נוסעת אבל חורקת – ביקורת המשחק Railway Empire

Railway Empire לקונסולת ה-Switch הוא משחק אסטרטגיה עמוק שמייצג בכבוד את רמת התחכום של המשחקים שבאו לפניו, אבל חוסר הליטוש פוגע בחוויה

אם Railway Empire היה קטר ולא משחק מחשב, המנוע שלו היה חדיש, מתוחכם ויודע לתת עבודה. אבל, הצבע של הקטר היה חלוד ומתקלף והגלגלים היו חורקים. מי שמבין במשחקים מהסוג (כמו לדוגמה סדרת Railway Tycoon)  משחקיות עמוקה  ומתגמלת. אבל ה'חריקות' השונות של המשחק מפריעות מאוד להנות ממנו, במיוחד אם אתם שחקנים חדשים שלא רגילים לז'אנר. אז על מה אנחנו בכלל מדברים פה? Railway Empire הוא משחק בו אנחנו צריכים לנהל אימפריית רכבות מצליחה על כל מה שזה כולל. לא רק בניית מסלולים וקטרים אלא גם הניהול הלוגיסטי של הרכבות והיחסים הסימביוטיים בין החברה לערים המחוברות על ידי המסילות.

כמו לא מעט משחקים בז'אנר, יש אפשרות לשחק במצב חופשי, בו השחקנים מקבלים מפה ועושים בה כרצונם, או קמפיין בעל חמישה פרקים (ועוד קמפיינים נוספים בתשלום). הקמפיין הראשוני משמש גם כ-Tutorial והדרכה עבור שחקנים חדשים. וכבר כאן אפשר לשמוע את החקירות הראשונות של המשחק. בדרך כלל, שלבי הדרכה בוחרים באחת משלוש אפשרויות בתור 'הסגנון החינוכי' שלהם. אפשרות אחת היא שהשחקן לא יכול לבצע פעולות לא 'נכונות'. אפשרות שניה היא הסבר קצר בהתחלה, מתן הנחיות כלליות וציפייה שהשחקנים יגיעו לתוצאות מסוימות באיזו דרך שיבחרו בה. אבל, המשחק הזה בחר באפשרות השלישית והכי פחות מוצלחת. לשחקנים יש אפשרות בחירה מוחלטת לעשות ככל העולה על רוחם, אבל הם חייבים לבצע פעולות בצורה מדויקת על מנת להמשיך הלאה.

אין שום היגיון לבחור באפשרות הזו, ממילא לא אמורה להיות לשחקנים בחירה אז מדוע להשקיע באשליה של בחירה. או שהשחקן מבצע את הפעולות הנכונות, בסדר הנכון, והוא לא שם לב שיש לו בחירה או שקורה מה שקרה לי. השחקנים עושים פעולה שלא תואמת בדיוק את הפרמטרים ואז הם נתקעים. המשחק יכול להודיע להם שהם נתקעו, או, כמו ש-Railway Empire בחר לעשות – להשאיר אותם תקועים בלי יכולת להתקדם. אז לאחר שנתקעתי בפעם הראשונה, התחלתי מחדש את המשחק ומרוב רצון לתקתק את הפעולות שכבר הצלחתי, עשיתי טעות ונתקעתי יותר מוקדם בשלב. וכשהגעתי בפעם השלישית למקום שבו נתקעתי בפעם הראשונה, שוב לא הצלחתי כי לא הבנתי מה המשחק רוצה ממני, או מה ההבדל בין זה לבין מה שעשיתי למה. בשלב הזה, יש סיכוי לו רע שהשחקן שזה קורה לא יעזוב את המשחק ויוותר. אבל אני רציתי להמשיך ולכן נאלצתי לפנות לסרטוני משחקיות באינטרנט כדי להמשיך הלאה. לא מדובר בחסרון היחידי של המשחק, אבל זו מספיק סיבה טובה כדי לא לשחק בו בכלל.

