Pokemon Sword/Shield – בוא נתפוס את חלקם! – ביקורת המשחק

כשנתיים וחצי לאחר השקת ה-Nintendo Switch סוף סוף הוא מקבל משחק חדש וגדול של פוקימון! האם ההמתנה ל-Pokemon Sword/Shield הייתה שווה את הכל? בואו נגלה!

מאז ומתמיד הייתי שחקן פוקימון הדוק, ואת רוב שנות לימודי היסודי שלי העברתי במשחק ב-Pokemon Diamond  במהלך ההפסקות. סדרת המשחקים הזו תמיד משכה אותי ותמיד חיכיתי בקוצר רוח למשחקים הבאים בסדרה בכל כמה שנים. יחד עם זאת בשנים האחרונות האהבה הגדולה שלי לפוקימון ירדה במעט, והרשתי לעצמי לדלג על מספר משחקים בסדרה כגון משחקי Sun/Moon ו-Ultra Sun/Moon, וכן על משחקי ה-Let's Go האחרונים, שבעיניי לא שיקפו את הדרך בה אמורים לשחק פוקימון על גבי ה-Nintendo Switch. בתחילה תכננתי לדלג גם על Pokemon Sword/Shield, אך כאשר "נינטנדו ישראל" הציעו לי לבקר את המשחק, לא יכולתי לסרב, בעיקר כי הייתי כולי מלא תקווה שהמשחקים החדשים כן יצליחו להפתיע אותי ויחזירו לי מעט מהאהבה הענקית שהייתה לי לסדרה הזו מראשית ימי חיי.

עלילה

עלילת Pokemon Sword/Shield מתרחשת במחוז חדש בשם גאלאר. בניגוד לכלל המחוזות בהם ביקרנו עד היום במשחקי הסדרה, בגאלאר תפיסה ואימון פוקימונים הפך לספורט לאומי של ממש, כאשר אלוף האלופים במחוז נחשב לגיבור, וקרבות המכון והליגה מתרחשים באצטדיונים עצומים עם אלפי אנשים שנושמים ואוהבים את הספורט של קרבות פוקימון.

במשחק אנחנו מגלמים את עצמנו, במסע הקלאסי של ניצחון של כל שמונת מכוני הפוקימונים במטרה להעפיל לליגה ובסופו של דבר להפוך לאלוף האלופים בקרבות פוקימון.

אחד הדברים הראשונים מהם התאכזבתי הוא הסיפור, שלא מעניין במיוחד עד לדקות האחרונות שלו. העלילה שטחית, הדמויות לא מציגות יותר מידי עומק והכל מרגיש מאוד זול. בנוסף יש במשחק כמויות אסטרונומית של מלל, שלפעמים הופך את הכל למאוד מייגע. לשמחתי אפשר לדלג על רוב קטעי ההדרכה שמסבירים איך לשחק במשחק בקלות ולקפוץ פחות או יותר ישר לעיקר.

אכזבה נוספת היא היעדר הדיבוב של המשחק. כמובן שלא ציפיתי מהמפתחים לדבב את כל המלל של המשחק (בעיקר כשעליהם לעשות זאת בכמה שפות), אך כן ציפיתי שחלקים מסוימים במשחק, בעיקר כל המתרחש בקרבות הליגה והמכונים יכילו דיבוב קל של הדמויות. ללא דיבוב חלקים נכבדים מהמשחק נראים פשוטים ולא מספקים, ואפילו שמעולם לא קיבלנו דיבוב של ממש במשחקי פוקימון ציפיתי שכאן נקבל אפילו קצת ממנו.

אך אם תבקשו ממני לחשוב על הדבר הנוראי ביותר בעלילה של Pokemon Sword/Shield זה ללא ספק יהיה הופ. מדובר ב-"שותף/יריב" שלכם למסע ואחיו של אלוף ספורט הפוקימון ליאון. הופ, שמהר מאוד הפך לנודניק התורן של המשחק, יחכה לכם במהלך הסיפור בנקודות שונות ויצפה מכם להילחם בו וכן לדבר איתו. מהר מאוד גיליתי שהוא נמצא אחרי כל שלושה צעדים שלי במשחק (אם לא פחות), והתוצאה היא עלילה איטית אפילו יותר, דבר שגרם לי לדלג על רוב הדיאלוגים עם הופ מהר ככל שניתן.

