ארץ ישנה-חדשה – סיקור המשחק Ni No Kuni II: Revenant Kingdom

חוזרים ליקום מקביל עם Ni No Kuni II: Revenant Kingdom

Ni No Kuni II: Revenant Kingdom כבר כאן וקשה להאמין שעברו כבר יותר מחמש שנים מאז ש-Ni No Kuni: Wrath of The White Witch הושק בשוק המערבי, המשחק שהיה כמעין משב רוח רענן לז'אנר משחקי התפקידים היפניים בדור הקונסולות הקודם. שיתוף הפעולה בין מפתחת המשחקים Level-5 לבין אולפן האנימציה Studio Ghibli הוביל למשחק יוצא דופן באיכותו עם מערכת קרב ייחודית שמשלב בין לחימה בתורות של שחקן ביחד עם שליטה ביצורים בשם Familiars, מעין שילוב בין סדרת Tales של Bandai Namco ופוקימון. המשחק המקורי כמובן לא היה חף מטעויות, האינטיליגנציה המלאכותית שלו הייתה בעייתית, מערכת הקרב המורכבת לא תמיד הייתה מאוזנת, והיו אזורים במשחק בהם נדרשתם לטחון שוב ושוב אתם אותם האויבים רק כדי לעלות רמות ולעבור לאזור הבא.

כמו הרבה משחקי תפקידים יפניים גם Ni No Kuni II: Revenant Kingdom הוא לא המשך ישיר למשחק הקודם, אך הוא מכיל רעיונות דומים וסגנון אומנותי זהה. ההבדל הגדול ביותר בין המשחקים (אפילו יותר מהעלילה) הוא מערכת הקרב. זו של החדש דומה יותר למערכות קרב של משחקי תפקידים כמו Dragon Age: Inquisition ו-Final Fantasy XV (שהוא אכן משחק תפקידים יפני, אך הוא הושפע רבות ממשחקי תפקידים מערביים) מאשר למשחקי תפקידים יפניים, כמו סדרת משחקי Tales. זה בהחלט מרשים שהמשחק מצליח לרצות את חובבי משחקי התפקידים היפניים הקלאסיים ויחד עם זאת הוא גם נגיש מאוד לקהל המעריצים החדש.

באופן לא מפתיע העלילה של המשחק השני די דומה לזו של המשחק הראשון, שניהם סיפורי הרפתקה לכל המשפחה הנוגעים בנושאים אישיים כואבים (כמו מוות של בן משפחה) או נושאים פוליטיים (כמו שחיתות). הדמות הראשית במשחק היא אוון פטיוויסקר טילדרום, מלך צעיר שהוא בן כלאיים של חתול ואדם, שיוצא להציל את העולם. בתחילת המשחק אוון, הוא קורבן של הפיכה לאחר מות אביו. הוא ניצל במפתיע על ידי אדם שמגיע מהעולם שלנו. לאחר שהם נמלטים מהארמון Evan מחליט להקים ממלכה חדשה, בהתחלה רוב האנשים שמצטרפים אליו הם נוודים, אנשים דחויים ופיראטים (שבאופן לא מפתיע הם אנשים מאוד חביבים) ובהמשך הוא יצליח למשוך אליו אנשים חזקים יותר. אם כל זה נשמע לכם כמו סיפור פנטזיה גנרי, אז ברכותיי, צדקתם! בהמשך המשחק מתברר לכולם שכוח אפל ומסתורי הוא זה שעומד מאחורי כל התחבולות הפוליטיות האלה. כל הדברים האלה הם מאוד אופייניים למשחק תפקידים יפני. אז בכל זאת המשחק מצליח להיות טוב יותר ממרבית אחיו לז'אנר? באמצעות הכתיבה כמובן שהיא עשרים רמות מעל למה שהורגלנו אליו במשחקי תפקידים יפניים. לכל אחת מהדמויות שתפגשו יש חן ואישיות יוצאת דופן.

המשחקיות, כפי שכבר ציינתי, דומה יותר לזו של משחקים תפקידים מערביים. Ni No Kuni II: Revenant Kingdom הוא משחק פעולה-תפקידים לכל דבר ועניין. שני כפתורים ישמשו אתכם להתקפה (אחד לקלה ושני לכבדה), כפתור אחר להתחמקות והשלישי להטלת קסמים. כל זה קורה כמובן בזמן אמת. גם כאן תוכלו להחליף בין כל חברי ה-Party שלכם בהתאם לרצונכם ולפאזל שתצטרכו לפתור במהלך המשחק (בדרך כלל הדמות של Evan). לכל אחת מהדמויות ב-Party שלכם יש סט קסמים ייחודי לה. בנוסף לכל אלה תוכלו לצרף לכל קרב גם כמה יצורים קטנים בשם Higgledies, מעין זימונים שדומים מאוד ל-Pikmin ול-Minions מסדרת משחקי Overlord. כמו בשני המשחקים האלה גם כאן הם מתחלקים לתתי קבוצות, יש את הזימונים הגנריים (כמו אש וקרח) וזימונים יותר מקוריים כמו אופל. ליצורים האלה יש גם יכולות מיוחדת כמו זימון תותח גדול או ריפוי. בשורה התחתונה מערכת הקרב עובדת מצוין והופכת כל קרב קטן להנאה צרופה.

