קפטן ג'ק סטובינג – סיקור הסרט "שודדי הקאריביים – נקמתו של סלזאר"

הסרט החמישי בסדרת סרטי הפעולה-הרפתקאות-פנטזיה-שודדי ים-מסחטת כסף-למה זה לא נגמר "שודדי הקאריביים" חוזר לסיבוב נוסף עם הפיטר פן שקצת lost his marbles ג'וני דפ ועוד מקבץ שחקנים מרשים, בבימוי צמד הנורווגיים יואכים רונינג ואספן סאנדברג, שיקח אותנו לסיבוב ברחבי הקארביים שבסופו נגיד: מה לעזאזל?

מתחו חבלים, פתחו את המפרשים, תפסו את הרוח ואת הפופקורן ושוטו לעוד הרפתקה הסובבת סביב הקפטן הכי שיכור בעולם עם הרבה מזל ומעט שכל שמצד אחד ישעשע אתכם ומצד שני יביא אתכם למסקנה שאולי הגיע הזמן לתת לספינה לשקוע.

הסיפור החדש מפגיש אותנו תחילה עם הנרי טרנר (ברנטון ת'ווייטס), הבן של וויל טרנר (אורלנדו בלום שחוזר להופעה קצרצרה) מהסיבוב הראשון, שנראה דומה בצורה סופר מחשידה ל-Guybrush Threepwood מהמשחק "אי הקופים", שמחפש דרך להסיר את הקללה שרובצת על אביו ולהציל אותו. אל הנרי מצטרפת המדענית והאסטרונומית המחוננת… סליחה, המכשפה קארינה סמית' (קאיה סקודלריו) שיודעת איך לפענח את המפה המראה את מיקומו של האוצר הגדול ביותר –  הקלשון של פוסידיון, שבמקרה יכול גם להסיר קללות. מסתבר את הקלשון לא רק הנרי וקארינה מחפשים יחד עם ג'ק ספארו, אלא גם קפטן הקטור ברבוסה (ג'פרי ראש הענק) שחוזר לעוד הופעה ימית וקפטן ארמנדו סלזאר (חוויאר ברדם), הנבל הראשי של הסרט שמתגלה כמישהו עם טינה עזה וארוכת שנים (מפתיע?) לספארו בפרט ושנאה לכל שודדי הים בכלל ועל הדרך גם מנהיג צוות פיראטים-רוחות שלו, שלא ינוחו (גם אחרי שמתו) עד שיהרגו את כל שודדי הים החיים. מקסים

המעבר של ג'וני דפ לסרטים יותר "מסחריים" שעל הדרך גם שוברי קופות היה בסרט הראשון בסדרה שיצא ב-2003, שהחזיר את כל ההתלהבות סביב פיראטים כמו שדיסני יכלו רק לחלום, והנה 14 שנה אח"כ מגיע הסרט החמישי בסדרה "שודדי הקאריביים: נקמתו של סלזאר", שעלה למסכים בימים אלו, ומסמן את הרגע בו כולנו יכולים לומר בלב שלם: תודה קפטן, מיצינו. הסרט החדש שעובד בגדול על פי אותה שבלונה כמו בראשון הכולל את ג'ק ספארו שתכל'ס בלעדיו כל הסרטם פשוט לא יעבדו, זוג צעיר שכנגד כל הסיכויים יתאהבו, נבל שרוצה מאוד מאוד להרוג את ג'ק ספארו בגלל משהו שהוא עשה מלפני 1000 שנה ואוצר אגדי שאף אחד לא הצליח למצוא אותו מעולם לצד ספינות, קרבות, אפקטים, פיצוצים, קללות עתיקות, רוחות, קטעי סלפסטיק ובדיחות עם רמיזות כפולות ומשולשות.

נתחיל דווקא בטוב, הסרט בגדול מספק לנו חוויה קולנועית משעשעת עם לא מעט קטעי הומור הידועים בסדרת הסרטים הזאת, שבסופו של דבר גם מעוררת את הרצון לשחק שוב ב-Assassin’s creed – Black flag ולשוט על פני שבעת הימים. הסרט ברובו לא שט על "מים שקטים" אלא במהירות עצומה ולוקח אותנו מסצנה הזויה אחת לשנייה, שיכולה להיות עצומה ומושקעת בגודלה או קרב בין פיראטים חיים למתים שנראה פשוט מדהים ומהנה וכל זה עם כמות אפקטים בלתי נגמרת ומרהיבה שהופכת את הסרט לחגיגה ויזואלית לעין.

