שסיפור טוב ומוזיקה נפגשים – סיקור המשחק Of Bird and Cage

Of Bird and Cage מציג סגנון משחק ייחודי ולוקח את השחקנים דרך חייה הקשים של הדמות הראשית לסיפור שמאחורי המוסיקה

החיים קשים, ובמיוחד אלו של גיטה, הגיבורה הראשית בסיפור שמוצאת את עצמה מכורה לסמים ובעבודה משפילה ללא עתיד. התמכרות זו הובילה אותה למערכות יחסים כושלות והן גם ככל הנראה הסיבה שהיא פוגשת גבר שיתן לחייה תפנית מפתיעה וקצבית. באמצעות ההחלטות והמעשים של גיטה (או של השחקן) היא תגיע למצבים שמחים, עצובים ואפילו מוזרים. השאלה היא מה היא תעשה?

חוויה כללית

את רוב המשחק חוויתי בתור גיטה, נערה בת 25 שממלצרת בבית קפה עם בוס עצבני במיוחד ורצון לשיר… את הסמים כבר הזכרתי? נראה שבחיים שלה כל מה שהיה יכול להשתבש, השתבש. אבל אל דאגה, בקרוב יגיעו גם חזיונות מוזרים בשיתוף מוזיקת מטאל מדהימה שתתאר את מהלך המשחק ואת החוויות שהיא עוברת בו. בהתחלה המשחק מציג לשחקן איך "לתפקד" ואיך לתקשר עם דמויות וחפצים שונים על ידי ביצוע כמה משימות פשוטות בבר שבו גיטה עובדת. אבל המשחק האמיתי מתחיל רק כאשר השחקן משמיע את השיר הראשון שלו, מרגע השמעת השיר המשחק הופך ממש לאלבום מוזיקה אינטראקטיבי, כך למשל כאשר קיבלתי משימה הזמן שהיה לי לבצע אותה היה תלוי בזמן שבוא השיר התנגן. בזמן שעברתי כל סצנה, גיליתי שאין הרבה זמן למצוא דברים נסתרים, או אפילו לפעול כפי שהיית פועל במשחק אחר. צורת המשחק הזו אמנם מעצבנת אבל אחרי כמה משחקים שבהם עברתי במהירות באזורים שונים, הבנתי שכדי להתמקד קודם במטרה ורק אז לחפש את יעדי הבונוס. בסופו של דבר הכי נהנתי מהבחירות של הדמות הראשית כי הן הובילו אותי לסופים ותוצאות מפתיעות גם בפעם השנייה ששיחקתי. ובמשפט אחד: מצבים מעצבנים ביחד עם זמן מוגבל הם מתכון להחלטות גרועות עם תוצאות גרועות עוד יותר (אבל בהחלט מצחיקות).

הדברים שהכי הפריעו לי במשחק היו הגרפיקה, שהתבטאה בעיצוב דמויות ועולם בינוניים, וחוסר האיזון באלמנטים מסויימים כמו נהיגה במכונית או יריה באקדח שהרגישו הרבה יותר קשים מבמשחקים אחרים. מצד אחד (מהצד של המתכנת שבי) אני מבין עד כמה הדיוק באלמנטים האלה יכול להיות קשה למפתחים אבל מצד שני (בתור גיימר) חווית המשחק שלי בהחלט נפגעה כשנאבקתי לירות בכמה בקבוקים, לעומת משחקים אחרים שבהם יכולתי לבצע פעולה פשוטה כזו בקלות. מכניקות המשחק באופן כללי היו טובות אבל יצאו מגושמות ואני מקווה שישפרו אותם בהמשך, וגם הגרפיקה לא פגעה מאוד בחווית המשחק שלי אבל היא בהחלט ניתנת לשיפור.

מוזיקה

המוזיקה היא מרכזו של המשחק, ובתור מישהו שלא שמע כמעט מוזיקת מטאל אהבתי מאוד את האלבום ולא מצאתי את עצמי סולד מאף אחד מהשירים. בנוסף אהבתי איך משתמשים בשירים כדי לספר את הדיאלוגים במשחק, ואפילו במהלך קטעים מותחים יכולתי להרגיש איך המוזיקה תורמת לאווירת האקשן. אם מתחשבים בזה שהמשחק מתבסס בעיקר על המוזיקה ואז על הגרפיקה דמויות וכו' אפשר להגיד שהוא מצויין ושהמוזיקה נותנת למשחק את הבסיס למה שהופך אותו למותח אך גם מצחיק ונהדר. בנוסף אלו מכם שמכירים להקות מטאל אולי ישמחו לדעת שחלק מהמוזיקה שלו הופקה על ידי אומנים מלהקות מוכרות כמו kobra and the lotus או Gunned Down Horses.

סיכום

Of Bird and Cage משלב את פסקול מוזיקת המטאל הכבד שלו כדי לספר סיפור, ולכן הוא משחק מדהים שמראה שמשחק יכול להיווצר בשביל המוזיקה ולא להפך. אני מקווה לראות משחקים נוספים שיביאו חווית משחק מבדרת וקצבית כמו זו. לעומת זאת אני חייב לציין שלא תמיד הבנתי את המשימות והחידות, והייתי שמח אם היו מספקים יותר מידע באופן הביצוע של כל משימה. כך למשל מתי שהתבקשתי להסיח את הבוס שלי בלי שום אינדיקצייה כיצד לעשות זאת, לא הבנתי איך לפעול בזמן ונכשלתי במשימה. אמנם היו כמה היבטים במשחק שהיו יכולים להיות טובים יותר, בעיקר בתחום הגרפיקה וחווית המשתמש אבל אני בהחלט יכול להגיד שנהנתי לפתור חידות, לקבל החלטות בזמן ולבדוק את הרפלקסים שלי בזמן אמת, והכל תוך מאבק על הישרדות בעולם אכזרי. בתור משחק מבוסס החלטות עם מספר רב של אפשרויות וסופים, הייתי שמח לראות משחק המשך או לכל הפחות אחד שמבוסס על רעיון שילוב המוזיקה במשחק, ובכלל הייתי ממליץ לשחק במשחק מספר פעמים ולהבין את הסיפור העומד מאחורי כל סוף, וכמובן להנות מהמוזיקה הקצבית על הדרך.

לסיקורים נוספים של משחקים מהחברה אתם מוזמנים ללחוץ כאן.