למשחק יש מערכת שלל מאוד עמוסה, תוכלו למצוא המון דברים שפשוט שוכבים על הרצפה בעולם המשחק וגם האויבים מפילים כמויות מאוד גדולות שלו ברגע שהם מתים. רוב השלל שתמצאו מורכב מחומרי גלם, שבאמצעותם תוכלו ליצור הכול, החל ממזון ועד Higgledies חדשים. יש כל כך הרבה שלל שהרבה פעמים תפספסו דברים חשובים או שתרימו משהו חשוב ולא תשימו לב אליו כי אתם סוחבים את כל הממלכה על הגב.

Ni No Kuni II: Revenant Kingdom מתפתח בקצב די אחיד לאורך 60 השעות בהן ביליתי במחיצתו. בערך בסוף השליש הראשון של המשחק תופיע מערכת חדשה בשם Tactics Tweaker, שתאפשר לכם להפחית את כמות הנזק שאתם סופגים ותשנה גם את השלל שאתם מקבלים. חשוב לציין שמערכת זו מתפתחת בנפרד מהדמות שלכם ותצטרכו לצבור נקודות ניסיון נפרדות כדי לשפר אותה.

באופן די מוזר בעשר השעות הראשונות של המשחק לא תתקלו כמעט במשימות צדדיות, אך אל דאגה בהמשך יהיו המון משימות צדדיות שנוגעות בעיקר לבניית הממלכה שלכם. בשלב הזה המשחק הופך למעין סימולציית בניית ערים, במצב זה תשחקו מנקודת מבט איזומטרית על הטירה שלכם, תוכלו לבנות בניינים חדשים ולמלא אותם באנשים, שיוכלו בתורם לספק לכם משאבים, כמו ציוד משופר, חפצים חדשים ויכולות חדשות. סוג נוסף של משימות צדדיות מאפשר לכם לגייס אנשים ספציפיים לעדת המעריצים שלכם. המשימות עצמן מאוד משעממות עם סגנון משחקיות של "תלך תבוא" , אבל בסופם תקבלו דמות חדשה עם יכולת מיוחדת. סוג נוסף של משימות צדדיות הוא קרבות אסטרטגיה בזמן אמת מול צבאות אחרים, זה לא Starcraft או Age of Empires אבל זה בהחלט תורם לגיוון. חלק מהמשימות הצדדיות מכילות גם קרבות בוסים או חקירת מבוכים מיוחדים, אך לא אפרט יותר מדי כדי לא לעשות לכם ספוילר. באופן כללי אפשר לומר שהמשימות הצדדיות הן אחד מהחלקים הפחות מוצלחים של המשחק.

עולם המשחק עצמו נראה מכוער למדי עם גיאומטריה בסיסית מאוד וטקסטורות מאוד פרימיטיביות. למעשה כל העיצוב והפריסה של האזורים השונים מאוד מזכירה את דור המשחקים הקודם, המפות מאוד קטנות ולא מאפשרות אינטראקציה עם הסביבה. כתוצאה מכך גם התנועה של הדמויות במרחב נפגעת ונראית מאוד לא אמינה. גם האנימציות של הדמויות מאוד מזכירות את דור המשחקים הקודם וזה חבל כי אנחנו כבר בשנת 2018. למרבה המזל הסגנון האומנותי של המשחק מציל אותו, העיצוב של הדמויות ושל מבוכים מסוימים נראה מאוד טוב. הוא מאוד דומה לזה של המשחק הראשון שפותח כאמור בשיתוף עם אולפן האנימציה האגדי Studio Ghibli.

האכזבה הכי גדולה שלי מהמשחק היא שרוב הדיאלוגים ב-Ni No Kuni II: Revenant Kingdom אינם מדובבים. המדובבים עצמם עושים עבודה מעולה (למרות שיש לכולם מבטא בריטי כבד) וחבל שלא זכיתי לשמוע אותם יותר. בעיה נוספות, חמורה יותר בעיני, היא שהדיבוב במשחק נקטע באמצע סצנה, מה שמוזיל אותה ופוגע בהעברת הסיפור. גם הפעם המשחק נהנה מפסקול מצוין שהולחן על ידי ג'ו הישאישי, מלחין הבית של Studio Ghibli.

בעיה נוספת ממנה המשחק סובל היא רמת הקושי המאוד נמוכה שלו, תוכלו לנצח כמעט את כל הקרבות במשחק ללא מאמץ. למרבה המזל שגם אומר לא צריך לבזבז זמן בטחינה מיותרת של אויבים כדי לעלות רמות, דבר שלמרבה הצער מאפיין את הז'אנר הזה.

בשורה התחתונה אפשר לומר שדי נהניתי מ-Ni No Kuni II: Revenant Kingdom, הוא בקלות אחד ממשחקי התפקידים היפניים היותר נגישים של השנים האחרונות. למשחק עצמו יש הרבה מאוד פגמים אבל יש בו גם קסם וחן שקשה להתעלם מהם.