יש לכם אומץ?- סיקור הסרט משחקי חובה

משחקי חובה הוא סרט מעט מפתיע שנכנס לאקרנים בתור אחד מהסרטים החמים של הקיץ, שאולי מנסה לתפוס קצת מהתהילה האחרונה שסדרות משחקי הרעב והרץ במבוך קיבלו לאחר יציאת סדרות הסרטים בחמש השנים האחרונות. האם הוא הצליח לעשות זאת, או שמדובר בדרמה סתמית?

משחקי חובה, שבאנגלית נקרא בשם Nerve, הוא סרט פשע ומתח המבוסס על ספרה של ג'יין רייאן באותו השם שיצא בשנת 2012. הספר (והסרט) עוקבים אחרי סיפורה של ונוס "וי" דלמוניקו (אותה משחקת אמה רוברטס), תיכוניסטית שקטה וביישנית שמקבלת מייל מהאוניברסיטה Calarts בקליפורניה, שלא בטוחה האם לאשר את הקבלה שלה לאוניברסיטה מחשש לתגובתה של אמה (שמשוחקת על ידי ג'וליאט לואיז), שמעדיפה שתלמד בקולג' פחות יוקרתי קרוב לבית. בינתיים, חברתה של וי, סידני (אמילי מייד), מתכננת להפוך לכוכבת פופולארית במשחק הרשת Nerve- משחק שמבוסס על אמת או חובה, אבל בלי האמת, בו המשתתפים חייבים לעשות חובה שניתנת על ידי הצופים ברשת כדי לקבל תשלום שמגיע ישירות לחשבון הבנק שלהם, אלו ש"משתפנים" או לא מצליחים להשלים את המשימה בזמן הקצוב שניתן להם חייבים לצאת מהמשחק ולהפסיד את כל הכסף שהרוויחו עד כה. לאחר ויכוח שנוצר בין סידני לוי לגבי המשחק, וי מחליטה להפוך גם היא לשחקנית במשחק ויוצאת עם חברה הטוב טומי (מיילס הייזר), להשלים את החובות שניתנו לה- כאשר במהלכן היא מחויבת לנשק איש זר, ובמקרה האיש הזה היה איאן (דייב פרנקו), בגלל שהיא הבחינה בו קורא את הספר To the Lighthouse, הספר האהוב עליה. הצופים (אלו שלא משחקים במשחק, אך עדיין נותנים את החובות לשחקנים), אוהבים את הכימיה בין שתי הדמויות ושולחים אותן לעיר הגדולה, ו-וי ממשיכה עם איאן. במהלך רוב הסיפור אנחנו עוקבים אחרי ההרפתקה של וי עם איאן בעיר הגדולה כאשר הם משלימים את החובות שניתנו להם ומקבלים על כך כסף, ונתקלים בדילמות שהם חווים בהשלמת המשימות.

הסיפור של הסרט מאוד מושך, ומראה לנו בעצם מה יכול לקרות בסביבה דמיונית ועתידנית שלא כל כך רחוקה מאיתנו (הסרט מתרחש בשנת 2020), אם משחק כזה באמת ישוחרר מתישהו. כל עלילת הסרט בנויה על כוחו של האדם האנונימי בקבוצה, על הכוח שלו באינטרנט, וכיצד אפילו ההעלבה הקטנה ביותר שאדם בקצה השני של העולם כתב עליך יכולה לשנות את כל מה שאתה חושב על עצמך בשניות. כמעט כל סצנה בסרט גורמת לנו לחשוב "האם זה באמת היה קורה ככה בעולם האמיתי?" או "מה הייתי עושה אם הייתי במצב הזה?", שזהו באמת הקסם של הסרט הכל כך רלוונטי לחיינו הכמעט לגמרי ווירטואלים. למרות זאת, העלילה אינה מושלמת- היו כמה קטעים שגרמו לי לתהות האם הם באמת חשובים לעלילה, או שהם נוצרו אך ורק כדי שנוכל להתקדם כבר ולהגיע לסוף הדרמטי? לכך או לכך, אני מאוד נהנתי מהעלילה של הסרט, שגרמה לי לחשוב קצת יותר על מה היה קורה אם היינו צריכים להתמודד עם המציאות של הדמויות בסרט, ואם הסוף היה שונה מסופו של הסרט. ההתחלה של הסרט אמנם גרמה לו להיראות מעט קיטשי, אך אל תטעו- בסרט הזה יש אקשן, קומדיה, דרמה ואפילו מתח בכמות כמעט מדויקת, שהופכת לסרט מהנה מאוד. בעיה קטנה שכן הייתה לי עם הסרט, היא השימוש הרב שלו בצילום עילי כדי להראות לנו את מה שהולך בעיר עם השחקנים, וכמה סצנות שהיו חסרות משמעות שלדעתי קצת הורידו מהערך של הסצנות האחרות בסרט וההשקעה בהן.

הדינמיקה בין כל הדמויות בסרט מעולה, וי ואיאן הן דמויות מעולות עם כמה רבדים של עומק, והשחקנים שמשחקים אותם בהחלט יודעים מה הם עושים. לא רק זה, כל הדמויות בסרט חשובות במיוחד לסיפור וגם להן יש המון רבדים של אישיות. לא נתקלתי בדמות שטחית וראשית שלא הייתה חשובה לעלילה חוץ מדמות אחת, שרק נועדה לתת לנו דחיפה לקראת העלילה המרכזית של הסרט.

לסיכום, משחקי חובה אולי לא נראה כמו סרט מזמין במיוחד, אבל הוא סרט מיוחד ומעניין שיגרום לכם לחשוב קצת יותר על הפעולות שלכם ברשת. אני בהחלט ממליץ ללכת ולראות את הסרט כל עוד הוא בקולנוע.