גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
באחת ההפתעות של השנה, Power Rangers Battle for the Grid הוא המשחק הטוב של הפרנצייז' מאז ה-Game Gear למרות שרואים שלא מדובר במשחק במחיר מלא.
Power Rangers Battle for the Grid מגיע עם קצת תוכן יחסית למשחקי מכות אחרים בשוק. רק תשע דמויות, חמישה שלבים בלבד וחוסר השקעה מפתיעה בהצגת המשחק (פרזנטציה בלעז). לא עברו חודשים רבים מדי מאז הכרזת המשחק עד להשקתו בהתרעה קצרה, בטריילרים הראשונים המשחק נראה כמו משחק מובייל של הסדרה שיצא בשנה שעברה. כל הנורות האדומות שלי נדלקו בחודש האחרון, אבל איכשהו, המשחק הזה טוב ומייצג גם מודל עסקי שהתעשייה זקוקה לו. בסופו של דבר מדובר על משחק שמבוסס על סדרה קיימת ושעולה רק 20 דולר. הוא לא עומד בסטנדרטים של המתחרה הכי גדול שלו בשוק – Dragonball Fighterz אבל הוא גם לא אמור להתחרות באותה זירה.
אין למשחק עלילה אבל הוא מבוסס, בערך, על אירועי הקומיקס Shattered Grid בו גרסה אלטרנטיבית של טומי אוליבר (הריינג'ר הירוק, לבן, אדום ושחור, בשלל העונות השונות של הסדרה) בשם Lord Drakkon שהוא גם הבוס של גרסת הארקייד של המשחק. המשחק מתנהל כמו משחקי סדרת Marvel Vs. Capcom ו-Fighterz. שני צוותים של שלוש דמויות נלחמות. רוב הזמן רק דמות אחת מכל קבוצה נמצאת על המסך, הן יכולות להתחלף ולעזור אחת לשנייה. העניין הוא שאם יש רק תשע דמויות לבחור מהן, הדמויות חוזרות עליהן בתדירות מאוד מאוד גבוהה. מהצד השני, תשע הדמויות באמת מרגישות ייחודיות ולשנות דמות משנה את הדרך בה אנו משחקים. חלק מהבחירה עבור הדמויות היא ברורה. הריינג'ר הירוק, Lord Drakkon, וה-Ranger Slayer שלא קשה לנחש את הזהות האמיתית שלה גם אם לא קראתם את הקומיקס. בנוסף, גי'נה מהסדרה Super Mega Force היא כנראה הדמות הכי פופולרית מהסדרה בשנים האחרונות. גם גולדאר והריינג'ר האדום המקורי הן בחירות מובנות. הדמויות האחרות פחות משמעותיות: Magna Defender, קט מהסדרה SPD וחייל של Lord Drakkon שמבוסס על הריינג'ר השחור הראשון. ההבדלים בין הדמויות השונות מתרכזות במהירות שלהם ומאיזה מרחק הם מעדיפות לתקוף. הקרבות עצמם מהירים, גם אם מסתכלים על תנועת הדמויות וגם על הזמן שלוקח לנצח או להפסיד בקרב.
אבל אם כבר יש את כל הדמויות האלו, חבל שלא השקיעו בהם מעבר למערכת הלחימה. נקודות החולשה העיקרית של המשחק היא הפרזנטציה. בפתיחה לכל קרב אנו רואים את הדמויות עומדות ביחד אבל רק ל-Drakkon יש קול, וטקסט עבור הדמויות מופיע רק בקרבות האחרונים של מצב הארקייד. כשדמויות מתעלפות הן פשוט נעלמות מהמסך כמו בקסם או משחק שיותר מתאים ל-PS2. ואם כבר מדברים על משחקי מכות מהשנים האלו, ארבע מתוך חמשת השלבים במשחק נראו כאילו הן יצאו מהקונסולה הוותיקה. למרות שיש שלבים מאוד מעניינים בתור קונספט, הביצוע שלהם ממש לא נראה טוב ולא מתאים למשחק מודרני. מצב ה-toturial שנועד ללמד את השחקנים החדשים בסיסי אבל עושה את העבודה. המתקפות המיוחדות של הדמויות נעות בין מתקפות משמעות ובסיסיות לרצף מתקפות אלגנטי וייחודי. למרות שהמשחקיות עצמה זורמת ומהנה, אם הייתי מקבל כל כך קצת תוכן עבור 60 דולר הייתי מתחרפן ומתאכזב, אבל במשחק הזה, שעם Season Pass יעלה רק 35 דולר, אני אמנם מאוכזב אבל לחלוטין מקבל את זה ברוח טובה. יש משהו כמעט פואטי שגם המשחק של Power Rangers מנסה לעשות משהו טוב אבל בלי להשקיע יותר מדי – הפילוסופיה שהנחתה את חיים סבן כשהוא הפיק את הסדרה.