בנוסף אי אפשר להתעלם מהופעת האורח של פול מקרטני ומג'פרי ראש וחוויאר בארדם שעושים את תפקידם כמו שרק שחקנים כאלה מסוגלים לעשות, אפילו שהם יודעים שהסרט טיפשי הם ייקחו את הכסף ויפציצו, בכל פעם שפוגשים את הדמות של סלאזר ניתן ממש לחוש בשנאה ובטירוף שלו במרדפו אחר ג'ק ספארו.  את כל זה תעטפו בפס קול שאולי לא יהיה אייקוני כמו הראשון, אך עדיין מושקע ועוצמתי כיאה לסרט דיסני שהפעם לא הולחן ע"י האנס זימר אלא ע"י המתלמד שלו Geoff Zanelli.  

מצד שני, אורך הסרט הוא כמעט שעתיים, לפחות 40 דקות ממנו הן מריחה שלא נגמרת עמוסת קיטש שלרגע תוהים אם אנחנו בסרט שודדים או בפרק מיוחד של "ספינת האהבה" וגאגים שכבר מזמן איבדו את ההומור שלהם, עם ג'וני דפ אחד שיכור ודמויות משנה מאוד רדודות ושטחיות שאי אפשר לא לנחש מה יהיה הצעד הבא שלהן, רק בגלל שכבר ראיתם אותן בכל כך הרבה מקומות אחרים – הבן שמציל את האבא, היתומה שכל עולמה מתהפך ברגע אחד וגם לוחמת למען המדע תוך שבירת החוקים המוסכמים (כביכול) וצוות פיראטים שנגרר אחרי הקפטן אל כל בלאגן אפשרי וכל זאת תוך הצגת "טוב לב" סמוי ונאמנות לא ברורה. הסיפור גם הוא שטוח וצפוי ובמקומות מסוימים גם קצת מאכזב, עוד הפעם כנגד כל הסיכויים ג'ק ספארו ייצא למצוא אוצר מתוך חמדנות ולבסוף יראה שהוא שיש לו לב ואהבה לחברים ותיקים. לא הגיע הזמן לחדש? לקחת את זה לכיוונים חדשים? יש להם כל כך הרבה עם מה לעבוד (וכסף) והם פשוט נתקעים על אותו הדבר.

ומה יהיה איתך ג'וני ידידי? הייתה לך תקופת עם סרטים מעולים אחד אחרי השני, הפגזת בסרטים כמו נער שוליים והמספריים של אדוארד או פחד ותיעוב, לקחת סדרת נעורים משטרתית והפכת אותה לנחשקת ומוערצת ולבסוף משהו נדפק בקופסה וכעת אתה תקוע בתפקיד הפיראט השיכור (שעל פי השמועות הוא באמת היה שיכור בכל רגע נתון על הסט) שהכל משום מה בסופו של דבר מצליח לו. תן לקפטן לשקוע עם ספינתו, אמנם חלק מקטעי הסלפסטיק היו משעשעים ואף מלווים בצחוק מתגלגל אבל הרוב פשוט…מביך, זה כבר לא משעשע הקטע של ה"שיכור\מסטול" ואפילו כבר די מיצה את עצמו, המלצה שלי – מכון גמליה והתבגרות.
אני מתחנן…   

אזהרת ספוילר קטן, אם לא בא לכם לדעת מה קורה בדקות האחרונות – קפצו הלאה, זה לא פוגע בעלילה "המותחת" אך עדיין…

יש בסרט 2 סצנות שפשוט… לא ידעתי איך לאכול אותן, האחת – החזרה לעבר כדי להבין איך הכל התחיל הכוללת פגישה עם ג'ק ספארו הצעיר וה"ממוחשב" (חייב לומר, ברמה הגבוהה של הנסיכה ליאה ברוג 1) לסלאזר  שפשוט מראה עד כמה התסריט שטוח ומסתמך על סצנות עמוסות אפקטים להצלחה. השנייה – אחרי שהכל נגמר והטובים מנצחים מגיע הסיום של הסרט ששוטף אותנו ברמת קיטש סוחטת דמעות מטורפת ולא נגמרת שמגמדת את הסוף הכל כך לא נחוץ של טרילוגיית "שר הטבעות". באמת בזבוז של זמן.עם מפגש של דמויות מסרטים עברו כולל 15 ורבע שניות עם קיירה נייטלי שכמעט ולא פוצה פה בכלל

בשורה התחתונה – מצד אחד זהו סרט דיסני כייפי שמעביר שעתיים עם המון פיראטים, בדיחות, סצנות מרשימות, מהנות ומבדרות וקפטן ג'ק ספארו אחד, ומצד שני יש לנו סיפור שטוח ורדוד שראינו כבר אלף פעם, בדיחות שכבר מזמן לא מצחיקות, שחיקת קונספט עד רמת האבקה וג'וני דפ שבאמת מסוגל להרבה הרבה יותר.