גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
אני מודה – זה היה קיטשי, צפוי, הזוי ומה לא… ובכל זאת נהניתי. הבלות חזרו להופעה אחת אחרונה והיא הייתה בלתי נשכחת. ובבקשה, קחו את כל מה שנכתב כאן בערבון מוגבל. מדובר בסרט שמתאים לחובבי וחובבות הז'אנר בלבד, כמוני. מדובר באנשים אשר ראו את הסרט הראשון יותר מפעם אחת (כן, זה עד כדי כך טוב), קיללו את היוצרים על הזוועה שהתחוללה בסרט השני (אני מכחישה שזה קרה) והגיעו עם תקווה קטנה בלב לסרט האחרון שמסיים את הסאגה של הבלות. ראו הוזהרתם, הקריאה על אחריותכם בלבד.
התחרות האחרונה בהחלט (או שלא…?)
באופן מפתיע, הבלות לא התפתחו הרבה מהסרט האחרון ונראה שהחיים שלהן נעים במסלול קבוע של הצלחה רגעית – כישלון וחוזר חלילה. אף אחד מבנות הקבוצה לא הצליחה, נכון לרגע זה, לעשות משהו משמעותי עם החיים שלה ואם תליתם את התקוות שלכם בבקה (אנה קנדריק), ובכן, צפויה לכם אכזבה גם בגזרה זו. בקיצור, הבלות עדיין נאחזות בתהילת העבר ובימי הקולג' היפים והעליזים. בניסיונן הנואש להתאחד ולשחזר את הצלחתן, אוברי (אנה קאמפ) מפעילה כמה קשרים ומכניסה את הלהקה לסיבוב הופעות עבור חיילי ארצות הברית המשרתים בבסיסים שונים באירופה.
הבלות, כמובן, לא יכולות לסרב להצעה המפתה (וגם, אין להן משהו טוב יותר לעשות) והן מחליטות לקפוץ על ההזדמנות להוכיח את עצמן בפעם האחרונה בהחלט מבלי להסס. על הדרך החבורה מגלה כי לא מדובר בסיבוב הופעות רגיל ויש תחרות כנגד הלהקות האחרות הנמצאות איתן, מה שמדרבן אותן אף יותר לתת את כל כולן למטרה. אמילי (היילי סטיינפלד), הרכש האחרון של הלהקה מהסרט הקודם, מצטרפת גם הפעם ובכך היא מחליפה את סטייסי (אלכסיס נאפ), שמופיעה בסרט לרגעים בודדים בלבד. כפי שאפשר להבין, העלילה לא מחדשת הרבה, אבל זה לא אומר שהסרט לא מהנה.
הרמוניה מושלמת
נתחיל מבחירת השירים, שלדעתי האישית הייתה מעולה אף יותר מהרגיל. הכוריאוגרפיה שהותאמה גם היא הייתה לא רעה בכלל ואין ספק שהושקעה כאן מחשבה. לא אהרוס לאלו מכם אשר יצפו בסרט, אלא אומר רק זאת – לא ניתן היה לבחור שיר סיום מושלם יותר. אני חושבת ומקווה כי מדובר במחווה מכוונת לאחד הזמרים והיוצרים הטובים ביותר שהעולם ידע ואשר אהבתי מאוד. השיר הנבחר היווה בזמנו, בשנות התשעים, סמל למאבק והוא רלוונטי היום בדיוק כפי שהיה אז. ולא רק זה, השיר בעצם מהווה סגירת מעגל עבור הבלות ומספק ייצוג הולם של כל שלושת הסרטים וכל אחת מהדמויות, אשר יכולה להזדהות עמו ברמה זו או אחרת.
