אל תשכחו אותו בבית – ביקורת לסרט "רמבו 5: המשחק האחרון"

סילבסטר סטלון משחיז את הסכין ומותח את הקשת פעם אחת אחרונה בסרט האחרון של הגיבור האמריקאי ב"רמבו 5: המשחק האחרון".

כוכבי האקשן של שנות התשעים והשמונים לצערנו הרב מגיעים לזיקנתם, לכן אנחנו רואים את ארנולד שוורצנגר ככל הנראה מסיים את השתתפותו בכותר "שליחות קטלנית" עם סרט אחד אחרון וראינו את סילבסטר סטלון מסיים את ריצתו בתור רוקי ב"קריד 2", וכעת את ריצתו בתור רמבו עם "רמבו 5: המשחק האחרון". אבל האם הסרט הוא הפרידה הראויה לותיק מלחמת ויטנאם או שקיבלנו עוד סרט אקשן אלים גנרי? המשיכו לקרוא וגלו.

"רמבו 5: המשחק האחרון" מתחיל עם רמבו ביערות בארצות הברית כשהוא מתנדב ומנסה להציל מספר צעירים שנקלעו בסערה, בדומה לסרטים קודמים הוא מקבל פלשבקים למלחמה בויטנאם ואנחנו לומדים שהוא כעת גר עם אישה מקסיקנית מבוגרת והנכדה שלה עליהן הוא שומר ועבורן הוא היה חבר קרוב מאוד מזה עשר שנים.

גבריאלה, שרמבו מתייחס אליה כמו בתו, יוצאת לחפש את אביה הביולוגי שעזב אותה ואת אמא לפני שנים, היא נכנסת לצרות בלב מקסיקו בסגנון "חטופה" וכעת רמבו צריך לרדת דרומה ולחזור פעם אחת נוספת לטקטיקות של מלחמת ויטנאם כדי להציל אותה.

בואו נתחיל עם הדברים החיוביים של הסרט. האקשן נהדר ואלים בדומה לסרט הקודם בסדרה, משהו שתמיד הערכתי בגלל שזה גורם לכל הסבל שעבר רמבו בויטנאם להרגיש יותר ריאליסטי ממה שפעם הציגו בקולנוע, אבל עדיין ישנם מספר פעמים שהסרט מחליט ללכת לקיצון וזה די מוגזם ואפילו הייתי אומר מצחיק, אפילו בחלק מהרגעים הרציניים של הסרט. סילבסטר סטלון עדיין קשוח ומאיים בתור ג'ון רמבו, גם בגיל 73 והוא מצליח להראות טיפה רגש בסרט זה, לא כמו ב"קריד" אבל עדיין הוא עושה עבודה די טובה עם מה שיש לו לעבוד.

אבל זו הבעיה העיקרית של הסרט בעיניי, שאין לסרט הרבה תוכן משמעותי. כן זה רמבו, כן זה סרט אקשן מטורף, אבל בתור הסרט האחרון של אחד מכוכבי האקשן הגדולים בכל הזמנים, ציפיתי לראות משהו קצת בעל יותר משמעות לדמות עצמה. הסרט עדיין מציג אותו בתור מכונת מלחמה בלתי ניתנת לעצירה ועדיין מתייחסים לטראומה שלו ממלחמת וייטנאם אבל אין איזושהי סגירת מעגל לדמות עצמה, אפילו המשפט בסוף לא נותן סיום מספק או הגיוני לתוכן. הייתי מעדיף לראות את רמבו חוזר לווייטנאם עוד פעם אחת או מגלה שאחד החברים שלו מהמלחמה עדיין חי ומנהל קרטל סמים או ארגון טרור. אני יודע שזה לא מה שהטריילר מכר לנו וממזמן הסדרה לא הכילה משמעות כמו ב"משחק הדמים", אבל עדיין, הייתי מצפה לקצת יותר יצירתיות מבחינת הדיאלוג או העלילה, ולצערי "רמבו 5: המשחק האחרון" לא נותן את זה.

האקשן נהדר כמו שציינתי אבל מבחינת מבנה הסרט הוא לא מקבל זמן כמו שצריך או מוצג בצורה הגיונית, בעיקר בשתי סצנות חשובות בכל סרט אקשן ובכללי גם בסרטי רמבו קודמים, חיסול המנובל הבלתי נסבל וסצנת השיא (הקליימקס) ושניהם לא זוכים ליותר מדי פוקוס. את החיסול של אחד הרעים המרכזיים של הסרט אנחנו אפילו לא רואים, זה לא מצולם, איפה שהאלימות הייתה יכולה להיות אפקטיבית מאוד  ולגרום לנו להזדהות הכי הרבה עם רמבו, והקליימקס נגמר מאוד מהר, זה מבדר, אין שום ספק, אבל הייתי רוצה לראות קצת יותר דרמה בבנייה לקראת סוף הסרט בו רמבו נכנס למצב "שכחו אותי בבית" שלו עם כל מיני מלכודות מגניבות ואלימות, והקרב הסופי, בדומה לקרב הסופי בכל הסרטים האחרים בסדרה, היה צריך להיות ארוך יותר כדי שנהנה מכל רגע, אתם ממצמצים וזה נגמר.

יאמר לזכותו של הסרט, הוא רק שעה וחצי, משהו שאני מאוד שמח שסרטי אקשן עושים, הם לא צריכים להיות עכשיו שעתיים ומעלה כדי להיות טובים. פשוט אני חושב שישנן נקודות בעלילה שלא היו צריכות לקרות ובמקום לעשות אותן בשביל ליצור תהפוכות משעממות בעלילה, אפשר היה לנצל את הזמן הזה לשפר את הדברים שציינתי למעלה.

הביקורת הגדולה ביותר שהסרט ספג בארצות הברית מהמבקרים זו העובדה שרמבו מחסל מקסיקנים. אני מסתכל על זה כרגישות יתרה, בעיקר בגלל כל הדרמה שמתרחשת בארצות הברית סביב המהגרים המקסיקנים. אני לא חושב שהם הוצגו בצורה מזלזלת וחשוכה, זה ידוע שישנם אזורים מלאים בפשע, סמים וזנות במקסיקו, כמו שב"נרקוס" ישנם אזורים כאלו בקולומביה. זה לא הצהרה על מקסיקנים בכללי וזה פשוט אזור מסוכן נוסף בעולם בשביל רמבו לחסל אנשים והוא עושה זאת טוב מאוד בסרט זה.

סיכום

"רמבו 5: המשחק האחרון" הוא סרט אקשן ממוצע ומבדר, אם אתם רוצים לראות עוד סרט אקשן גנרי על כוכב אקשן מבוגר שרוצה נקמה, אתם תקבלו את מה שרציתם וסטלון עדיין מצליח להביא למסך את רמבו, גם כשהוא בונה מלכודות מטורפות בביתו.

אבל בסופו של יום זה "המשחק האחרון" (Last Blood), הסוף של רמבו ואני חושב שהם יכלו לעשות הרבה יותר עם הדמות ועם הקשר לסרטי העבר, כמו שהם עשו ב"קריד 2". מי שרוצה בידור עם אקשן, אתם תקבלו את זה אבל אל תצפו למשהו ממש חדש, איכותי או בלתי נשכח.