משחקיות

אם נשים את העלילה בצד עדיין מדובר במשחק חדש בסדרת פוקימון האגדית, ולכן אין יותר מידי אפשרויות לטעויות. במהלך המשחק נשוטט במפה הגדולה של מחוז גאלאר ונתפוס שלל פוקימונים שיש למשחק להציע. לא ברור למה אבל במשחק הנוכחי הוחלט לקצץ בכמות הפוקימונים, והפוקדקס של המשחק מונה רק כ-400 פוקימונים בלבד מתוך כמעט 900 שנוצרו עד היום. ההחלטה הזו מבאסת למדי, בעיקר כי ציפיתי לקבל את אחד ממשחקי הפוקימון הגדולים ביותר שנראו עד היום, ולבסוף קיבלתי משחק עם כמות פוקימונים בינונית.

יחד עם זאת נעשו שיפורים יפים למערכת המשחק, והיא מציגה מספר חידושים רלוונטיים לימינו כגון שמירה אוטומטית (שניתן לבטל), דבר שלא היה נפוץ כלל במשחקי הסדרה עד היום, אפשרות לשנות את סדר האפשרויות בתפריט המשחק ועוד.

נתחיל בחידוש המרכזי הגדול שיש למשחק והוא ה-"Wild Area", אזור פרא גדול ופתוח המורכב מכמה אזורים קטנים יותר. מלבד הנתיבים המוגדרים שיש במפת המשחק, בחלקים מסוימים נוכל להיכנס לאזור הפתוחים, שניתן להסתובב בהם בחופשיות. באזורים אלה יש שלל נקודות לקרבות "Dynamax" עליהם נדבר בהמשך וכן שלל פוקימונים חופשיים שרק מחכים שתתפסו אותם.

יחד עם העומק שיש לאזור הזה להציע, ישנם גם כמה פרטים שליליים והגדול בניהם הוא הגרפיקה, שממש לא מנצלת את היכולות של ה-Switch עד תום. הגרפיקה באזורים החופשיים נוראית, והיא לא מחמיאה למשחק כלל, הן במצב משחק נייח והן במצב נייד.

עקב הגודל של האזור הזה, המשחק מציג מערכת חדשה של הקמת מחנה, שיאפשר לכם לשחק עם הפוקימונים שלכם, לבשל להם אוכל וכן להעלות אותם רמות. תוכלו להקים מחנה כמעט בכל מקום באזור הפתוח (בנתיבים המוגדרים תוכלו להיכנס למחנות קבועים מראש), והעובדה שהיא מרפאת את הפוקימונים שלכם לחלוטין הופכת את החזרה למרכז הפוקימונים ללא רלוונטית למעט הפעמים בהם צריך לרכוש פוכדורים או תרופות ומחזקים חדשים. תוכלו גם להיכנס למחנות של שחקנים אחרים באזור הפתוח. בסופו של דבר מערכת המחנות מהנה ומאפשרת חווית משחק חלקה באזור הפתוח ללא הצורך בהפסקת צייד הפוקימונים לטובת ריפוי.

מערכת הקרב גם היא עברה שדרוג, והיא מציעה שלל טיפים ונתונים שיעזרו גם לשחקן הפוקימון המתחיל להשתלב במערכת בלי חשש. כאשר תילחמו בפוקימון המשחק יציג לכם את רמת העוצמה שתתקבל עם תפעילו מהלך מסוג מסוים על פוקימון מסוים, דבר שיקל על אנשים חדשים שלא מכירים את סוגי הפוקימונים ואת החולשות של כל אחד מהם.

לצד זה נקבל מהלך קרב חדש והוא "Dynamax", שהוא למעשה מהלך מיוחד שיאפשר לכם להגדיל את אחד הפוקימונים בצוות שלכם למימדים ענקיים, שיעניקו לו נתונים חזקים יותר ומכות חזקות במיוחד למשך כשלוש תורות. ניתן להפעיל את היכולת הזו פעם בקרב והיא זמינה בקרבות נבחרים בלבד לאורך המשחק ובקרבות במצב המשחק מרובה המשתתפים,  בקרבות מכון וליגה או כשתנסו לתפוס פוקימון "Dynamax" אחר. המערכת הזו נחמדה אך לאו דווקא מספקת, אך היא מתברגת במקום די נמוך בהשוואה לרשימת מערכות המשחקיות שהוצגו לנו עד היום במשחקי הסדרה.