אני חייבת גם לשבח את צוות השחקניות על השירה המשובחת. רבל וילסון (איימי) מעולה כמו תמיד ואנה קנדריק פשוט מתעלה על עצמה בסרט הנוכחי. היכולות הווקאליות שלה גרמו לי להעריך אותה אף יותר. ובכלל, עצם העובדה כי השחקניות הן גם אלו ששרות היא משמעותית ביותר בעיניי. בעבר היה נהוג להשתמש בזמרים חלופיים אשר רק תורמים את קולם לסרט והשחקנים היו רק עושים תנועות עם הפה, אך לא עוד. אני רואה בכך שינוי מבורך. אם אתה יודע לשיר – מן הראוי שגם תהיה בקדמת הבמה ותשחק. המזל שלנו הוא שהיום יש הרבה שחקנים שמהווים "איום משולש" – שחקן, זמר ורקדן. והם גם דיי טובים בזה, בדיוק כמו צוות השחקניות והשחקנים הנהדר של הסרט.
קצת יותר מקומדיה
אין ספק כי מדובר בקומדיה, ויש שיאמרו שמדובר באחת רדודה ונדושה, כמו רוב הקומדיות בעשור הנוכחי, אך יש בה הרבה מעבר להומור רדוד וקטעי שירה מרשימים. לא צריך להיות גאון כדי להבין שחבורת הנשים מוצגת בסרט באופן דיי פאתטי. אך אני מאמינה שייצוג זה לא נועד כדי לצחוק עליהן בפרט או כל נשים בכלל. שהרי, מדובר בחבורה של נשים מוכשרות, חכמות (לפחות חלקן) ויפות. אז מדוע הן כל כך… מעפנות? החיים שלהן דיי בזבל, אף אחת מהן לא הצליחה למצוא עבודה נורמלית לאחר סיום הלימודים, אין להן בני/בנות זוג, הן נכשלות ונאחזות בכל הכוח בימי התהילה של העבר. בקיצור, לא הולך להן בחיים וכאן בדיוק מוצגת הגאונות של הסרט.
הסרט, במסווה של קומדיה קלילה, מראה לנו את הצד הפחות זוהר של אלו אשר טבעי שיהיו מוצלחות בכל דבר שיעשו. אז עד כמה שהשירים ינסו להסוות את העניין, פשוט אי אפשר לברוח מעצם העובדה שאנחנו רואים פה, לשם שינוי, ייצוג אמיתי, אותנטי, של נשים צעירות, מוכשרות ומעניינות שפשוט לא הולך להן. וזה מה שגורם לנו להזדהות איתן ולאהוב אותן.
משפחה לא נורמלית
יש משפחות ויש משפחות ויוצרי הסרט מציגים לנו מספר משפחות שונות בסרט הנוכחי. הראשונות הן המשפחות של איימי ואוברי, במיוחד האבות שלהן, שלא נראים כדמות האב הטיפוסית ולא בדיוק מתפקדים כראוי בכל מה שקשור לבנות שלהן. למעשה, העניין תופס חלק ניכר מהסרט ומציף נושא חשוב, שוב – במסווה קליל והומוריסטי. המשפחה השנייה מורכבת מהנשים אשר מרכיבות את הלהקה. אין ביניהן קשר דם, הן מכירות רק מהקולג' ועדיין, הקשר שלהן ראוי להערצה והערכה. החבורה המוזרה והמתוסבכת הזאת כל כך מלוכדת, אוהבת ותומכת והן באמת מהוות משפחה האחת עבור השנייה. הן שם בכל מצב, בכל סיטואציה מוזרה והן לא הולכות לשום מקום, לא משנה מה הנסיבות ומי מנסה להפריד ביניהן.
והסרט מראה פעם נוספת, בדומה לסרטים הקודמים, כיצד המשפחה – לא בהכרח הגרעינית – נמצאת מעל לכל. היא חשובה יותר מכסף, פרסום ותהילה והיא זאת שתתמוך בכם בכל מצב, גם כשאתם במיטבכם וגם כשאתם במצב הגרוע ביותר שאפשר. כי בסופו של דבר, משפחה אמיתית אלו הם האנשים המקיפים אותנו מידי יום, החברות הטובות, הקולגות, האנשים שבאמת אוהבים אותנו ללא תנאים. והבלות הן משפחה כזאת. אומנם הן קצת מופרעות, אבל מוכנות לעשות הכל האחת למען השנייה.
פיץ' פרפקט 3
ציון סופי - 7
7
טוב
אם אתם מחשיבים את עצמכם לחובבי הז'אנר - לכו לצפות בסרט. אתם לא תתאכזבו.
