Penny Punching Princess – סיקור משחק

המשחק Penny Punching Princess מנסה לענות על השאלה – האם אפשר לקנות את צבא האויב? ובכן, התשובה בביקורת.

בין שלל המשחקים החדשים שיוצאים קשה מאוד למצוא משהו מקורי במיוחד. כותרים חדשים היום הרבה פעמים מנסים לשחק על נוסחה מוכרת עם טוויסט ספציפי. למשל Far Cry, Assassin's Creed או Watch Dogs שכולם בעצם משחקי עולם פתוח דומים מאוד (מבית Ubisoft) עם גימיק משלהם. לחלופין הרבה משחקים, בעיקר בשוק האינדי, מנסים להיות כל כך שונים שלפעמים זה בעיקר יוצא מוזר ולא ברור. דוגמה מצוינת לכך הוא המשחק החדש לקונסולת ה-Nintendo Switch שנדבר עליו היום – Penny Punching Princess.

אני חושב שהדרך הכי קצרה לסכם מה זה בעצם Penny Punching Princess היא זאת – משחק אקשן-תפקידים-אינדי-פנטזיה-קומי. זה נשמע לכם הרבה? זה בגלל שזה באמת המון דברים שמנסים להדחס לכותר אחד חדש, וזה לא קל. אני הרבה פעמים מביא על דברים מהסוג הזה את דוגמת הברווז – ציפור שיכולה ללכת, לשחות ולעוף אבל לא עושה אף אחד מהם טוב במיוחד. Penny Punching Princess נופל בדיוק למלכודת הזאת, ומנסה לעשות הרבה מאוד דברים ביחד אבל בסופו של דבר לא מצליח להצטיין באף אחד מהם.

העלילה של המשחק פשוטה למדי. אנחנו נשחק בנסיכה צעירה ועצבנית למדי שיוצאת למסע נקמה וכיבושים. העולם שבו היא חיה דומה למדי לעולם שלנו בכך שגם הוא מנוהל ונשלט על ידי כסף. כל עוד יש לך מזומנים, אתה מסודר. לכן למדה הנסיכה שלנו להשתמש לא רק בכוחה הפיזי אלא גם בחשבון העובר ושב שלה כדי לשחד את האויבים שעומדים בדרכה ולהעביר אותם לצד הנכון של המשוואה הפיננסית.

מנגנון השוחד הוא אחד הגימיקים שהמשחק מתגאה בהם. כל אויב שנצליח להכות מספיק יעניק לנו מטבעות בהם נוכל להשתמש כדי לשחד את האויב הבא ולצרף אותו אל שורותינו. יש בזה רווח משולש – לא רק שזירת הקרב מתנקה מיריבים אלא אנחנו נוכל לבחור כיצד להשתמש במשוחד הטרי. אם נרצה נוכל לזמן אותו לשדה הקרב שילחם לצידנו ויחלץ אותנו מסיטואציות קשות. אם לא נמצא לו שימוש בשעת מלחמה הוא יחזור עם נסיכתנו לממלכה שלה, שם נוכל להשתמש בו כדי לשדרג יכולות או לשפר את שיריון הקרב של הנסיכה החמדנית. מכאן שיכולת השוחד היא מהאלמנטים החשובים ביותר בהם נשתמש במהלך הקמפיין.

לצד מנגנון השוחד הזה הנסיכה שלנו יכולה גם כמובן להשתמש בכוחה הפיזי כדי להתגבר על הבעיות שמולה. יש לנו מספר התקפות בסיסיות ומתקדמות בהן נוכל להשתמש כדי להכות נמרצות בכל היריבים שעומדים מולנו עד שהם מתפוצצים להם בענן אבק. אם השוחד הוא הסמן של משחקיות התפקידים, מערכת הקרב היא כמובן משחקיות האקשן.

הבעיה הגדולה של המשחק היא השילוב בין שתי המערכות האלה. העובדה שהמשחק מוגדר מראש בתור כותר אינדי אומר שאין לו הרבה משאבים מאחוריו. הרבה פעמים זה אומר שמשחקים קטנים כאלה יודעים לקחת רעיון מיוחד ולמצות אותו בצורה מוצלחת. אם למשל Penny Punching Princess היה מתמקד באלמנט הכלכלי של שיחוד האויבים או משקיע רק באספקט של האקשן אולי הוא היה יוצא מוצלח. התקלה מתחילה בזה שהמשחק פשוט תקוע ביניהם. מצד אחד מערכת הקרבות לא מספיק עמוקה. אין באמת גיוון בין צורות ההתקפה ורוב הזמן מצאתי את עצמי מועך את אותו כפתור שוב ושוב בתקווה שמד החיים של המפלצות שתוקפות אותי יתחיל לרדת קצת. מצד שני, מנגנון השוחד תקוע, ונראה שלא הצליחו לאזן אותו כמו שצריך כך שהוא לא מספיק אפקטיבי ברגעים מסויימים אבל אינטגרלי והכרחי באחרים. זה מאוד חבל כי נראה שיש בו בסיס למשהו מקורי וחדשני שפשוט לא מתממש.

בגלל חוסר האיזון הזה, והעובדה שהמשחק לא מצליח לדעת מה הוא רוצה להיות הוא נופל למלכודת בעייתית במיוחד. בשלב מאוד מוקדם הבנתי שאם אני באמת רוצה לקדם את הנסיכה הקטנה שלי ולקנות לה יכולות חדשות אני צריך לעשות פעולה שרוב השחקנים בעולם לא אוהבים במיוחד לעשות – לטחון שלבים ישנים כדי להתחזק לקראת החדשים, מה שנקרא בעגת העם "גריינדינג". ברגע שגריינדינג הופך להיות חלק חשוב מתוכנית המשחק שלך אתה יודע שמשהו פה לא בסדר, במיוחד אם הוא מגיע כבר בשלבים הראשוניים של המשחק.

המראה והעיצוב הכלליים של המשחק דווקא די נחמדים. הסגנון הכללי מאוד יפני ונראה קצת כמו מנגה שקמה לתחיה במשחק. הבעיה היא לא בצורה שבה המשחק נראה אלא איך שהמראה הכללי הזה משפיע על המשחקיות. נראה שהמפתחים מאוד התלהבו מהדמויות השונות שהם עיצבו ולכן הם החליטו לעשות זום משמעותי על האקשן. הדבר הזה גורם לכך שהמסך מציג רק חלק קטן מאוד מהאקשן ולא פעם נפגעתי מאויב שירה עלי או ממלכודת שהתקילה אותי והיו מעבר לתחום הראיה שלי. זה נותן הרגשה של נזק זול ולא נצרך ומוסיף תחושת תסכול שהיה אפשר להמנע ממנה בקלות.

בסופו של דבר, Penny Punching Princess הוא משחק שאפתני עם הרבה רעיונות נחמדים שלא מצליח לבצע אותם כמו שצריך. השליטה מסורבלת, המשחקיות לא מספיק עמוקה כדי להיות מעניינת ובאופן כללי ההרגשה היא של מוצר לא מלוטש ולא גמור לחלוטין. כל זה חבל כי היה פה פוטנציאל ליותר, אבל זה לא מה שישכנע אותי לחזור ולהכנס לעולם הפנטזיה הפיננסי הזה.