לזרוח. קודם כל זה של 2K , כדורסל, 2 על 2 , הכוכבים של ה-NBA גמדים עם ראשים גדולים, אין חוקים, הטבעות מטורפות, מכות והשתוללויות, גרפיקה פגז, וכך עם שלושה שלטים ואצבעות משומנות משניצל טבעול במשך שעתיים וחצי היינו כולנו חברים של איתן מהכיתה, כולנו לא רצינו שאמא תבוא לקחת אותנו והלוואי וירשו לנו לשחק עד הבוקר. המשחק לא מסובך, אין יותר מדי כפתורים, ארקייד טהור, אבל דורש ממך דיוק בעיתוי הזריקה ויכולת לעשות שילובים. אתם יכולים ליהנות מללחוץ על איקס וריבוע, אין בעיה, אבל אם אתם לומדים אותו (עניין של חצי שעה לשבת על סרטונים ב-Youtube), אתם עפים!

משחקיות

ב-2K לוקחים כדורסל ברצינות גם אם הם עושים ממנו קרקס. הם הקפידו לתת לכל שחקן את התנועות המאפיינות אותו באופן הכי מוגזם שאפשר, וב-NBA Playgrounds 2 יצרו קריקטורה שלמה לא רק בגרפיקה אלא גם באנימציה. Michael Jordan יכול להטביע מהשלשה, Kyrie Irving יפיל אותך לקרשים מסוחרר, Steph Curry יקלע שלשות מהחניון, Labron James ידרוס אותך כמו רכבת. בקיצור – תענוג. המשחק די פשוט אבל דורש מיומנות. בזריקה יש מד שצריך לעצור אותו על הצבע הירוק, הטבעה מגובה חמישה מטר מתרסקת על הטבעת והכדור בחוץ אם לא דייקת, אין הנחות. גם במסירה ל-Alley-oop צריך דיוק בתזמון, ובלי לשלוט בזה הכל יעוף החוצה, אבל היופי זה שאין מעצורים ואין חוץ, ממשיכים בטרפת עד שיוצא איזה תרגיל כמו שצריך ואתה בשמיים. אפשר לעשות Pick N' Roll והפרטנר שלך פשוט מפוצץ את השחקן מולו, ובהגנה יש מרפקים לפנים וסטירות מצלצלות.

מבחינת מצבי משחק יש אחד מול השני, יש עונה שלמה, ו-Online. מבחינת שחקנים אתם מקבלים כמות מאוד קטנה של שחקנים. אני בהתחלה חשבתי שזו ממש גנבה לקחת על משחק 190 שקל ולקבל חמישה שחקנים. ריח המסחטה נכנס לאפי, אבל אחרי עשרה-עשרים משחקים קצרים מתגמלים אתכם בכמות נאה של מטבעות, ואתם די מהר מגיעים ל-5000 , קונים אריזת זהב ומקבל פתאום את Kobi "THE MAMBA" Bryent. כן יש סיבה להתמרמר, אבל המשחק לא מלוכלך. באמת לא חייבים לשים עוד 90 שקל כדי לפתוח את כולם, למרות שחשבתי על זה.

בפאן הפסקול, בשיטוט בתפריטים תוכלו לשמוע רק שיר אחד ודי מעצבן אחרי הפעם החמש מאות, השדרנים סבבה לגמרי, יש צחוקים שחוזרים על עצמם אבל לא ציפיתי ליותר. המחשב יריב קשה מאוד בדרגה הגבוהה וקצת פחות קשה מאוד בדרגה הנמוכה, אין פה טיולים בהארלם. ברשת הכל עובד טוב בסך הכל, בשעות הלילה קצת קשה למצוא אנשים שאין להם בית ספר מחר אבל תמיד אפשר ליפול על איזה מנוזל. בקיצור: קייטנה עם דרישות.

גרפיקה

הדמויות נראות פגז, המגרשים צבעוניים ועשירים בפרטים, מבאס שבעונה הסדירה אתם משחקים כל הזמן על אותו מגרש רק עם לוגואים שונים, אבל תכלס בכל שאר המצבים המגרשים לבחירה יפהפיים. לקראת חג ה-Halloween, יצא עדכון עם מגרש מהגיהנום עם כדור דלעת וזומבים בקהל, תוספת נחמדה, אבל אולי יכלו עוד קצת לנסות להבהיל עם שחקנים זומבים וביסים בצלעות אבל הסתפקו בעטיפה.

בשורה התחתונה, אין תלונות, מדובר באחד ממשחקי הארקייד המרהיבים בימינו. ואני בזבזתי אסימונים בכוכב שבתאי על NBA Jam. אבל אתם יודעים מה? אין לו את החשמל שהיה ב-NBA Jam. יכול להיות שהנוסטלגיה פה מרמה, אבל אני זוכר את הפלאשים המסנוורים מהקהל כשאתה עולה להטבעה, ובחדש חסר את הייחודיות הזאת. אין מגרש שהוא אמיתי כמו ה-Madison Square Garden, הכל או על חופים או שכונות, כך שאין ניגוד אמיתי בין המציאות לקריקטורה. ב-NBA Playgrounds 2 זה מפוספס, הניגוד הזה הוא אחד מהמאפיינים החזקים ביותר של Jam. אבל, בתמונה הגדולה, הגרפיקה של ה-Unreal Engine עושה את העבודה.

אנימציה

הדמויות זזות די בגמישות, התנועה שלהם עגולה וזורמת אין הרגשת רובוטיקה באוויר, התנועות האמיתיות של השחקנים מובאות בפרשנות מוגזמת וזה מאוד מגניב. ההטבעות והחטיפות מספיק מגוונות למשחק מהסוג הזה, זה לא משחק של פרטים קטנים, הכל פה בבום.

לסיכום

העוצמה של NBA Playgrounds 2 היא לשחק עם חברים בסלון. זה צחוקים, זה כיף, זה קליל זה כמו פיצוחים, זה עובר מ-"בוא נראה מה זה חמש דקות" וגולש לשעתיים שרבים של מי התור לשחק. זה לא אותה חוויה לבד מול המחשב או נגד מישהו באונליין, זה כמו ללכת ללונה-פארק לבד. זה משחק שבלי הצחוקים והצעקות מסביב אתה מרגיש שאתה פתאום לרגע קט צריך חברים אמיתיים שממש קיימים במציאות.