המשחק מתרחש במערב הפרוע, התקופה ההיסטורית הכי מזוהה עם רכבות, ובצדק. סגנון העיצוב של המשחק עובד מצוין ונראה טוב – עד שמתקרבים ועושים זום ומגלים משחק מכוער. לא יצא לי לשחק בגרסאות המשחק עבור המחשב או ה-PlayStation 4 ואני מניח ששם הכל נראה יותר טוב, אבל זה לא משנה. בנוסף, אני בדרך כלל מקפיד בכתיבת סיקורים לשחק על המשחקים גם במצב נייד וגם על הטלוויזיה ויכול להיות שזה היה נראה אחרת. אבל במשחקי אסטרטגיה מערביים עמוסי טקסט, אין יכולת אמיתית לשחק על הטלוויזיה. ונראה, לצערי הרב, שהפורט עבור ה-Nintendo Switch הוא זהה  לפורט עבור הקונסולה הביתית של Sony ומדובר בטעות. משחקי אסטרטגיה על ה-Switch קרובים יותר למקור במחשב האישי מאשר בקונסולות ביתיות 'רגילות'. צריך לפתח אותם עבור הקונסולה הזו בצורה אחרת. למשל, אי אפשר להשתמש במסך המגע בתור עכבר. כשמדובר בלמשוך מסילה מנקודה א' לנקודה ב' זה הגיוני. אבל מדוע אני לא יכול להשתמש במסך המגע כדי לבחור בתפריטים שמופיעים לי על הלוח. כמעט כל משחק אסטרטגיה שמקבל גרסת  קונסולה צריך לוותר על כמה דברים שקיימים במחשבים האישיים, אבל בניגוד למתחרים, לקונסולה ההיברידית של Nintendo יש יתרונות חשובים: ניידות ומסך מגע. אם יוצרי הגרסה הזו לא משתמשים ביתרונות של המערכת, כמו במקרה שלנו, אנחנו נשארים עם הגרסה הכי נחותה של המשחק. וזה מטריף אותי כל פעם שמפתחים עושים את הטעות הזו, כי לא צריך להמציא את המשחק מחדש. את Railway Empire הייתי צריך לשחק עם מגבלת זום ואפשרות להשתמש במסך המגע עבור תפריטים.

אחרי שעברנו (או אם עברנו) את שתי המשוכות המשמעותיות ביותר במשחק, אנחנו מגיעים למשחק אסטרטגי עמוק. הדרישות של המשחק עבורנו לא מסתכמות בבניית מסלולים, רכבות ותיאום ביניהם, למרות שמדובר כמובן בחלק מהותי מהמשחק. בנוסף, יש לחקור טכנולוגיות חדשות, לנהל את אנשי הצוות שםועלים בחרה, וגם ניהול עסקי של החברה – מיזוגים ותחרות עם חברות אחרות, מניות ואגרות חוב. ניהול מחסנים ועמודי אספקה עבור הרכבות בנסיעות ארוכות. בנוסף, על השחקנים גם לדאוג לעיירות ולפתח אותן. שחקנים שאוהבים טבלאות ותפריטים מפורטים (שנראים מצוין מבחינה עיצובית) ירגישו בבית. קמפיין המשחק מחולק לחמישה שלבים ומתרחש, כפי שכתבתי למעלה, בארה"ב בתקופת המערב הפרוע עם פרק אחד שמתרכז במלחמת האזרחים האמריקאית. למרות שמדובר בתקופה הכי אייקונית למשחק מהסוג הזה, אפשר להוריד בתשלום עוד שלושה קמפיינים נוספים: אנגליה וצפון אירלנד, צרפת וגרמניה. יש לא מעט אנשים שחיכו הרבה עבור משחק כזה. ארוך, עמוק ומאתגר. עבור אותם אנשים אני ממליץ להיאזר בסבלנות ומדריך חיצוני על מנת לעבור על המשוכות הגדולות שהמשחק מציב ביננו ובין הנאה מהמשחק. עבור כל מי שלא ממש מחפש משהו כזה בדיוק, כנראה שכדאי לוותר על Railway Empire, או לפחות לנסות על המחשב.