הנידהוג דורש עוד קורבן – סיקור למשחק Nidhogg 2

אחרי ההצלחה המסחררת של המשחק הראשון, החלטנו לראות אם Nidhogg 2 מצליח להתעלות על משחק הקרבות מבית Messhof Games

Nidhogg 2 הוא ההמשך למשחק הקרבות האהוב מלפני כ-3 שנים ומבטיח גרפיקה טובה יותר, יותר נשקים ויותר שלבים, אבל האם הוא באמת טוב יותר? החלטנו לגלות בעצמנו.

משחקיות

המשחקיות של Nidhogg 2 היא זהה למשחק הראשון- אתם צריכים לחסל את יריבכם ורק אז תקבלו את הזכות להתקדם בשלב למסך הבא, עד שתגיעו לסוף ושם תזכו לכבוד להקריב את עצמכם לנידהוג המופלא. אם יריבכם הורג אתכם אז הוא מקבל את הזכות להתקדם בשלב לכיוון השני, זה כמו משיכת חבל רק עם נשקים חדים ותולעת ענקית.

מה ש-Nidhogg 2 נותן לעומת המשחק הקודם זה גיוון בנשקים איתם תוכלו להרוג את יריבכם. בזמן שהמשחק הראשון נתן לכם להלחם רק עם חרבות סיף, המשחק השני מצרף גם חרב ענקית, סכין וחץ וקשת. לכל נשק יש את היתרון והחסרון שלו אבל עדיין יש הרגשה כללית שהחרב הענקית והחץ וקשת ביתרון על שאר הנשקים. אתם יכולים לשנות את האופן בו אתם משתמשים בנשק עם שלושה רמות תקיפה שונות ואפילו לזרוק את הנשק על היריב, אבל אם תעשו זאת תצטרכו לחסל את יריבכם באמצעות איגרופים ובעיטות.

כמה שזה כיף להרוג את יריבכם, המטרה בסופו של יום היא להרוג אותם פעם אחת ולנסות להגיע למסך הסוף בלי למות ובשביל זה צריך לנוע ולהתחמק מכל הסכנות של השלב ומהתקפות היריב שלכם, הבעיה היא שהשליטה שלכם בלוחם ב-Nidhugg 2 פחות טובה מהמשחק הראשון- במשחק הראשון הרגשנו בשליטה מלאה בלוחם שלנו, התנועה שלו הייתה מהירה ומדויקת, אבל במשחק ההמשך, לצערנו הרב, השליטה מרגישה חלקלקה ומגושמת. יותר מפעם אחת מצאנו את עצמנו נופלים לתהום או מפסידים בקרב חרבות בגלל שאיבדנו שליטה בדמות שלנו, ובמשחק עם קצב מהיר, בו כל מהלך הוא קריטי, זה הדבר האחרון שתרצו.

מצבי משחק

המשחק כמובן מספק את האפשרות של שחקן יחיד, בו אתם מחסלים מספר יריבים בכל השלבים של המשחק ומנסים לעשות זאת בזמן שיא, זה נותן את תחושת הארקייד של תקופת האטארי, עם הרצון להיות הטוב ביותר בטבלות השחקנים אונליין. אבל מה שבאמת מושך ב-Nidhogg 2 זה המולטיפלייר.

יש לכם אפשרות לשחק אחד מול השני או בטורניר של 8 שחקנים, גם אונליין וגם מקומית (על הספה), ופה יש את רוב הכיף של המשחק, בלהלחם מול חבריכם בקרבות אינטנסיבים.

בנוסף, מה ש-Nidhogg 2 מציע זה האפשרות לשנות את חוקי המשחק, זאת אומרת לשנות את הנשקים הזמינים, את הנזק שתעשו אחד לשני ואת חוקי הפיסיקה של השלב. ככה שאפשר לצפות לשעות של כיף וצחוקים עם חבריכם בזמן שאתם מנסים להרוג אחד את השני.

גרפיקה ועיצוב

הגרפיקה והעיצוב של המשחק זה השינוי הדרסטי ביותר מאז המשחק הקודם- במקום דמויות וסביבה בגרפיקה דומה למשחקי האטארי של פעם, Messhof Games עשתה את הקפיצה לגרפיקת 16bit ופה אני חלוק בדעתי.

מצד אחד, הגרפיקה והעיצוב הרבה יותר צבעוניים ויש דגש גבוה יותר לפרטים בשלבים ובתלבושת של הדמות שלכם, ומצד שני, הרבה מהאישיות של המשחק הראשון הייתה הגרפיקה הדלה שלו והמעבר ל-16bit יחד עם התנועה המגושמת שציינו קודם, גורם למעבר הגרפי להרגיש יותר כמהלך שנעשה בגלל הביקורת שגרפיקת המשחק הראשון קיבלה ממספר שחקנים, מאשר במטרה לשפר את המשחק עצמו.

בנוסף, האפשרויות הקוסמטיות של הדמות שלכם הן די נחמדות אבל גם מרגישות מאוד מועטות, אם הייתה את האופציה לשנות את מבנה הגוף של הדמות שלכם מאשר המראה המגושם והלא ספורטיבי שיש לה כעת, זה יכל לגרום לדמות שלכם להרגיש קצת יותר אישית ומיוחדת, ואף להוסיף לאווירת הקרב.

שלבים

השלבים הם הדבר הכי טוב ב-Nidhogg 2, כולם מעוצבים בצורה ממש יפה וצבעונית, ועם נושאים שונים. ישנו דגש חזק על הפירוט של הסביבה, בין אם זה חפצים שברקע או האדמה עליהם אתם נלחמים, אלו שלבים שפשוט כיף להסתכל עליהם וכיף להלחם בהם.

בנוסף, המפתחים הוסיפו סכנות שלב נוספות כמו מסורים נעים ולבה, שיוסיפו גורם נוסף של סכנה לקרבות שלכם בשלב.

סאונד ומוזיקה

הסאונד והמוזיקה נשמעים אותו הדבר כמו המשחק הראשון, עם מוזיקות קרב נחמדות ואפקטים סאונד בסיסיים אבל כייפים. אבל עם שיפור משמעותי בגרפיקת המשחק, יש צורך בשיפור משמעותי במוזיקה והאפקטים של המשחק, וחוץ מהצירוף של רעשים נוספים בגלל השינויים שנעשו לנשקים והשלב, אין ממש את ההרגשה שהושקע כל כך מאמץ בלתת לנו צלילים חדשים ומנגינות חדשות לקרבות שלנו.

סיכום

Nidhogg 2  הוא עדיין משחק מאוד כייפי שייתן לכם שעות על גבי שעות של כיף עם חבריכם, בדיוק כמו קודמו, בעיקר בזכות הנשקים החדשים והאפשרות לשינוי חוקי המשחק. אבל המשחק לא מצליח ממש להתעלות על קודמו ואף נופל מספר פעמים בניסיון לעשות זאת.

בסופו של יום, המוטיבציה העיקרית מאחורי Nidhogg 2 היא השיפור הגרפי שמספק ויזואליות יפה ומבדרת אבל לרוב מרגישה חסרת מטרה. המפתחים יכלו להשקיע את זמנם במצבי משחק נוספים, אולי קרבות מרובות משתתפים כמו ב-Towerfall ו-Samurai Gunn ושחקן יחיד עם יותר השקעה וסיפור. במילים אחרות, Nidhogg 2 היה זקוק לקצת יותר הקרבה מצוות הפיתוח ופחות ללכת על בטוח.