אך ישנו דבר חיובי אחד שמגיע עם מערכת ה-"Dynamax" והוא ה-"Raid Battles". את מצב הקרב הזה ניתן להפעיל במהלך השיטוט שלכם ב-"Wild Area", על ידי הליכה לנקודות ייעודיות שמפעילות קרב מסוג זה. לפני הקרב תוכלו לבחור פוקימון אחד שילחם לצדכם, ותצורפו לצוות של עוד שלושה מאמנים המשוחקים על ידי שחקנים אחרים ברשת או על ידי המחשב לטובת הבסת פוקימונים שונים בצורת "Dynamax". לאחר שתנצחו את הפוקימון המגודל תוכלו לנסות ללכוד אותו, דבר שיביא לכם המון נקודות ניסיון וכן שלל חפצים. קרבות אלה חביבים מאוד, והם מספקים דרך נהדרת לאמן פוקימונים וכן להשיג חפצים חזקים בקלות. המשחק מכיל גם צורות של פוקימונים בשם "Gigantamax", צורה מיוחדת של "Dynamax" שזמינה עבור פוקימונים מסוימים (כמו פיקאצ'ו וצ'אריזארד).

ואם כבר מדברים על קלות, אחד הדברים היותר נוראיים שיש במשחק היא ללא ספק רמת הקושי שלו. המשחק מחזיק לכם את היד לכל אורכו (עד לסוף הסיפור בכל אופן ואפילו קצת אחריו), והוא פשוט קל מידי. ברוב משחקי הסדרה ניתנה לנו האפשרות לבחור האם לחלק את נקודות הניסיון באופן שווה בין הפוקימונים בצוות שלנו אך כאן האפשרות הזו פועלת באופן אוטומטי בלי אפשרות לכבות אותה, דבר שהופך אימון פוקימונים לקל בלי אפשרות לאתגר הכי קטן גם אם נרצה בו. כמו כן מערכות הקרב הנגישות הופכות את המשחק לאפילו יותר קל. תוסיפו לכך שהיכולת לעוף בין נקודות שונות לאורך המפה ניתנת לכם באופן אוטומטי, שייט על גבי המים גם כן לא מצריך יכולת מיוחדת ועוד כל מיני דברים קטנים שהופכים את המשחק לקל, פשוט ולא מאתגר כלל.

ביצועים וגרפיקה

במשחקים ל-Switch מין הראוי שנחבר את נושא הביצועים והגרפיקה יחד, היות ששניהם מאוד משפיעים אחד על השני. גרפיקת המשחק באזורים הבסיסיים שלו נהדרת, והיא מציגה אנימציות נהדרות וגרפיקה מוצלחת וחלקה. העיירות השונות לכל אורך מחוז גאלאר מציגים גרפיקה צבעונית ועשירה, והשיטוט בעיירות ובכפרים מהנה במיוחד הודות לכך. לצערי כפי שציינתי קודם ב-"Wild Area" הביצועים של המשחק וכן הגרפיקה פחות טובה והיו פעמים רבות שהרגשתי ירידות והאטות משמעותיות בהרצה של המשחק. אך אם נשים את האזורים האלה בצד המשחק רץ נהדר בשני מצבי המשחק העיקריים של הקונסולה.

סיכום

אסכם ואומר שהגעתי למשחק החדש של פוקימון עם ציפיות בסיסיות, שלא התרוממו במיוחד עם חווית המשחק שלי. Pokemon Sword/Shield פשוט קל מידי לשחקן ותיק של הסדרה כמוני, ומאוד מהר מצאתי את עצמי מאבד עניין מהמשחק. יחד עם זאת, המשחק מעולה לשחקנים חדשים, והוא ללא ספק יעביר לכם את חווית משחקי פוקימון בצורה טובה אם אתגר הוא לא הדבר החשוב בשבילכם. בנוסף לכך, המפה הגדולה של המשחק, קרבות הפוקימונים וחווית הנוסטלגיה האלמותית כן גרמו לי לשחק בו הרבה, היות שהוא מעביר את חווית הפוקימון הבסיסית כמו שצריך.