לא שזה אומר שלסבן יש קשר כלשהו למשחק. שנה שעברה מכר סבן את זכויות היוצרים של המותג לענקית הצעצועים Hasbro. ממה ששמעתי על העונה החדשה שמשודרת כרגע בארה"ב נראה שחברת הצעצועים משקיעה בגיבורי העל המדובבים הרבה יותר ממנו. וגם המשחק הזה הוא הרבה יותר טוב מעשרות המשחקים הגרועים שיצאו בתקופות סבן השונות (וגם בתקופות דיסני). מה שלא מובן לי, אבל אולי מוסבר באותיות הקטנות בהסכם המכירה בין החברות, הוא למה יש קול רק עבור Lord Drakkon ולא שאר הדמויות בסדרה. הבעיה הגדולה של המשחק היא לא שהוא לא משתווה לערכי ההפקה ולגרפיקה של המשחקים הגדולים בז'אנר אלא שיש הרבה דברים קטנים ופשוטים (יחסית, לא שאני יודע איך זה לפתח משחק) שהיו דוחפים אותו כמה רמות למעלה. טקסט בפתיחה של כל קרב, עם טקסטים מיוחדים בין דמויות שיש ביניהן קשר, בלי אודיו ובלי כלום. אבל למה אין לנו קצת קולות מהסדרה במשחק? אחד הדברים שנכונים לגבי כל משחקי Star Wars הוא שתמיד הם נשמעים כמו הסרטים כי הם משתמשים באודיו שלהם. לא רק לדמויות אלא גם ללייזרים ולחלליות. למה לא עושים משהו כזה כאן? (שוב, אלא אם כן הזכויות יוצרים לאודיו לא יצאו מהידיים של סבן). כמובן שיש עוד הרבה דמויות שכדאי שיופיעו במשחק אבל זה יכול עוד לקרות בהמשך הדרך.
המשחק הטוב באמת האחרון שיצא לסדרה היה המשחק ל-Game Gear ומשחק ההמשך שבוסס על הסרט משנות ה-90. כל החסרונות של המשחק לא שינו את העובדה שנהניתי ממנו. המשחקיות מאוד נוחה ומאוד מתאימה להלך הרוח של משחקי מכות מודרניים. יש ארבע סוגי מתקפות שונות: קל, בינוני, כבד ומתקפה מיוחדת. ה'קומבו' במקרה שלנו אומר להחליף באמצע שורת מתקפות לסוג אחר של מתקפה. מלבד זה יש מד מתקפה שמתמלא ככל שהקרב ממשיך ויש בו שלוש רמות. מתקפה מוגברת שלוקחת רמה אחת ומתקפה מיוחדת שלוקחת שתי רמות מהמד ומפעילה 'סצינה' מנותקת במידה מהמשחק. בנוסף, אחרי ששחקן מקבל מספיק נזק הוא יכול לזמן, פעם אחת כל קרב, עזרה מזורד ענק או מגולדאר לזמן מוגבל. לכל זימון יש שלוש מתקפות שונות שקשה להתחמק מהן והן עושות המון נזק. אין כאן שום דבר שמחדש יותר מדי (חוץ מהזורדים אני מניח) אבל ההתמקדות בכמות מוגבלת כל כך של דמויות נותנת מגוון של מתקפות וסגנונות שונים אצל כל אחת מהן. את המשחק שיחקתי על ה-Switch שלי וחווית המשחק עברה לי חלק מלבד שתי קריסות (לא במהלך הקרבות) ואיטיות במסך הטעינה, המשחק רץ בלי שום בעיות.
השילוב בין המחיר הנמוך של Battle for the Grid לפשטות של המשחקיות אומרות לי שהוא כנראה לא יקבל טורניר בשעת שיא ב-EVO (תחרות משחקי המכות הגדולה בעולם) אבל מתאימה במיוחד לילדים. ילדים, אתם יודעים, קהל היעד האמיתי של Power Rangers בניגוד אלי, ועוד אנשים שראו את הסדרה בתור ילדים והיום עוברים בקלות את גיל ה-30. המשחק לא אלים ביחס למשחקי המכות האחרים, במיוחד בהשוואה ל-Mortal Kombat שיוצא השבוע, ואני שמח שילדים שאוהבים את הסדרה יקבלו משחק טוב, גם אם הוא לא מדהים. בנוסף, תוך כדי שאני כותב את הסיקור אני רואה ששלוש דמויות נוספות יצטרפו למשחק בחינם בעדכון הבא. כמובן שיהיו עוד דמויות שימכרו עבור כסף בהמשך. המשחק הזה דומה מאוד ביציאה שלו ל-Street Fighter 5 שהגיע לחנויות כמעט בלי תוכן אבל עלה 60 דולר. אני חושב שהמודל הזה של משחק בסיסי שצריך עוד תוכן הוא בשורה מעולה עבור גיימרים. בעשור האחרון אפילו חברות כמו EA דיברו על הצורך בתמחור מודולרי עבור משחקי מחשב. לא כל משחק צריך לעלות 60. אבל במקום זה קיבלנו משחקים שעולים הרבה יותר ומשחקים חינמיים שגם הם עולים יותר כי צריך לשלם הרבה יותר בסופו של דבר כדי ליהנות מהם. אז יש כאן משחק מכות שמתאים לילדים גם בתוכן וגם במחיר ולא דורש משחקנים רציניים מחיר מלא לפני שהם יודעים אם הם רוצים להתחייב אליו.
